צמח צדק הקדמון קי

בדקה שפיר אף על גב דאותה בדיקה לא היתה על שם פסיקת טהרה: וכן ראיה תנינא מהג"ה ש"ע מטור י"ד ריש סימן קצ"ו דבדיקת שחרית מהני אף על פי שלא בדקה את עצמה אחרי כן בין השמשות וכו' הוא הדין נמי בדיקת ב' או ג' ימים קודם לכן נמי מהני אף על פי שלא בדקה אחר כך עד שחרית של יום ראשון מז' נקיים ולא בדקה בבין השמשות שקודם לכן: הנך ראיות לאו מילתא הוא. דאדרבא מהג"ה ש"ע ריש סימן קצ"ו שהן הן דברי הרשב"א שהביא הטור התם אית להביא ראיה הפך דברי מכ"ת והיינו דוקא בדיקת שחרית של אותו יום שצריכה בין השמשות להפסיק בטהרה הוא דמהני אף על גב דלא בדקה אחר כך בין השמשות אלא לשחרית שלמחרתו. אבל בדיקתה שקודם לכן לא מהני דאי לא תימא הכי אלא אפילו אי בדקה בימים שקודם לכן נמי מהני למה נקט דבדיקת שחרית של פסיקת טהרה מהני ולא נקט סתמא בדקה עצמה ומצאה טהורה ואחר כך לא בדקה בין השמשות אלא לשחרית של יום ראשון משבעה נקיים סגי בכך דהוי רבותא טפי דאפילו בדיקתה דכמה ימים קודם לכן מהני ומכל שכן דבדיקת שחרית של אותו יום מהני ולמה נקט בדיקת שחרית אלא ודאי דדוקא בדיקת שחרית של אותו יום עצמו שצריכה להפסק בטהרה בין השמשות הוא דמהני אבל לא בדיקתה בימים שקודם לכן והיינו טעמא משום דאי בדקה שחרית של אותו יום עצמו מיקרי עסוקה באותו ענין דכיון דבדעתה להפסיק בטהרה באותו יום קודם לילה ולהתחיל לספור ז' נקיים מתעסקת כל אותו היום באותו ענין ומיד בשחרית מתחלת לבדוק עצמה ובודקת שפיר בחורין ובסדקין כאשר צריכה להפסקת טהרה אף על גב דעדיין יש לה שהות לבדוק מכל מקום כיון דעונה אחת הוא הוי לה הגיע זמן להפסיק בטהרה ומיד בשחרית מתחלת לבדוק את עצמה וכן אנו רואים בעין שדרך הנשים כך הוא כשרוצים ללבוש לבנים או לטבול עסוקה באותו ענין כל אותו יום וכל אותו יום הוי לה כהגיע זמן ללבוש לבנים או לטבול וטרודה בעסק זה כל אותו יום לכך שפיר דמי למימר דבדיקת שחרית מהני כיון שמאותו יום הוא אבל בימים שקודם לכן לא מהני בדיקת' אי לא בדקה אחר כך בין השמשות להפסיקה בטהרה דבימים שקודם לכן לא מיקרי עסוקה באותו ענין וחיישינן ללא בדקה שפיר ושלא יהבא אדעתה: ומכ"ת כתב בפשיטות וז"ל כללא דמילתא שלעניות דעתי הי' נראה פשוט שיש לסמוך אבדיקה זו בדיעבד וכו'. אין לחלק בין יום ה' שחרית או ביום ד' או ג' וכו' עכ"ל. ותמהני איך סלקא דעתך למימר כך שאין לחלק בין לבדיקת שחרית של אותו יום לבדיקת ימים שקודם לכן הא בהך מילתא גופא פליגי תנא קמא וחכמים בתראי במתניתין דתינוקת דף ס"ח תנא קמא סבירא ליה דוקא שחרית של אותו יום ז' לנדתה מהני אבל לא בדיקתה קודם לכן וחכמים בתראי סבירא להו אפילו בדיקתה בשני לנדתה נמי מהניא כמבואר התם וכדפירש רש"י בהדיא התם ואם כן איך סלקא דעתך למימר דאין לחלק בין בדיקת שחרית יום חמישי לבדיקת ד' או ג' לכך ודאי הא דפסק בהג"ה דבדיקות שחרית מהני היינו דוקא שחרית של אותו יום עצמו שצריכה להפסיק בטהרה אבל לא בדיקתה בימים שקודם לכן וכדפרישית מילתא בטעמא: ומה שרצה מכ"ת לאתויי ראיה מחכמים דמתניתין דסבירא להו דבדיקת יום שני לנדתה מהני לטבול בשביעי ומסתברא ליה למכ"ת למימר דמיירי שלא היתה בודקת אלא לשם נקיות ואפילו הכי מהני הוא הדין נמי בנדון דידן הנה מצינו לשנויי לן ולמימר דמילתא דחכמים מהני בדיקתה בשני לנדתה מיירי אי בדקה מתחלה על דעת שתהא יכולה לטבול על סמך בדיקה זו אותה בדיקה מהני משום שבודאי בדקה שפיר אבל בנ"ד שלא היתה בודקת אלא שתהא נקייה או לשום כוונה אחרת לא מהניא בדיקתה דחיישינן דילמא לא בדקה שפיר. וכמו שכתבתי כבר במכתב אחד דבהכי מיירי מילתא דחכמים אלא לפי שמכ"ת כתב דנראה לו דוחק לפרש מתניתין כך אמינא שינוייא דחיקא לא משנינא לך ואפילו הכי ליתא להא דרוצה מכ"ת לומר דבדיקתה כמה ימים קודם לכן תהא מהני משום דכבר איפסקא הילכתא מפוסקים האחרונים דלא כחכמים בתראי דמתניתין אלא כת"ק דמתניתין דהתם דסבירי להו דדוקא בדיקת שחרית של אותו יום עצמו מהניא אף על גב דלא הפרישה בטהרה בין השמשות אבל לא בדיקת ימים שקודם לכן שהרי כתב הרשב"א וז"ל בדקה עצמה שחרית ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טהרה ראתה יום אחד בלבד ופסקה בו ביום ובדקה עצמה ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טהורה ויש מחמירין בזה וכו' עכ"ל. הרי מוכח דהרשב"א לא ס"ל כחכמים בתראי דמתניתין דאינהו סבירי להו דוקא בדיקת שני לנדתה מהני אבל לא בדיקת ראשון לנדתה משום דס"ל דיום ראשון מעיינה פתוח והוא פסק אפילו אי לא ראתה אלא יום אחד לבד ופסקה בו ביום ובדקה את עצמה ומצאה טהורה נמי מהני דס"ל דלא הוי חזקה להיות מעיינה פתוח אפילו ביום ראשון. וליכא למימר דעדיפא מחכמים בתראי סבירא ליה להרשב"א דחכמים בתראי דמתניתין לא ס"ל דמהני בדיקת ימים שקודם לכן אלא דוקא משני ואילך אבל לא בדיקת יום ראשון והוא סבירא ליה אפילו בדיקת יום ראשון נמי מהני כרבי אליבא דרבי יוסי ורבי שמעון התם בגמרא דאיתא התם דף ס"ח עמוד ב' שאל רבי לרבי יוסי ורבי שמעון בדיקת שחרית של שביעי לנדתה וכו' מהו אמרו ליה טהורה ששי חמישי רביעי כו' ומסיק התם דלרבי אפילו בדיקת יום ראשון מהני כיון דפסיק פסיק וכו' ודילמא הרשב"א פסיק כוותיה ולכך כתב אפילו אי לא ראתה אלא יום אחד ופסקה בו ביום ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טהורה ושמא אפילו בדיקת יום ראשון מהני. הא ליתא דאם כן לא הוה ליה למינקט בדקה עצמה שחרית ומצאה טהורה וכו' הרי זו בחזקת טהורה אלא הוה למינקט בסתם בדקה עצמה ומצאה טהורה וכו' הרי היא בחזקת טהורה דהוי רבותא טפי דאפילו בדיקת כמה ימים שקודם לכן נמי מהני ולמה נקט דוקא בדיקת שחרית התינח במילתא דרבי ששאל לרבי יוסי ורבי שמעון דשאל תחלה משחרית של יום שביעי לנדתה היינו משום לאפוקי דרבי יהודה דסבירא ליה אפילו בדיקת שחרית של יום שביעי לא מהני אלא בדיקת בין השמשות דוקא לכך שאל על בדיקת שחרית כשראה ר' שאמר לו טהורה אבדיקת שחרי' חזר ושאל על ימים שקודם לכן לאפוקי מתנא קמא דסבירא ליה דוקא שחרית של אותו יום אבל הרשב"א דאתי לפסוק הילכתא ודינא קאמר אי הוה ס"ל כרבי אליבא דרבי יוסי ורבי שמעון דאפילו בדוקת יום ראשון מהני לטבול בשמיני למה נקט שבדיקת שחרית של אותו יום עצמו שתפסוק בטהרה ולא נקט סתמא שבדיקת שקודם לכן מהני דהוי רבותא טפי אלא על כרחך דהרשב"א לא ס"ל בהא כרבי אליבא דרבי יוסי ורבי שמעון דמהני בדיקת ימים שקודם לכן אפילו ביום ראשון אלא ס"ל כת"ק דמתניתן דס"ל דדוקא בדיקת שחרית של אותו יום עצמו שתפסוק בטהרה הוא דמהני אף על פי שלא בדקה בין השמשות אבל בדיקת ימים שקודם לכן לא מהני ולאפוקי מחכמי' בתראי דמתניתין דסבירא להו דבדיקת שני לנדתה מהני ומכל שכן לאפוקי מרבי אליבא דרבי יוסי ור"ש דס"ל אפילו בדיקת ראשון לנדתה מהני אלא שבהא ס"ל כרבי דלא מחזקינן למעיינה פתוח אפילו ביום ראשון לנדתה ולכן פסק אפילו אי לא ראתה אלא יום אחד בלבד ופסקה מלראות ובדקה את עצמה ומצאה טהורה וכו' הרי היא בחזקת טהרה אבל מכל מקום דוקא בדיקת שחרית של אותו יום עצמו הוא דמהני אף על פי שהוא יום ראשון דהיינו שלא ראתה אלא אותו יום אבל בדיקת ימים שקודם לכן לא מהני והיינו מטעם