צדקה ומשפט חלק א רכד
Tzedakah U-Mishpat part 1 224 · צדקה ומשפט חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →כ"כ ולא עבידי לחלוק תוך זמן והטור ז"ל מיירי בעיסקא, דהא נדון מוהריב"ל נר' דעיסקא הוה שכך טען שמעון אחי בעלה שכל הנכסים והסחורות שיש לאחיו יש לו המחצה בהם שבכל הממון שהיה אחיו מתעסק הוא בשותפות עמו ע"כ, הרי שהיה אחיו מתעסק בהם לבדו ועלה קאמר מוהריב"ל דאפי' היה השותפות לזמן טענינן דילמא נחלק השותפות, ועוד דבעיסקא נמי שייך קטטות ומריבות אם רואה שאינו מתעסק כראוי או שהוא מפסיד בנכסים או שמלוה לאנשים שאין אמודים בנכסים עביד לחלוק תוך זמן, ועוד שמבין ריסי עיני הרב הנז' נר' דלא קא מפליג אלא בין פרעון לשאר דברים דגבי פרעון דוקא הוא דאית לן חזקה לא פרע איניש בגו זמניה דהלואי שיפרע אדם בזמנו, משמע דבעיסקא ושותפות דלא שייך האי טעמא חד דינא אית להו דטעמא דקטטות שייך נמי גבי עיסקא. עוד קשה לי דברי הרב הנז' דאחר שהביא דברי הרא"ש ז"ל מ"ש בכלל פ"ז דאם האשה מודה בשותפות ותדבר ספק אם חלקו השותפות לא תוכל להחזיק בטענת ספק א"כ איך כתב אח"כ וכל זה שאמרנו דוקא אם האשה מודה בשותפות ושאותו הממון הוא מהשותפות אז אין לה שום זכות באלו הנכסים וכו' ע"כ, משמע דבעינן נמי שתודה שהממון הוא מהשותפות הרי לפי מ"ש הרא"ש בהודאתה בשותפות לבד אפי' אם הדבר ספק אצלה אם זה הממון הוא מהשותפות כיון שהודית דשותפות לא תוכל להחזיק מספק כיון שהשותפות ודאי והחלוקה ספק אין ספק מוציא מידי ודאי, ועוד דאם בעינן נמי שתודה שהממון הזה הוא מהשותפות אז פשיטא דאין לה שום זכות באלו הנכסים כיון שלא יש שום ספק ולמאי איצטריך להביא ראייה מהא דרא"ש והא הרא"ש ז"ל מיירי בספק וודאי דמודה בשותפות ומספקא לה בחלוקה אמנם לקושיא זו נוכל לומר. דנהי דבעינן נמי שתודה שהממון הוא מהשותפות מ"מ אכתי איכא ספיקא גבה דאפשר שמתחלה קנו אותו הממון בשיתוף ואח"כ נתפרדה חבילה ופרעו חבירו חלקו מממון אחר מכיסו ונשאר אותו הממון שקנו בשתוף לראובן לבדו וא"כ אכתי הוי השותפות ודאי והחלוקה ספק להכי איצטריך לאתויי מההיא דהרא"ש דאין ספק מוציא מידי ודאי ובתיקון זה יתורץ גם קושיא קמייתא דלעולם בעינן שתודה בשותפות שהממון ההוא הוא מהשותפות דלא מיקרי ספק אלא ביודעת שהממון ההוא מממון השותפות אבל לא ידעה אם נחלק השותפות דאפשר דנחלק השותפות אחר שקנו אותו בשיתוף ופרעו מכיסו איך שיהיה אתאן לנ"ד לענין דינא אם מודה האשה שיודעת שהיה הממון שהיה מתעסק בו לראובן מילתא דפשיטא דאינה יכולה לתופסו בשביל כתובתה וכמ"ש הרב מוהריב"ל והביא ראיה ממ"ש הרב אלפסי ז"ל בפ' המקבל ואי איכא עליה דמיתנא כתובה ובע"ח ולית ליה למיתנא אלא האי עיסקא דפלגא מלוה ופלא פקדון לית להו מהני מטלטלי דעיסקא ולא מידי אלא שקיל להו מרייהו לחודייה דלא קני להו מיתנא אלא לאיעסוקי ביה בלחוד וכיון דמת הדר עיסקא למריה ע"כ, וא"כ בנ"ד אם היא מודה שהעסק הוא לראובן פשיטא שזוכה בו ראובן והיא נאמנת על עצמה אבל לגבי יתומים אינה נאמנת, אבל כיון שיש שטר בידו של ראובן שהוא שותף עם שמעון ומת שמעון תוך זמן אין אנו צריכין להודאתה אלא פלגא דמלוה לא שקיל ליה בלא שבועה ג) ופלגא דפקדון שקיל ליה שלא בשבועה דלא טענינן שהחזיר לו כיון שהוא תוך זמן וכפסק מר"ן והטור גם אם יברר ראובן בעדים שהעסק הוא בעין או חליפתו אז לא בעי שבועה כלל גם בפלגא דמלוה וכמ"ש מר"ן אמנם בנ"ד שיש יתום קטן אין מקבלין עדים שלא בפני ב"ד ולא מהני עדות העדים שיעידו עכשיו שהעסק הוא בעין וכמ"ש מור"מ בהג"ה גבי ואם יש עדים שהעסק הוא בעין, שוב מצאתי להרב כנה"ג ח"מ סי' ק"ח בהגהת הטור דף ט"ז שכתב שיש שהיו סבורים לומר דהא דאין מקבלין עדות בפני הקטן היינו דוקא להזקק תחלה על הקטן אך אם יש עם הקטן בע"ד אחר כאלמנה והוזקק לקבל עדות מפני האלמנה מקבלין אף שלא בפני הקטן, וכתב דמוהר"מ אלשיך פליג ע"ז וס"ל דבכל גוונא אין מקבלין שלא בפני הקטן ע"כ, וכעת אין בידי ס' מוהר"מ אלשיך, וא"כ לפי דעת אותם חכמי' דפליגי אמוהר"מ אלשיך בנ"ד שיש אלמנה עם הקטן יכול לקבל עדים שלא בפני הקטן ולהעיד שזה העסק או חליפתו הוא מהשותפות ואפי' לפי דעת מוהר"מ אלשיך בנ"ד שרוצה האשה לגבות העסק בשביל כתובתה ואין לבעלה נכסים אחרים מספיקין לשיעור כתובתה א"כ הרי **( ג) הרה"ג ר' ראובן דוד כתב להעיר וז"ל ליתא דתוך זמן נוטל הכל בלי שבועה ואפילו מקטנים וכמבואר בפי' ק"ח כמש (הערה ב') עכ"ל. תמגיה)**