צדקה ומשפט חלק א רכב

איכא בהאי ענינא לכן הצד היותר טוב בעינו אלהים ואדם לעשות פשרה ביניהם בין היורש ובעלי החוב, ואפשר דמ"ש הרב דאם היו החובות אינן בטוחים שהם של גוים מיירי בגוים שתם אלמים ולא פרעי ולא בסתם גוים ומכ"ש בערביים הללו שהם תחת ממשלת השר יר"ה כבושים תחת ידו ולא ימרו את פיו אפשר דמצי למימר היורש הנחתי לך מקום לגבות ממנו ולית לך דינא עילואיי ויש פנים לכאן ולכאן דאפשר דבכה"ג לא הוי בטוח והנכון לפשר ביניהם ואכתי פש גבן לברורי אם יש מטלטלין אצל האשה רחל הנזכרת מי נימא דהרי הם בחזקתה שתגבה אותם מצד כתובתה דהא הבית בתורת מתנה לקחת ולא מצד כתובתה או נימא דכיון דמתה רחל ולא נשבעה על כתובתה א"כ אותם מטלטלין הם עדיין בחזקת הבעל הם עומדים וכשמת בעלה הרי הם בחזקת יורשיו ולא בחזקת יורשיה, ובע"ח דהיא לאה תגבה מאותם נכסים דהוו בני חרי לגבי הבית שנתן לה בעלה לרחל במתנה ונראה לי דקושטא הכי הוי דכיון דמתה רחל ולא נשבעה על כתובתה הנכסים בחזקת יורשי הבעל ולא בחזקת יורשיה דכיון דהיו אוהלים כאשר המה והיא דרה באותו הבית מתחלה ועד סוף מזמן בעלה א"כ לא מצי למיגבה להו בלא שבועה כיון שלא נשבעה הוו נכסי בחזקת יורשיו ומצי בע"ח בעל לגבות מהם אבל לאה הנזכרת איכא ספיקא אם תגבה כיון שנתרצית שיתעסק בהם הבעל בשותפות וכדלעיל ואנה"נ אי הוו הנך נכסי דרחל מאותם חפצים שכתובים, בכתובתה גובה אותם שלא בשבועה והוו של יורשיה, וציר ישראל יצילנו משגיאות ייראינו מתורתו נפלאות. הצעיר צדקה חוצין סימן ה' שאלה ראובן שעשה שותפות עם שמעון וקבל שמעון סך ס' גרוש מראובן בתורת עיסקא ושמעון הניח קרן סך ה' גרוש וראובן הוא תושב ארם צובא ושמעון קבל עליו שיתעסק בקולין במשא ומתן של הכורדא הוא לבדו וכל מה שיזמין הי"ת ריוח יתחלק כפי התנאים שהיו ביניהם ומשך זמן שותפותם היה עד מלאת להם שנה תמימה וכתבו שטר שותפות ביניתם ועדים חתומים בו ובתוך הזמן הזה נפטר שמעון לב"ע וסלו"ש אחר שנשא ונתן שמעון כמה חדשים בזה העסק, והן עתה אשתו מחזקת בזה העסק ורוצה לגבות כתובתה מהם וראובן צוח ככרוכיא שזה העסק הוא שלו וממנו הוא ושמעון אין לו בתם כלום כמו שמפורש בשטר השותפות שבידו ועדיין לא נתפרדה חבילה כיון שהוא תוך זמן השותפות מי חיישינן בכה"ג לשמא נתפרדה חבילה ודילמא החזיר שמעון ממון השותפות לראובן בחייו ואלו הנכסים הם בחזקת שמעון ואשתו גובה כתובתה מהם או לאו, דכמו דקיי"ל חזקה לא פרע איניש בגו זימנה ה"נ לגבי שותפות אמרינן חזקה דאינו מבטל השותפות בתוך זמניה עוד איכא לספוקי ששמעון הניח בן קטן מי אמרינן בכה"ג אין נזקקין לנכסי יתומים עד שיגדילו ומוקמינן השתא נכסי בחזקתיה, אי דילמא כיון שיש שטר שותפות והוא לזמן גבינן מתם כמו במלוה לזמן ומת תוך זמן, הוגם איכא לספוקי אם מקיימין את השטר בכה"ג שלא בפני ב"ד דקטן דכשלא בפניו דמי או לאו, על הכל יורנו מורנו ושכמ"ה. תשובה הנה לספק הא' דדילמא חיישינן שנתפרדה חבילה וחלקו השותפות והחזיר לו שמעון מעותיו נר' דלא חיישינן כיון שהוא תוך זמן וכמ"ש מר"ן בח"מ סי' ק"ח דין ד' במוציא על היורשים שטר עיסקא דהחצי יש לו דין מלוה ונשבע ונוטל והחצי ישלו דין פקדון דאינו נוטל. אפילו בשבועה במגו דאם היה אביהם קיים היה יכול לטעון החזרתי במגו דנאנסו וכתב עוד דאם אין יכולים לטעון שהחזיר כגון שהודה אביהם שלא החזיר או שמת תוך זמן וכו' אין טוענין להם שנאנסו ע"כ הרי בעיסקא תוך זמן לא טענינן להו דהחזיר וטעמא הוי דאמרינן בה כמו בהלואה דחזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה וה"נ בעיסקא אמרינן הכי ואפי' ביתומים קטנים מיירי מדכתב אח"כ ואם יש מהעסק בעין או חליפין יש עדים שהוא מאותו העסק נוטל המלוה בלא שבועה וכתב עליו הרב בעל המפה שאין מקבלין העדות לפני יתומים קטנים אם לא שנתקבל העדות בחיי אביהם ע"כ אלמא דכולי הא דינא ביתומים קטנים איירי וא"כ בנ"ד שהיה העסק לזמן ומת בתוך זמן לא טענינן ליתמי לא טענת החזרתי ולא טענת נאנסו והחצי נשבע א) ונוטל וחצי אחר נועל בלא שבועה ואם מברר בעדים **( א) דברי הרב המחבר במחכ"ת תמוהין מאד ולא ידעתי איך נצטייר לו השני דינים אלה דסתרי זה לזה, דאם בתוך זמן לא טענינן ליתומים החזרתי ומשו"ה נמי פלגא דפקדון בלי שבועה, א"כ גם פלגא דמלוה הו"ל לגבות בלי שבועת דבתוך זמן)**