צדקה ומשפט חלק א לט

בפ' הבונה משמו וז"ל רא"מ פסק דאין בגין וסתירה בכלים ואם אבד המפתח של תיבה ישבור אותה לכתחלה וראיה ממתני' בפ' כל הכלים דלת שידה תיבה וכו' ניטלין ומפרש רבא משום דאין בנין בכלים ע"כ ומה ראיה מייתי מהא דפ' כל הכלים להיתר שבירת הפותחת דשאני התם דליכא שבירה כלל אלא נטילת הדלת בעלמא דמסלקי הדלת בשבת מציר שלהם וכמ,ש רש"י והר"ן ולא מיירי בשבירת פותחת כלל והיכי ילפינן מינה להיתר שבירת הפותחת שוב ראיתי בהגהות מימוניות בפי כ"ג מה' שבת שכתבו סברת רא"מ ואח"כ כתבו סברת התו, דאסרי לשבר הפותחת ודחו הראיות של המתירים וכתבו דההיא דרבא דריש פ' כל הכלים היינו בנטילת דלת אבל לקלקלו לסתרו שייך שפיר בנין גמור וסתירה בכלים ע"כ וזה מכוון ממש כמו שכתבתי ושלי"ת שכיונתי לדעת גדולים. עוד כתב מור וז"ל והן רבים אשר אתנו וכו' הרי"ף והרמב"ם והרא"ם והר"ן וס' יראים והרמ"ך כולהו כחדא שיטה אזלי דבכלי קטן מותר לחתוך ולשבר הפותחת של עץ ומתכת וכו' והנה הרי"ף והרמב"ם כבר כתבתו דלא מכרעא מילתא כמאן ס"ל אי כרש"י והר"ן או כדעת התו' דלא גילו דעתם לפלוגי בין כלי גדול לקטן ולא בין כלי שלם לשבור דמ"ש הרב הכה"ג דסתם מגדל הוא גדול כבר כתבתי דאשכחן בברייתא דריש פ' כל הכלים דסתם מגדל נמי קטן הוא וגם התו' בר"פ הבונה כתבו דסתם מגדל של עץ הוי דהוי כלי ע"כ וכן ברא"ש פ' כל הכלים פירש"י כל הכלים שיש להם דלתות כגון שידה תיבה ומגדל וכו' ומוכח מהתם שדינו של המגדל שוה לתיבה דהוי כלי ולא כקרקע עיי"ש ובברייתא אחרת (ערובין דף ק"ב) תנייא ציר דלת תיבה ומגדל במקדש מחזירין במדינה דוחקין ואי סתם מגדל הוי גדול האיך מחזירין והא דלתות המחוברין לקרקע לא נוטלין ולא מחזירין אלא ודאי דלאו כללא הוא דסתם מגדל גדול וא"כ הו"ל להרמב"ם לפרש דבריו דדוקא במגדל גדול אבל אם נאמר דהר"מ סובר כשיטת התו' לא צריך לפרושי להא דשובר דמיירי במוסתקי דממילא שמעינן לה דכיון דס"ל דיש בנין וסתירה בכלים בכלי שנתפרק וצריך אומן בחזרתו ממ"ש דדלת של שידה תיבה דאין מחזירין וציר העליון שנשמט אסור להחזירו שמא יתקע וס"ל להרמב"ם דהתוקע מחייב משום בונה וכלהו טעמייהו דכיון דצריך אומן בחזרתו מקרי בונה א"כ נוכל לומר דגם בסותר כלי שלם אית ליה להרמב"ם דמחייב משום סותר דכל מקום שיש בנין יש סתירה ולא הוצרך הרמב"ם לבאר שסמך אמ"ש בפ' כ"ג ופ"י וזהו דעתו של השה"ג שכ' שדעת הרמב"ם כהתו' והרי"ף ג"כ אפשר שכך דעתו וסמך אהא דדלת שידה דאין מחזירין שמא יתקע וס"ל דחייב משום בונה ולפי דעת השה"ג גם סמ"ג סובר כהתו' דל מהכא הרי"ף והרמב"ם פש גבן סברת התו' והרא"ש והטור וה"ר פרץ שהביא המרדכי שאוסר לשבר הפותחת של עץ ומתכת והאגור כתב דמימיו לא ראה מי שהורה לשבר הפותחת וכ"כ בכלבו בשם ה"ר פרץ והמרדכי כתב בשם ה"ר אליעזר מקינון שמותר לה להסיר הצירים שאחורי התיבה אם נאבד המפתח דהא סתירה גרועה היא כיון שא"צ לשבור שום דבר ול"נ לה"ר פרץ דהא אסור להחזיר דלת של שידה תיבה גזירה שמא יתקע שמא ישים הצירים דהוא בנין חשוב ע"כ הרי משימת הצירים ילפינן איסור להסרתם דכמו דבשומתם יש בנו ה"נ בסתירתם חשיב סתירה ב) וא"כ הן רבים עתה אשר אתנו מאשר אתם דכמה רבוותא אסרי בשבירת הפותחת התוספות והרא"ש והטור וה"ר פרץ והאגור והכלבו והסמ"ק הביא פלוגתא וכתב דע"י גוי יש להקל. ומ"ש מר לישב קושית התוספות על רש"י שכ' דליכא משום בונה אפי' בעושה כלי מחדש. מהא דרב דמחייב משום בונה בהא דמעייל שופינא וכו' ומעכ"ת מתרץ זה דקי"ל כשמואל ולא כרב מהא דרבא דמאן דעביד חביתא דלא מני בונה בהדייהו כבר כתבתי בקונטרסי הא' תירוץ זה דרב ס"ל יש בנין בכלים ולא קי"ל כוותיה וכ"כ הר"ן. גם מה שמקשה מר על התוספות דמחייבי משום בונה בעביד חביתא א"כ נפישי להו חטאות והיכי מני ז' וח' וי"ג הא נמי כבר כתבתי במכתב הא' ומה שמתרץ מר מההיא דריש פ' כל הכלים דרבא ס"ל דאין בנין וסתירה בכלים אמטו להכי לא מנה בונה בהדייהו אבל התוספות דס"ל דיש בו"ס בכלים עייל בונה נמי בהדייהו והוי ח', דברים **( ב) דברי רבינו פרין לא זכיתי להבין דאיך יליף לאסור הסרח הצירים מחזרתן הפך מה שנחלקת בזה הברייתא דפ' כל הכלים דדלת של תיבה וכו' נוטלין אבל לא מחזירין ? ושו"ר שכבר תמה בזה הב"ח בסי' שי"ד ובמו"זז (ס"ק ד') מיישב וההיא דנוטלין איירי כלא צירים וכמו"כ כתב הרב סל אורות (דף פ"ז) מסברא דנפשיה ולא זכר מהמו"ז. אמנם פשטיותא דברייתא משמע דנוטלין ככל גוונא אפי' מהצירים ופשוט דמשום כן מתיר הר"י מקינון ובס' שם חדש (על ספר יראים דס"ח ע"ב) ראיתי שהרבה לחשיב ע"ד הרבנים מו"ז וטל אורות הנ"ל ולבסוף כתב קושית הב"ח במקומה עומדת וצריך בר נגר דיפרקינה ויש להתיישב בדבריו. יצחק נסים)**