צדקה ומשפט חלק א עג

בי"ב ואם לאחר ט"ו ימים בט"ו דינרים הרי זה אסור וכל שיש לו קצבה עתה ורגיל להיות שוה יותר לאחר זמן כגון היין שדרכו להיות לו שער זול כל ימות החורף ודרכו להתיקר אחר הפסח אם מכר ביותר ממה ששוה עכשיו בהמתנת המעות הרי זה כקצץ בתחלה שכל שער שדרכן להמשך הרי הוא כשער קצוב וכן ג"כ דרך הזהוב להיות בשער קצוב זמן ארוך אבל המטבעות בנקאיש עם ברצולנא אם דרכן להיות להם שער ארוך הרי היא אסור אבל אם השער משתנה תדיר אין זה כשער קצוב ואין בו משום ריבית ע"כ וא"כ בנ"ד נמי כיון שאלו הרופיות דרכם להיות להם שער ארוך ואינו משתנה השער שלהם תדיר הו"ל כשער קצוב והוי בו משום רבית אם לוקח אותם ביותר ממה ששוין בשעת הלואה, וכיון שהיו בשעת הלואה ששה מחמדיות אסור לקבלן הלוה בשבעה מחמדיות אעג"ב דאותם שהיו שוין ששה לפעמים ישתנה השער שלהם ויכריזו עליהם בשבעה מ"מ אינו משתנה השער שלהם תדיר והוי דינייהו כמו הזהוב שכתב הרשב"א בתשובה הנ"ל דרך הזהוב להיות לו שער קצוב זמן ארוך וגם כן דרך הרופיות להיות להם שער קצוב זמן ארוך דהא לפעמים ישארו ב' או ג' שנים בזה הערך בני שש ואעג"ב דלפעמים משתנה השער שלהם מ"מ הזהוב ג"כ משתנה השער שלו דהא בעינינו ראינו במדינה זו הזהוב זנגירלי היה שוה ששה עשר מחמדיות ואחר כך עלה השער לערך שבעה עשר, ונעשה אח"כ בי"ח, ובי"ח חצי, וכן כל המטבעות גרוש רום וזולט כמה פעמים נשתנה השער שלהם שהיה הגרוש בששה מחמדיות ואחר כך נעשה בששה וחצי ואח"כ עלה עד שבע מחמדיות היתכן לומר שבזמן הזה שהוא שוה שבעה מחמדיות יכול הלוה לקבלו בשבעה וחצי מטעם שמשתנה השער שלו בודאי דבכה"ג הוי רבית קצוצה כיון דבשעת הלואה הוי ידוע לכל בני המדינה שאינו שוה כי אם שבע והאיך יקבלנו ביותר, בודאי דהוי אגר נטר וא"כ בהרופיות נמי בשעה שלוה ראובן משמעון הוי ידוע לכל באי שער עירם אותם הרופיות ששוין שש ומבחינין להכיר ביניהם ולא טעו אינשי בין שש לשבע וא"כ כיצד יקבל אותם שהם בני שש בשבע בודאי דהוי רבית קצוצא. ועוד דע"כ לא קאמר הרשב"א דבעינן דלהוי ליה שער קצוב זמן ארוך ואם השער משתנה תדיר דאין זה כשער קצוב ואין בו משום רבית אלא דוקא בדינרי זהב דהוו להו דין פירא ולא הוו כמו טבעא וכמו"ש הטור בסי' קס"ב וז"ל ודינר זהב יש לו דין פרי שאסור ללות דינר זהב בדינר זהב שמא אית ששוה בשעת הלואה כ"ד דינרי כסף ישוה בשעת פרעון כ"ה דינרי כסף, אבל מותר ללות דינר כסף בדינר כסף וכן כל שאר מטבע וכו' וכתב מרן ע"ז דאמרינן פ' הזהב דדהבא כיון דלענין מקח וממכר שווינהו רבנן כפירא לגבי הלואה ואסור ומש"ה בעי הרשב"א דלהוי ליה שער קבוע זמן ארוך דאם משתנה השער תדיר לא מיקרי שיש לו שער קבוע ולא הוי רבית דהוי דרך מקח וממכר דהוי כמו פירות שאין להם שער קבוע ואין שומתו ידועה דמותר למוכרו ביוקר בשביל המתנת המעות כמבואר בסי' קע"ג משא"כ במטבע כסף שלוה ראובן משמעון דהוי דרך הלואה ולא דרך מקח וממכר אם קיבל ראובן איתו מטבע לערך יותר ממה ששוה אז בשעת הלואה בתר שעת הלואה אזלינן והוי רבית קצוצה, ואעפ"י ששער המטבע של אותו כסף משתנה תדיר מ"מ בתר שעת הלואה אזלינן ואסור. וכן נראה מתשובת הרשב"א שכתב מר"ן בסי' קס"ב וז"ל שאלת דינר בדינר כסאה בסאה אם יש שער קבוע לדינרים ולבסוף נתייקרו מי שרי כסאה בסאה, או אם יש שום טעם לחלק ביניהם תשובה דינר זה שאמרת שיש לו שער קבוע איני יודע אם הוא מטבע היוצא בהוצאה או אם הוא דינר שאינו יוצא כמו זהוב שאינו אלא כפרי וכו' ואם זה שאתה בא לשאול עליו הוא מטבע היוצא זה ודאי מותר, דאיהו מטבע וכו' וכן אפילו מטבע שאינו יוצא שם אם יש לו שער קבוע וארוך ונמצא תדיר לקנות בעין ה"ז מותר דלא גרע מפירות ממש וכו' עיי"ש באורך. הרי דלא הצריך הרשב"א שיהא לו שער קבוע וארוך אלא בדינרי זהב דהוו להו כדין פירות דאנן קיי"ל אסור ללות סאה בסאה ואם יצא השער שבשוק יכול ללות סאה בסאה וה"ה בדינר זהב שאינו יוצא בהוצאה כשאר מטבעות קאמר הרשב"א דאם יש להם שער קבוע וארוך דמותר ללות דינר בדינר דלא גרע מפירות אבל בדינר ומטבע של כסף הא קיי"ל דמותר ללות מטבע של כסף במטבע של כסף ולא בעינן שיהא לאותו מטבע של כסף שער קבוע וארוך והכי מוכח בהדיא מדברי הרשב"א שכתב ואם זה שאתה שואל עליו הוא מטבע היוצא זה ודאי מותר וכן אפילו מטבע שאינו יוצא שם אם יש לו שער קבוע וארוך הרי זה מותר ע"כ הרי דבמטבע היוצא לא בעי שיהא שער קבוע וארוך, וכל זה בלוה מטבע של כסף במטבע של כסף בשוה