צדקה ומשפט חלק א קצב

משועבדים ואין הקנין הנז' בשטרי הכתובות מועיל לכך דאין מזכירין בכתובות מזונות דלאחר מיתה ע"כ, א"כ אף אנן נימא דכיון דתנאי מזונות הבנות לא הוזכר בכתובה לא קאי עליה שעבוד מטלטלי אגב קרקעי והרב כנה"ג רצה לחלק ביניהם וכתב אח"כ דאין זה נכון והדין עם הרב שארית יהודה ומור"ש עוזיאל, והקשה עליהם דאמאי לא השיגו על מרן בסי' קי"א בדין כתובת ב"ד עמ"ש בשם הריב"ש דהאי דלא דכותבין שעבוד אגב גבו כתובת ב"ד אף מטלטלי ותירץ דלא דמי כתובת ב"ד למזון האשה והבנות דמזון האשה והבנות תנאי אחר הוי חוץ מהכתובה וכיון דלא נזכר בכתובה לא קאי השעבוד עלויה משא"כ כב"ד אף דלא נכתבה בכתובה שירשו הבנים כתובת אמן מ"מ כיון דאמם גביא כתובה אף מטלטלי מטעם שעבוד אגב א"כ הרי נתפרש שכתובה זו תגבה אף ממטלטלי א"כ כשיורשיה גובין כתובת אמם נמי גבו ממטלטלי דמה לי כשגובה היא או יורשה ע"כ. א"כ לדעת הרב שאירת יהודה ומוהר"ש עוזיאל לית להו להא דמר"ן דס"ל דשעבוד אגב מהני לענין מזונות הבת והוי דין מטלטלי כמקרקעי וס"ל דהרשב"א פליג עלה דמרן וס"ל כיון דתנאי זה דמזון הבנות אינו כתוב בכתובה לא קאי עליה שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי. ועוד דמרן ז"ל לא פשיטא ליה האי דינא אלא ספוקי מספקא ליה דכתב בב"י דאפשר דהאידנא דכותבין מטלטלי אגב מקרקעי אפשר דמטלטלי הוי כמקרקעי ע"כ וכיון דספיקא היו היכי נעביד עובדא בהא שלא יזונו הבנים עם הבנות וכיון דממון המוטל בספק הוי ואינו ברשות א' מהם לשנאמר המע"ה הוי הממון בחזקת שניהם בחזקת הבנים והבנות יזונו יחד הבנים והבנות ועוד דלא שבקינן מאי דפשיטא להו להרב בעל שארית יהודה ומוהר"ש עוזיאל מקמי ספקא דמר"ן ז"ל ואעג"ב דהריב"ש כתב לה לענין כתובת ב"ד אפשר דכתובות ב"ד שאני דמה לי היא ומה לי כשגובה זרעה ולא דמי למזון הבנות דלא כתיב בכתובה כלל וכמו שחלק הרב כנה"ג. ועוד בכל מידי דהיה ספיקא בדין זה אזלינן לקולא דנכסי בחזקת הבנים קיימי ולא מפקינן אלא בראיה ברורה, דמזונות הבנות לאחר מיתת אביהם ממטלטלי היו מתקנת הגאונים, ואפי' ממקרקעי היו תנאי כתובה והיכא דהוי ספיקא אמרינן נכסי בחזקת הבנים קיימי כדאשכחן בסי' קי"ב דין ט"ו דאם הוי' הנכסים מרובים ויש עליו חוב או חיוב מזונות בת אשתו או חיוב עישור נכסים לפרנסת בתו וכשיוציא אחד מאלו ישארו מועטים כלהו הוי בעיא ולא אפשיטא וכתבו הרי"ף והרא"ש דלקולא עבדינן ולא ממעטי דנכסי בחזקת הבנים קיימי ולא מפקינן מנייהו אלא בראייה ברורה ע"כ והכי פסק מר"ן כמבואר שם דין ק"ו אף אנן נמי נימא דאף דכתב מר"ן דאיכא למימר דמטלטלי יש לה דין מקרקעי, דכיון דמר"ן ספוקי מספקא ליה בהא לא עבדינן בה עובדא לאפוקי מנייהו דיתמי בספיקא בעלמא כ"ש דהרב שארית יהודה והרב מוהר"ש עוזיאל פליגי עליה בהא, וגם נראה כן דעת הרב כנה"ג ואעג"ב דהליץ בעד מרן ז"ל מ"מ נראה דעתו כדעת שאר הנך רבוותא וא"כ נראה דהדין עם היתומים ויזונו אלו ואלו ביחד עד שיכלו המעות. והרב כנה"ג רצה לחלק בין מזונות האשה למזונות הבנות כדי לתרץ מה שהקשו הרב שארית יהודה ומוהר"ש עוזיאל על מרן ושוב כתב דאין זה נכון והדין עם הרב ש"י ומוהר"ש עוזיאל ע"כ, ומה שהקשה הרב מוהרש"ך בח"ג ס"י צ"ו על מרן ז"ל דמאי מספקא ליה ונראה דמילתא דפשיטא ממ"ש הרמב"ם בפ"ו מה' אישות שתקנו הגאונים שתגבה האשה כתובתה מהמטלטלין וכל תנאי כתובה ככתובה דמי חוץ מכתובת ב"ד ע"כ, ואם בכתובת ב"ד שאפי' אחר התקנה אינה נגבית ממטלטלי כתב הריב"ש דאם שזכר מקרקעי אגב מטלטלי נגבית מן המטלטלין כ"ש מזון הבנות ע"כ, כבר נתרצה קשיא זו עם מה שחילק הרב כנה"ג שם בסוף דבריו שחילק בין כב"ד למזונות הבנות דכב"ד אעג"ב דלא כתיבה בכתובה סברא היא דכיון כתוב בכתובה שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי א"כ הרי נתפרש בכתובה שתגבה כתובה זו אף ממטלטלי מכיון שבניה יורשין כב"ד אינהו נמי גבו ממטלטלי דמה לי היא ומה לי זרעה אבל מזונות הבנות דלא כתיב בכתובה כלל אף דכתיב שעבוד בכתובה מ"מ במזונות הבנות לא כתוב שעבוד ומטלטלי לא הוו כמקרקעי לענין מזונות לענין לעשות להם דין נכסים מועטין. וא"כ נראה דקם דינא דיזונו יחד הבנים והבת עד שיכלו המעות, ולענין כתובת ב"ד אית להו להרבה מהפוסקים דלא מגבינן לה אלא ממקרקעי ולא ממטלטלי וכמ"ש הרב מוהרח"ש בתשובה סי' י"ד וז"ל אמנם נראה דמטעמא אחרינא בנד"ד ליכא דין בנין דכרין שהרי כתבו רוב הפוסקים דלא מגבינן כב"ד אלא במקרקעי ולא במטלטלי והוכיח כן מלשון הטור שכתב ודוקא מקרקעי ושיש שם כדי שתי הכתובות,