עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryצדקה ומשפט חלק א

צדקה ומשפט חלק א מ

Tzedakah U-Mishpat part 1 40 · צדקה ומשפט חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

תמוהים הרבה דהא התו' נמי סברו להא דרבא פ' כל הכלים דאין בי"ס בכלים וס"ל דע"כ לא אמר רבא דאין בו"ס בכלים אלא במחזיר דלת או במטה של חוליות שהחזירה אבל בעושה כלי מחדש או שנתפרק וצריך אומן להחזירו מודה רבא דמחייב משום בונה כמבואר בדבריהם שכתבו כן בכמה דוכתי וא"כ הדרא קושיא לדוכתא לדעת התו' דאמאי לא מני רבא בונה בהדייהו והוו ח' ועוד דהיכי מצינן למימר דהתו' פליגי ארבא דאמר אין בו"ס בכלים והא ב"ה נמי ס"ל אין בנין בכלים בההיא דאין זוקפין את המנורה ומוכרח לחלק כמ"ש התו' דדוקא במחזיר דלת וכיוצא אין בו"ס ולא בעושה כלי, ומעתה מ"ש מר על דברי התו' דמאי מקשו על רש"י מהא דמאן דמעייל דהיא שמעתתא דרב דס"ל יש בנין בכלים וה"נ חביתא הויא שמעתתא דרבא דס"ל דאין בו"ס בכלים ע"כ, קושיא מעיקרא ליתא דס"ל להתו' דהא דרב לא פליגי אדרבה דרב מיירי בעושה כלי מחדש וחייב משום בונה ורבא דאמר אין בו"ס בכלים דוקא במחזיר דלת או מחזיר מטה של חוליות, ומ"ש ליישב עוד למה שהקשו התו' על רש"י דמאי מקשו דאיהו קאמר אלבא דרבא דס"ל דאין בו"ס דאינהו גרסי אביי במקום רבא ורש"י גריס רבא כגרסתינו ע"כ לעד"ן דאף לגרסתינו דגרסינן רבא בקמייתא בהא דעביד חביתא ותנורא מ"מ בברייתא דהאי מאן דעביד תלתא חייב י"א היא מימרא דאביי וא"כ אף לפי גרסתינו קשיא דהא אביי אית ליה דיש בו"ס בכלים כדאיתא בריש כל הכלים וא"כ הו"ל למימרו בינה בהך דעביד תלתא והוי להי י"ב ולענין מה דקשיא לן על התו' דמחייבי משום בונה בעביד חביתא ותנורא דא"כ נפישי להו חטאות אפשר דהתי' מפקי חד מהנך דמני רש"י בחביתא ובתנור דמיירי דליכא טוחן שלא לקח רגבים ושחקן אלא לקח עפר כתוש ואפיק טוחן עייל בונה וגבי תלתא מיירי שלא בירר יפות דמני רש"י דהוי בורר ומפיק בורר ומעייל בונה במקומה או דמיירי שלא זימר הקנים אלא לקח קנים תלושים וליכא משום קוצר וחייב משום בונה. איברא שהתי' סתמו דבריהם ולא ביארו להי מנייהו מפקינן ואיברא דלא מצינן לתירוצי דמיירי בתנור בלא צירוף כמו שתירצתי מקודם דא"כ הבערה נמי ליכא ובצרי להו חטאות וכמ"ש מור על דברי ותירוץ שתירצתי דמיירי בלא זימר הקנים נמי ליתא דא"כ בצרי להו חדא דנוטע וקוצר עוד הקשה מור עמ"ש המרדכי בשם רא"מ דהא דאמר רב חייב משום בונה פי' מרא זו מחוסרת בחסרון סופינא ואין בו משום מכה בפטיש וכו' והכריח מור מדברי רא"ם דה"ק דהא דאמר רב דחייב משום בונה דה"ק דל מהכא מכה בפטיש דלא שייך בדבר מחוסר מיהו הוה חייב משום בונה אי לאו דקיי"ל אין בנין וסתירה בכלים וכתב מור שזהו פי' דברי רא"ש באמיתות באמת דברי מור נכוחים למבין וישרים נמוצחי דעת והעמיד הדברים על בוריין ובלי ספק שט"ס איכא בדברי רא"ם וכמ"ש מור וכן מצאתי להגהות מימון פ"י מה' שבת דין י"ג שכ' וז"ל ודלא כרא"ם שכתב דלא אמר הכי לחייבו משום בונה דאין בנין בכלים אלא רב אמר כן לאפוקי מדשמואל דאמר דחייב משום מכה בפטיש וקאמר דאין חיוב מכה בפטיש אלא בדבר שהוא גמר מלאכה ולפיכך אמר משום בונה כלומר עדיין חסר מדה זו בנין ואין זו גמר מלאכה להתחייב משום מכה בפטיש ע"כ והרי זה מסכים לדברי מעכ"ת דאליבא דרב כמאן דמעייל שופינא ליכא לא משום בונה ולא משום מכה בפטיש לדעת הרא"ם וקשיא ליה למור מהא דרב ושמואל דאמרי המחזיר מטה של טרסיים בשבת חייב חטאת ע"כ והרי בהדיא דבמטה זו היא דבר מחוסר כשהיא מפורקת ובחזרתה חייב חטאת ובין אי נימא דהחיוב הוא משום מכה בפטיש או משום בונה קשיא לרב דאיהו פטר לגמרי בתוקע עץ בקרדום ובאמת קושיא זו מרפסא איגרי ולדידי קשה לי עוד דבגמרא ר"פ הבונה מייתי התם תלת מילי דפליגי בהו רב ושמואל מסתת את האבן רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש ופליגי נמי בעושה נקב בלול של תרנגולין ובמעייל שופיתא בקופינא דמרא וקאמר בג"מ וצריכה דאי אשמעינן קמייתא בההיא קאמר רב משום דדרך בנין בכך אבל עושה נקב בלול וכו' דאין דרך בנין בכך אימא מודה לשמואל ואי אשמעינן בהא קאמר רב משום דדמי לבנין דעבדין לאוירא אבל שופתא בקופינא אימא מודה ליה לשמואל דאין דרך בנין בכך ואם כפירוש הרא"ם דמעייל שופתיא לא מחייב לא משום בונה ולא משום מכה בפטיש אמאי אצטריך למעבד צריכותא מינה לכולהו דאע"ג דכבר אשמעינן הנך תרתי אצטריך לאשמעינן הא דקופינא דלא מחייב בה כלל לא משום בונה ולא משום מכה בפטיש מאי דלא אשמעי' בהנך תרתי קמייתא דצ"ל דהרא"ם ז"ל מפרש הסוגיא הכי נמי אשמעינן הנך תרתי משום דדרך בנין בכך אבל בהך דקופינא דאין דרך בנין בכך ר"ל דאין בו"ס בכלים אימא מודה ליה לשמואל דמחייב משום מכה בפטיש דלא מיקרי מחוסר בנין קמ"ל דמיקרי מחוסר בנין ולא מחייב משום מכה בפטיש