צדקה ומשפט חלק א פט

עצמו דרך קנס להרחיק הדבר המתועב וכו' אז קיי"ל טפי ומצי למשלפיה ע"י פתח והביא דבריו ז"ל הרב פני משה בתשובה הנזכרת וגם הרב מטה יוסף בתשובה סי' י"ג, עוד כתבו להקל ממ"ש הרב מוהרימ"ט בחיו"ד סי' נ"ד שהיקל בנ"ד מכח סברת ריב"ן תלמידו של רש"י דמשמע מדבריו דדוקא בנזירות שמשון ומי שכמותו דנזירותו על ידי מלאך הוא דאמרו דליתיה בשאלה ומכח מה שהקשה עליו הרב מוהרימ"ט כתב שכוונת ריב"ן הוא דאף במתפיס בשמשון דבריו אמורים דהמתפיס בשמשון נמי תלה עצמו ע"ד המלאך שהדיר לשמשון והו"ל כמי שנשבע על דעת רבים דאין לו התרה והוליד מזה דלריב"ן אם ההתרה לדבר מצוה דאיתיה בשאלה א"כ מהני טעמי יש להקל בנ"ד אם מהטעם הא' דדוקא על ידי חרטה הוא דאמרינן דנזירות שמשון ליתיה בשאלה אבל על ידי פתח איתיה בשאלה וא"כ בנ"ד פותחין לו פתח אחר שאומרין לו אילו היית נותן אל לבך שאחיך מצטער הרבה בהפרדו, או אם היית נותן אל לבך נזק הנמשך לאחיך מחמת פירוק חבור והפסד שיהיה לו והוא לבדו נשאר ואין שני להקימו וגם אילו היית נותן אל לבך שאם תפרד ממנו לא יהיה לכם ישיבה אחת בעולם, ואתה בחור עתה ומתגדל בביתו וסומכין על שלחן אחד ואם לא תשב עמו בצרפה מוכרח שיתקוטט עמך ולא תוכל לשבת עמו בביתו ובחומותיו כלום היית נודר השמח לבך אל כל הדברים אלה והרבה פתחים למקום ואם הוא אומר לא הייתי נודר אם אני הייתי נותן אל לבי כל זה ומתירין לו אפילו בנזירות שמשון דליתיה בשאלה בפתח כי האי איתיה בשאלה וכמ"ש הרב מוהרימ"ט ט ואביו ז"ל, והרב מוהרימ"ט בסי' י"ט כתב בנ"ד בא' שנדר בנזירות שמשון בן מנוח בעל דלילה וכל הכנוייה אם יכנס בספינה מעבר לים וכו' והשיב משם אביו דעל ידי פתח ניתר נזירות שמשון וז"ל אבל אם: אמר שבשעה שנדר אילו היה נותן אל לבו שהוא בחור צריך לישא אשה ואין ידוע אם זיוגו בא אצלו או אם הוא הולך אצל זיוגו דשמא יזדמן לו זיוג מעבר לים ולא היה מכניס עצמו לספק זה ולא היה נודר נדר טעות הוא שלא מתוך ישוב הדעת נדר ואין צריך התרה מדאוריתא כלל ע"כ. וכן נאמר בנ"ד דאם פותחין לו פתחים אלו אם יאמר אילו הייתי נותן אל לבי דברים אלו לא הייתי נודר נדר טעות הוי ואפילו בנזירות שמעון ניתר גם הטעם האחר שכתב הרב דנזירות שמשון הוי כנדר שעל דעת רבים דאין לו התרה כי אם לדבר מצוה א"כ גם בנזירו' שמשון היכא דהתרה היא לדבר מצוה מתירין בנ"ד נמי מתירין דאין לך מצוה גדולה לאהבת שלום בינו ובין אחיו ולהסיר הקטטה והמחלוקת שיהיה בינו ובין בית אחיו אשתו וכל אשר לו ולא יהיה לו שלום בבית ומר"ן בב"י יו"ד רכ"ח כתב בשם הריב"ש שהאחרונים דחו דברי ר"ת שכתב דהא דאמרינן דלדבר מצוה יש התרה אפילו בנדר דהוי על דעת רבים דוקא היכא דשייכי אותם הרבים בנדרו כי ההיא דמיקרי דרדקי דאדריה רב אחא דהוה פשע ביטקי וכו' וליתא אלא בכל דבר מצוה מתירין בכל נדר דהוי מצוה בהתרתו מתירין אותו אעפ"י שהוא ע"ד רבים וכן נראה מדברי הרמב"ם דלכל דבר מצוה יש התרה לנדר שהודר על דעת רבים וכן נראה מדברי הראב"ד ומתשובות מיימונית שכתבו בשם מוהר"ם דאפילו נדר על דעת רבים אפשר להתיר לו לעשות שלום בין איש לאשתו וחמיו כי חקרתי שבענין אחר אי אפשר להיות שלום ביניהם ע"כ, והרב רמ"א שם סי' כ"א כתב וכן לעשות שלום בין איש לאשתו מיקרי דבר מצוה וכתב על זה הרב ש"ך וכן לעשות שלום וכו' וה"ה לבטל שאר המחלוקת דגדול השלום ע"כ, וכן בנ"ד אם תחקור ותדרוש אם יפרד מעליו לא יהיה לו שלום בבית ובשדה עמהם והוא יתום ויושב בבית אחיו על שלחן אחיו. גם כיון שהוי צורך מזונות מקרי דבר מצוה וכמ"ש מר"ן בשם הר"שבר צמח בסי' רכ"ח על מי שנשבע שלא למכור יין ונשבע על דעת רבים ונתחרט שמתירין לו כיון דהוי דבר מצוה כיון שהוא צורך פרנסתו כדאמרינן בפ' אלו מגלחין דלמזונות כ"ע לא פליגי דשרי ע"כ, וא"כ בנ"ד נמי הוי דבר מצוה כיין דהוי צורך מזונות דמוכרח לישב עם אחיו להרויח מזונותיו דהוא לבדו אינו יכול להרויח כי אם מעט מזער. גם הרב מוהרי"ק כתב בסי' כ"ב אשר כתבת דחשיב דבר מצוה להשקיט הקטטה אין נלע"ד להחשיב דבר מצוה אלא היכא דא"א למצוה לעשות אותה אם לא בהפרת שבועה אבל היכא דאפשר לפייס ולקיים השבועה מי יימר דרבים יסכימו בהתרה זו, א"כ לפי זה בנ"ד דאי אפשר לפייס ולהשקיט הקטטה והמריבה ביניהם אם לא על ידי חבור ואם יפרדו שלהבת המריבה עולה עד לב השמים בינו ובין בית אחיו ואחיו, ובפרט שהוא חייב בכבוד אחיו הגדול דוא"ו יתירה לרבות אחיך הגדול בודאי שאין לך מצוה