צדקה ומשפט חלק א קצג

וכתב עוד והגם דהריב"ש כתב שעכשיו שכותבין מקרקעי אגב מטלטלי שגובין כב"ד אף ממטלטלי מ"מ נראה דשאר הפוסקים שכתבו סתם ולא חילקו וגם הרא"ש והטור מסתמא היו כותבין בזמנם מטלטלי אגב מקרקעי לא חלקו משמע דבכל גוונא אין גובין ממטלטלי וכו' וכתב וכן נראה שהסכים לזה מוהר"י אדרבי וכו' ע"כ, א"כ לפי דברי הרב פשיטא בנ"ד דלא גבו בני הא' שמתה בחייו כב"ד דליכא בנ"ד כי אם מטלטלי ולא מקרקעי ומהאי תשובה מוכח שדעת הרב ז"ל דגם לענין מזונות הבת נמי לא דיינינן למטלטלי דין מקרקעי מכח שכותבין האידנא שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי דהא זיל בתר טעמא דטעמא שכתב הרב בכתובת ב"ד שייך נמי גבי מזונות הבת דכיון דכתבו הפוסקים סתמא דאם לא הניח אלא מטלטלין והם נכסים מועטין דיזונו אלו ואלו יחד ולא חלקו בהכי דהאידנא דכתבינן שעבוד אגב דמטלטלי הוו כמקרקעי ש"מ דלא מפלגינן בהכי דלא כדעת הריב"ש ז"ל. ועוד דמסתמא הרא"ש והטור בזמנם היו כותבין מטלטלי אגב מקרקעי וכמ"ש הרב ואפ"ה לא חלקו בהכי, ועוד דכמכ"ש מייתינן לה דאפי' בכתובת ב"ד דעיקר כתובה גבייא ממטלטלי ולפי הסברא נראה דמה לי הוא ומה לי זרעה דזרעה נמי ליגביה האי כתובת אמו כמ"ש הרב כנה"ג להליץ בעד הרב שארית יהודה ומוהר"ש עוזיאל ואפ"ה כתב הרב מוהרח"ש דשאר הפוסקים דלא מפלגי בהכי לית להו להא דהריב"ש ולא מהני שעבוד אגב מקרקעי כ"ש במזונות הבת דלא רמיזא כלל בכתובה ודאי דאית להו לשאר פוסקים דלא מהני שעבוד אגב מקרקעי דלא כהריב"ש ולא דיינינן למטלטלי דין מקרקעי לענין מזונות הבנות. והגם דהרב ש"י ומוהר"ש עוזיאל אית להו דגבי כב"ד מהני שעבוד אגב מדלא השיגו על מרן בדין כב"ד וס"ל כהריב"ש דמהני שעבוד אגב בכב"ד מ"מ במזונות הבת יודו דלא מהני אגב דהשיגו על מרן דאייתי להא דהריב"ש גבי מזונות הבת כמבואר לעיל ומרן נמי דאייתי להא דהריב"ש גבי כתובת בנין דכרין נראה שדעתו כדעת הריב"ש דמהני שעבוד אגב לגבות כב"ד ממטלטלי ואפשר דמרן נמי ספוקי מספקא ליה ומש"ה הביא שתי הסברות ולא הכריע והביא להא דהריב"ש בשם יש מי שאומר וכן כתב הרב כנה"ג בסי' קי"א דין ט' דאפשר שכן דעת המחבר דהביא שתי הסברות ולא הכריע לומר דהדבר ספק והמוחזק יכול לישען על אחת מהסברות וכתב שכן דעת הרב מוהרשד"ם דבסי' קנ"א דחה דברי הריב"ש מהלכה מפני שלא היה הבן מוחזק, ובסי' ק"ט זכה ליורש מטעם היותי מוחזק וכן דעת הרב משפט צדק בסי' ק"ט ע"כ, וא"כ בנ"ד נמי דין כתובת ב"ד ליכא כיון שאין הבני ראשונה מוחזקים בנכסים ומטעם מזונות נמי כיון שאין הבת מוחזקת בנכסים אין אנו מייפים כחה יותר מהבנים לדון לה דין נכסים מועטי' דמקרקעי ולומר דשעבוד אגב מהני לעשות דין מטלטלי כמקרקעי מהא דהריב"ש כיון דהדבר ספק אי הלכה כהריב"ש או לא מקמינן לנכסי בחזקת כל היורשים ומכ"ש דמוקמינן להו בחזקת הבנים וכמ"ש לעיל דכל ספק דמזונות הבת וכל אבעיא דלא איפשיטא פסקינן לקולא על הבנים דנכסי בחזקתייהו קיימי ולא מפקינן מינייהו אלא בראיה ברורה כמבואר לעיל, א"כ קם דינא בנ"ד דיזונו יחד הבנים והבנות עד שיכלו מלבד פרנסת הבת דיהבינן לה עישור ניכסי ומה שישאר יזונו אלו ואלו ביחד עד שיכלו והרב כנה"ג כתב שם בסי' קי"א ס"ק ט' דלענין הלכה כתבתי בביאורי לסמ"ג שמדברי הרמב"ם והרשב"א והטור נראה דלא כהריב"ש וכו' ולכן הנכון לענין דינא כמו שפסקו הרב מוהרשד"ם והרב מוהרח"ש ובעל משפט צדק דיכול המוחזק לומר קים לי דלא כהריב"ש ע"כ, ובנ"ד דתרויהו לא הוו מוחזקים דאינו מוחזק אחד מהם דאביהם נפטר ואוהלים כאשר המה א"כ היו ברשות הבנים דנכסי בחזקת הבנים ולא מפקינן מנייהו אלא בראיה ברורה כן נראה לע"ד פשוט ולענין כתובת בנין דכרין פשיטא דלא גבו בני הראשונה דלא הוו מוחזקים השתא בנכסים דנכסי בחזקת כל הבנים קיימי. ועוד דאי תבעו כתיבת ב"ד הא פרנסת הבת ומזונות הבת קודמת לכתובת ב"ד כמבואר לעיל אבל לענין מזונות יזונו יחד דספיקא הוא אם הלכה כהריב"ש ודין מטלטלי כמקרקעי ואפשר דגבי מזונות הבת אפי' הריב"ש יודה כסברת הרב ש"י ומוהר"ש עוזיאל והרב כנה"ג שהסכים עמהם דלא מהני שעבוד אגב הכתוב בכתובה לגבי מזונות הבת ועוד מטעמא אחרינא נראה דבנ"ד ליכא כתובת ב"ד דהא בני הראשונה לית להו כתובת אמם דנאבדה כתובת אמם, וכבר ידוע מ"ש הרמב"ם בפ' י"ט מה' אישות דאין הבנים יורשין כתובת אמם עד שיהיה שטר כתובה יוצא מתחת ידם אבל אם אין שטר כתובה בידם אין להם כלום שמא מחלה אמם כתובתה ע"כ ופסקה מרן בש"ע סי' קי"א סעיף ט"ו וכן כתב הרב