צמח צדק הקדמון קא

אף על גב דמרדכי פרק האשה שלום כתב וז"ל וסברת הלב היא דלא שייכא בעיא זו בגוי שאין נאמן אלא במל"ת דבשלמא ישראל המתכוון להתיר יש לומר דבשעת מלחמה נתן לבו להעיד ולהתיר על הנדמה ודבר ההוה להיות. אבל גוי שמספר מעשה לפי תומו ולא שם כוונתו לשם אותו דבר אינו אומר אחר הנדמה כי אם כאשר ראה עכ"ל ומהרמ"א בהג"ה סעיף ל' הביא דעת זה בשם יש מקילין הא כבר כתב הר"ן הפך זה דטפי צריך שיאמר וקברתיו בגוי מסיח לפי תומו מעד אחד ישראל שהרי כתב וז"ל הילכך בנדון זה אין לסמוך על דברי אותו מל"ת שמת פלוני בדבר דכיון דאפילו בעד אחד גמור בעינן דאמר וקברתיו כל שכן בגוי מל"ת עכ"ל. הביאו ב"י בסוף סימן מ"ט. הרי כתב בפשיטות הפך זה. וכן כתבו הרבה מאחרונים תרומת הדשן סימן ר"מ מהרי"ו סימן ע'. וכבר כתב הריב"ש דאזלינן לחומרא במקום דאיכא פלוגתא בדינין אלו הביאו מהרמ"א בהג"ה סעיף ט"ו. גם הא ליתא שהרי כתב המרדכי והביאו ב"י סעיף מ"ט וז"ל וכתב עוד וכל מה שאמרנו שאין נאמן במלחמה כגון שהיה הולך להלחם להרוג או ליהרג והיה בתוך מלחמה אבל אם הלך סמוך למערכי המלחמה לקנות שלל כהאי לא אמרה בדדמי וכו'. ועוד דלא אמרינן מת במלחמה אלא אם כן נהרג או מת במלחמה כדאמרי' בהאשה וכו'. ואם מת או נהרג בריחוק מקום שלא היתה מלחמה אינו כמת במלחמה וכן משמע בירושלמי פרק האשה שלום עד כאן לשונו: הרי מבואר כל שלא נהרג במלחמה ממש אף על גב דהיתה שעת מלחמה לא חיישינן לבדדמי ובנדון דידן לא נהרג במלחמה ממש אף על גב דשעת מלחמה הוי וגם יצאו להלחם אם יפגעו בשונאיהם מכל מקום בשעה שנהרג לא היה מלחמה להם לא חיישינן לבדדמי ולא הוי אלא כמי שנהרג על ידי ליסטים ובליסטים אפילו אשה נאמנת לומר הוא מת ואני נצלתי כיון דאין היא בסכנה נטרה וחזיא ליה דאשה כלי זיינה עליה כדמסיק ריש פרק האשה שלו' ומכל שכן גוי זה שהוא היה חבר אל הרוצח ההוא ולא היה כלל בסכנה ודאי דעל דבר ברור הוא מגיד ולא אמר בדדמי: וכיון דכבר נתבאר דהגדת הגוי היה במסיח לפי תומו ולא חיישינן לבדדמי והגיד שנהרג יהודי מניקלשפורג יש להתיר לאשה הזאת מרת שאריל על ידי חיפוש שיהיו חוקרים ודורשים שלא יצא שום יהודי מניקלשפורג שהיה דר שם ולא חזר רק כמר אליה בעל האשה הזאת מרת שאריל ואז תהיה מותרת אף על גב דלא הזכירו הגוי בשמו רק אמר סתם יהודי מניקלשפורג סגי בהכי על ידי חיפוש והכי איתא בהדיא בתשובת מהר"ם שבמיימוני והביאו ב"י סימן י"ז סעיף ו' וז"ל אחר שהגוי לא העיד בפירוש פלוני נהרג אלא אמר יהודי מעיר פלוני בסתם יבדק שלא יצא מאותה העיר שום יהודי הדר שם שלא חזר כי אם זה עכ"ל: ואם לחשך אדם לומר דבנדון דידן לא יועיל חיפוש דכיון שלא הזכיר הגוי אלא שנהרג יהודי מניקלשפורג אבל לא הזכיר שיצא מניקלשפורג ומלשון הרמב"ם שהביא הטור סעיף י"ט משמע שצריך שיזכיר שיצא מעיר פלונית ואז מהני חיפוש וכן משמע נמי מל' התוספתא הביאו ב"י בסעיף י"ט וז"ל אין מעידין עד שמכירין שמו ושם עירו אבל אמרו אחד יצא מעיר פלונית מפשפשין באותו העיר אם לא יצא אלא הוא תנשא אשתו עכ"ל הרי מבואר שצריך שיזכיר שיצא מעיר פלונית דאז ודאי מהני חיפוש כיון שהוא אמר שיצא מכאן ואנו יודעים שזה יצא מכאן וחפשנו ולא מצאנו שיצא מכאן אחר ולא חזר אלא זה תו ליכא למיחש לאחרינא אבל היכא שלא הזכיר שיצא מעיר פלונית רק אמר יהודי מעיר פלונית פשיטא דיש לחוש על אחד שהוא גם כן מהעיר הזאת ואפשר שנאבד מהעיר הזאת משנים קדמוניות זה שלשים שנה או יותר והיאך יועיל חיפוש או דילמא היה נקרא על שם העיר הזאת מפני שנולד בה ולא היה דר בה עתה כשנהרג כדאיתא בגיטין פ' השולח דף מ"ד אמר פלוני עבדי מכרתיהו לפלו' אנטוכי לא יצא לאנטוכי שבאנטוכי יצא וכו' ופירש"י לפו' אנטוכי משמע שנולד באנטוכי ולא משמע שנולד ודר באנטוכי וכו' עכ"ל הרי מצינו שנקרא אחד על שם העיר שנולד בה אף על פי שהוא דר בעיר אחרת ואם כן מה יועיל חיפוש או שמא יצא מכאן כשהיה עדיין נער ויקרא על שם עירו ואז נסע מפה למדינות אחרות ולא שיהא נאבד אלא יודעים היו ממנו וארכו לו הימים ונסע ממדינה למדינה עד שבא בין החיילות האלו וכאלה נמצאו הרבה אשר נסעו מפה מעיר הזאת בנערותם ולא חזרו ועד היום הזה אין יודעים פה איה איפוא הם ושמא אחד מהם הוא שהיה נקרא על שם עירו ונהרג ועליו מגיד הגוי והיאך סלק' דעתך למימר דיועיל חיפוש לזה ובכי האי גונא דאין אנו יודעים על מי הוא מגיד מיקרי תחלת עדות לא מקלינן כדאיתא פרק יש בכור דף מ"ו כי הקילו רבנן בסופה בתחילתה לא אקילו רבנן ופירש רש"י בסופה לאחר שכוונו יפה שזהו הקילו חכמים בסוף עדותן להחזיקן אפילו בעבד ושפחה אבל בתחלה תחלת העדיות דהיינו ראיית המת לא אקילו עד שיכירוהו יפה עכ"ל. הוא הדין נמי בנדון דידן הוה תחלת העדיו' ולא אקילו בשלמא אם מזכירו בשמו ושם עירו תו לא חיישינן דילמא עוד אחר ששמו כשמיה והוא מעיר הזאת כיון שאנו יודעים מזה ששמו כך והוא מעיר הזאת תו לא חיישינן לאחר כיון דאין אנו יודעים מאחר שיהא שמו כשם זה ושיהא מעיר הזאת אבל כאן שאינו אומר אלא שהוא מעיר הזאת ואנו יודעים מהרבה אנשים שהם מעיר הזאת ואין אנו יודעים איה הם וסברת הלב הוא שצריך שיאמר יהודי שיצא מעיר פלונית מת או נהרג ואז מהני חיפוש אבל לא כשאינו מזכיר יציאתו ולא דמי להג"ה מרדכי סוף יבמות הביאו בית יוסף סוף סעיף י"ד בגוי שאמר בשעה שדנוה' למיתה מעולם לא פשעתי כי אם פעם אחת הרגתי יהודי בין ניקולא לאורוויק שהיה מוליך י' לטרין ששלחה מרת יהודית לאחיו בניקולא והתירו אשתו משום מל"ת על ידי ששאלו לה אם שלחה המעות ואף על פי שלא הזכיר שם היהודי וכו' עכ"ל. והתם נמי לא הזכיר שם עירו התם שאני כיון דאיכא הוכחה על ידי י' לטרין ששלחם תו לא צריך יותר וזה פשוט היכא דאיכא הוכחה לא צריך למידי אבל בנדון דידן דליכא הוכחה מסתברא למימר שצריך שיזכיר שיצא מן העיר ולא סגי באומר שהוא מעיר פלונית: ואעפ"י דמתשובת מהר"מ שהבאתי בסמוך לא משמע הכי שכתב וז"ל. אמנם אחרי שהגוי לא העיד בפירוש פלוני נהרג אלא אמר היהודי מעיר פלונית בסתם יבדק שלא יצא מהעיר שום יהודי הדר שם שלא חזר כי אם זה עכ"ל. הרי לא הזכיר רק יהודי מעיר פלונית ולא הזכיר שיצא משם מכל מקום מבואר היטב לכל מעיין דתשובת מהר"מ מיירי שאותו גוי שהיה מגיד על הריגת היהודי היה מעיר ההוא ומכיר היה בו ויודע היה שאותו הם מבקשים ועליו היה מגיד שהרי כתב לבסוף וז"ל ושנסתפקתם מאחר שהקרובים הוציאו קול בכל העיירות שמסביב דדמי קצת לאיה חבירינו לא דמי דהתם קא שיילי ליה בהדיא וכו' עכ"ל. מבואר מזה שאותו גוי היה יודע מי הם מבקשים ועליו היה מגיד ולכך הוצרך מהר"מ למצוא צד כיון שלא שאלו להאי גוי גופיה לא נפיק מדין מל"ת התם ודאי לא צריך שיזכיר שיצא מעיר פלונית כיון שיודעים על מי הוא מגיד דבכי האי גוונא לא צריך למידי רק שיהא מל"ת ויגיד על מיתה ודאית ואינו צריך להזכיר לא שמו ולא שם עירו אבל בנדון דידן דגוי זה שמגיד על הריגת היהודי אינו מעיר הזאת ואין אנו יודעין על מי הוא מגיד רק אמר יהודי מניקלשפורג נהרג במקום פלוני שמא מסתברא למימר דלא מהני חיפוש מטעמא דלעיל הא לאו מלתא היא שהרי בנדון דידן איכא הוכחה טובא שעל יהודי הדר בניקלשפורג