צמח צדק הקדמון קב

אמר וכאלו אמר בפירוש יהודי הדר בניקלשפורג ויצא משם נהרג ומועיל חיפוש שהרי בעדותו של כמר דוד מבואר שהגוי הגיד איך שצעק היהודי ואמר הרי אני מניקלשפורג ויש לי אשה ובנים וגם יש לי קרובים עשירים וכו' והיינו שצעק ואמר למה תמיתני בשביל חובך עלי הרי אני מניקלשפורג ויש לי אשה ובנים ואין אני מן הריקים ופוחזים שאין להם דירת קבע בשום מקום שתחשוש על בריחה אלא הרי אני מניקלשפורג ויש לי אשה ובנים ויש לי דירת קבע שם ומה אתה חושש הרי אתה תוכל להתפרע ממני וגם יש לי קרובים עשירים וכו' דאי לאו הכי מאי קאמר ליה שהוא מניקלשפורג אי לאו משום שהוא דר שם ואין לומר שהיהודי צעק כך כדי להנצל מהמיתה ולא הגיד אמת שהרי הבעלי מלחמה מכירים היו אותו מאיזה מקום הוא שהיה תחת דגל שלהם וכדמשמע מלשון הגוי שהיה מכיר אותו והוא הדין שהרוצח היה מכירו ואיך היה יכול לשקר לו אלא ודאי שלא היה משקר רק שצעק נגדו דרך תוכחה למה אתה רוצה להרגני בשביל חובך הלא תוכל להתפרע ממני שהרי אני מניקלשפורג כידוע לך ויש לי אשה ובנים שם וזה ברור מצד הענין וכן משמע נמי מדשאל לכמר דוד על ההרוג אם מצאוהו אחר שהכירו שהוא מניקלשפורג ולא שאל ליהודים אחרים משמע לפי שידע שגם ההרוג היה דר בניקלשפורג לכך שאל לכמר דוד עליו ולא ליהודים אחרים אבל אי לא היה יודע שהיה ההרוג מן הדרים בניקלשפורג למה שאל דוקא לכמר דוד ולא ליהודים אחרים מאי שנא הוא מאחרים: לכך נראה פשוט שגם בנדון דידן מועיל חיפוש ולפי שלא הזכיר הגוי בהגדתו על איזה זמן הוא מגיד שנהרג היהודי מניקולשפורג אלא שמתוך דבריו מוכח שהגיד על זמן שהיו חונים עם שווידן בניקלשפורג והוא משך שנה תמימה דהיינו מן אסרו חג דפסח תה"ל עד ר"ח אייר ת"ו לפ"ק ולא על קודם לכך ולא על אחרי כן שהרי הגיד שנעשה כשהיה חונה בניקלשפורג כשהיה תחת ממשלת שווידן ושהיה תחת דגלו של לינדויאש"ן ואנו יודעים שבזמן הנ"ל היו שווידן בגליל ניקלשפורג ולא קודם לכן ולא אחרי כן לכך צריכין אנחנו לחפש על שנה הנ"ל אם לא יצא מכאן ניקלשפורג שום יהודי הדר פה ולא חזר מן אסרו חג דפסח ת"ה לפ"ק עד ר"ח אייר ת"ו לפ"ק רק כמר אליה בעל האשה הזאת מרת שאריל תהא היא מותרת ותנשא לאחר: ואין לפקפק על חיפוש זה כיון שאנו יודעים שגם בכסליו תו"ל נאבדו שלשה אנשים מדרים פה ניקלשפורג כמר ליב וכמר אנשיל שהיו נשואים לנשים. והשלישי היה חתן שמו כמר אהרן דילמא אחד מן אותן שלשה אנשים נהרג בין ניקלשפורג ובין ראבן שפורג ועליו הגיד הגוי שנהרג על ידי הוף מיינשטר. להא לא חיישינן מתרי טעמים חדא שהרי כבר עמדנו על הריגת שלשה אנשים ההם על ידי הגדת גוים במל"ת שנהרגו על ידי גוים הדרים בכפר שרי"ק במלון שהיו לנים שם ולא נהרגו על ידי בעלי מלחמה וכבר יצאו נשותיהם של אותם אנשים מהם להתיר על פי הסכמת כמה גדולי עולם מורי הוראה בדורינו אשר הסכימו עמי על היתרן תהלות לאל ועוד שהרי אמר הגוי שזה ההרוג שהוא מגיד עליו היה חייט ואנו יודעים שאותן שלשה אנשים כמר ליב וכמר אנשיל וכמר אהרן שנאבדו בכסליו ת"ו לפ"ק שום אחד מהם לא היה חייט וכמר אליה בעל האשה הזאת היה חייט אף על גב דלא היה מתעסק במלאכת חייטין ולא היה אומן בכך כשאר אומנים ולא היה נקרא בכינוי חייט מ"מ יודעים אנחנו שהיה יודע במלאכת חייטין וגם יודעים הרבה אנשים שקרא עצמו בין הבעלי מלחמה כך חייט לכך אם אחר החיפוש לא ימצא שום חייט אחר שהיה דר פה ניקלשפורג שהלך מפה ולא חזר רק כמר אליה בעל האשה הזאת תהיה אשתו מותרת: אבל אין להתיר בנדון דידן אפילו בלא חיפוש מטעם כיון שהגיד הגוי שההרוג היה חייט ושהיה מניקלשפורג ואנו יודעים שבעל האשה הזאת היה חייט והיה מניקלשפורג אם כן ודאי עליו הוא מגיד הא ליתא משום דכמה חייטין איכא בין יהודים דניקלשפורג ודילמא גם אחר נאבד ועליו הוא מגיד ולא דמי לפרשא זריזא בשילהי יבמות דהתירו לאשתו להנשא לאחר אף על גב דלא הזכירו בשמו רק אמר פרשא זריזא דפומבדיתא וכו'. התם שאני דלא היה שום אדם בפומבדיתא מוחזק לפרשא זריזא רק בעל האשה ההיא וכל מי שהיה מכירו היה יודע שהוא פרשא זריזא ושקורין אותו כך לכך הוי הוכחה טובא שעליו הגיד אבל בנדון דידן אין כאן הוכחה כלל שעל בעל האשה הזאת הגיד הגוי והא דמזכיר שהיה חייט מניקלשפורג אין זה הוכחה שהרי כמה חייטין איכא בין יהודים דניקלשפורג ואדרבא רוב בני הקהלה לא היו יודעי' שבעל האש' הזאת היה חייט ולא היו קורין אותו בכינוי חייט אלא היו קורין אותו בכינוי אחר דהיינו אליה טוראר"י רק שהאמת כן הוא שהיה יודע במלאכת חייטין אבל לא היה אומן בכך כשאר אומנים לכך אין להתיר לאשה זאת להנשא לאחר אלא על ידי חיפוש כדלעיל: והנה חפשנו פה קהלתינו הקדושה ניקלשפורג כחיפוש בנרות אם לא יצא מכאן שום אדם שהיה דר פה ולא חזר מן אסרו חג דפסח תה"ל עד ר"ח אייר ת"ו לפ"ק וגם עשו הכרזה שלש פעמים בשתי בתי כנסיות בקהל רב בחג האסיף שמתאספים כל בני קהלתינו מן הכפרים ועיירות וחקרנו ודרשנו הטיב והנה תהלות לאל לא נפקד ממנו איש רק כמר אליה בעל האשה הזאת ועוד נער אחד שהיה רגיל לילך עם כמר אליה בעל אשה זאת לסחור בין חיילות שווידן הם יצאו מפה באייר תה"ל ולא חזרו ולפי זה על פי העדות שהעיד כמר יודא זעליג שלא הזכיר הגוי מאומה מן הנער וגם לא הזכיר שהיה חייט לא היינו יכולין להתיר לאשה הזאת על פי עדותו אפילו על ידי חיפוש דכיון שיצא מפה עוד נער אחד עמו ולא חזר חיישינן דילמא אותו נער נהרג ולא ולא בעל אשה זאת אף על גב דגוי הגיד יהודי מניקלשפורג נהרג ולא הזכירו בשם נער הא לאו כלום הוא דדרך העולם האידנא לקרא לאחד נער או פנוי כל זמן שהוא בחור אפילו אם יהיה בן שלשים ואפשר שהגוי לא חילק בזה והזכירו סתם יהודי או שלא היה יודע שהוא פנוי בלא אשה וזה שמזכירים בני קהלתינו לזה בשם נער שיצא מפה ולא חזר לא מפני שהיה קטן או רך בשנים אלא שכן דרך העולם לקרוא אותו נער כל זמן שהוא פנוי וגם קרא אמר על יוסף והוא נער את בני בלהה וגו'. והיה בן שבע עשרה שנים וכן שר המשקים אמר על יוסף י"ב שנים אחר כן ושם אתנו נער א"כ אין זה הוכחה כלל לחלק ולומר כיון דהגוי הגיד סתם יהודי מניקלשפורג ולא הזכירו בשם נער שלא על הנער הגיד וגם בפירוש אמרו מקצת בני קהלתינו שהיה הנער כבן י"ז שנים לפי קומתו ותוארו וצורתו לכך על פי העדות כמר יודא זעליג לא היינו יכולים להתיר האשה הזאת על ידי חיפוש דידן אבל על פי העדות שהעיד כמר דוד בן קלונימוס שהגוי הגיד שאותו יהודי ההרוג שהוא מגיד עליו היה חייט ורגיל היה להוליך עמו נער אחד ואז כשנהרג לא היה הנער עמו ודאי שיש להתיר על פי חיפוש דידן דפשוט הוא שלא הגיד הגוי הזה רק על כמר אליה ולא על הנער שהרי אמר שהיה חייט ואנו יודעים שהנער לא היה חייט ועוד שהרי הגוי יודע לחלק בין הזכרת שם נער או הזכרת שם יהודי סתם ואמר בפירוש שלפעמים אחרים היה הנער עמו ואז כשנהרג לא היה הנער עמו ודאי שעל כמר אליה בעל אשה זאת הגיד ואותו הזכיר בשם יהודי סתם ולכך נראה לע"ד שהאשה הזאת מרת שאריל אשת אליה טוראר"י מותרת להנשא לאחר בלי פקפוק הנלע"ד כתבתי: והסכימו בהיתר דא הרב הגדול המופלא מהר"ר זעלקל הזקן והוא העיד נמי על הסכמת הרב הגדול המופלא אב"ד הישראל מהר"ר אהרן שמעון ריש מתיבתא ואב"ד דק"ק פראג וגם