צדקה ומשפט חלק א קצא

מכתובה הא' השניה ניטלת כתובתה והמותר לבני הא' ואם לא יש אלא כדי כתובה הא' בלבד נוטלת הב' כתובתה והמותר יחלקו בני הא' ובני הב', זה נראה לכאורה לדון בדין זה. אמנם כד דייקינן שפיר נראה דבנ"ד ליתיה להאי דינא, דהא בנ"ד יש בת לשניה ואנן קיל"ן דמזונות הבת ופרנסתה קודמין לכתובת בנין דכרין בש"ע סי' קי"ב דין י"ז, ודין פרנסת הבת שהוא קודם לכתובת בנין דכרין בסי' קי"ג דין ו' בהגהה, והוא מדברי הר"ן בפ' מציאת האשה וא"כ בנ"ד אם יבואו בני הא' לגבות כתובת אמן מדין כתובת בנין דכרין אם יש מותר על כתובה הא' ונאמר שתטול הב' כתובתה והשאר לפני הראשונה או אם יש כדי שתי כתובות דנימא שבני הא' יש להם כתובת אמן והב' תטול כתובתה תבא הבת למיפק מנייהו לצורך מזונותיה ופרנסתה שהוא קודם לכתובת ב"ד, והבת עתה היא מיינקי שדים ואינו מספיק הנכסים שנשארו לשעור מזונותיה עד שתבגר ולשעור פרנסתה וא"כ יפה כח הבת מכח האחים שמזונותיה ופרנסתה קודמת לכתובת ב"ד, אך אמנם אכתי פש גבן אם לא באו הבנים בטענה כב"ד רק בטענת מזונות דאינהו נמי בעו למיזן מהנך נכסי נהי דאם באו בטענה כב"ד הבת קודמת למזונותיה ופרנסתה, אמנם אי אתו ותבעי מזונות מה דינם מי נימא דפרנסת הבת ומזונותיה קודם למזונות האחים, או לא ויזונו יחד הבנים והבנות. והנה הרי"ף והרמב"ם והגאונים פסקו דמי שמת והניח בנים ובנות והניח נכסים מרובים שאפשר שיזונו מהם הבנים והבנות עד שיבגרו הבנות שזהו שיעור נכסים מרובין, הדין הוא שהבנים יורשין כל הנכסים והם זנים אחיותיהם עד שיבגרו או עד שיתארסו ואם אין בנכסים שהניח אלא פרות מזה מוציאין מהם מזון לבנות עד שיבגרו ונותנים השאר לבנים, ואם אין שם אלא כדי מזון הבנות בלבד הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים וכתבו הרי"ף והרא"ש דהיינו דוקא כשהניח קרקע אבל אם לא הניח אלא מטלטלין בנכסים מועטי' יזונו אלו ואלו יחד עד שיכלו דכיון דאינה ניזונת הבת במטלטלין אלא מתקנת הגאונים די שתהיינה כבנים ולא שיפה כחה יותר מן הבנים ע"כ וא"כ בנ"ד נמי שלא הניח אביהם אלא מטלטלין ואחר שגבתה הב' כתובתה הוו להו נכסים מועטים שאין בהם שיעור שיזונו אלו ואלו עד שתבגור הבת א"כ לכאורה נר' דהוו להו דין נכסים מועטים ודנייהו הוי שיזונו יחד הבני' והבת עד שיכלה הממון דכיון דהבת אינה ניזונת מן המטלטלים אלא מתקנת הגאונים די שתהיה כמו הבנים ולא יהיה יפה כחה יותר מן הבנים כמבואר. אמנם לפום קושטא דמילתא ליתיה להאי דינא דהא מרן ב"י כתב ע"ז מיהו במקום שכותבין בכתובות מטלטלי אגב קרקעי איכא למימר דמטלטלין הוו כקרקע וכתבו הרב בהגה"ה בשם מר"ן ב"י, וזה לשון מרן הב"י אחר מ"ש הטור לחלק בין קרקע למטלטלי כתב עלה וז"ל והשתא דכותבין בכל הכתובות שהוא משעבד מטלטלי אגב מקרקעי, אפשר דלענין מזון הבנות נמי דין מטלטלי כמקרקעי ע"כ, ודכוותא נמי פסק בסי' קי"א דין י"ד די"א דוקא במקרקעי נהיגא כתובת ב"ד אבל במטלטלי לא, ויש מי שאומר דהאידנא דכותבין בכתובות דילן מטלטלי אגב מקרקעי גם כתובת ב"ד נגבית מטלטלי דתנאי כתובה ככתובה דמי ע"כ, וא"כ בנ"ד נמי שייך טעם זה דכיון דאנן כתבינן בכתובות דידן שעבד מטלטלי אגב מקרקעי הו"ל מטלטלי כמו מקרקעי ודינם כמקרקעי דבנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים, אם לא ישאר לבנים מידי אחר שיוציאו מזון הבנות עד שיבגרו ועוד דבנ"ד ע"כ צריך לחשוב מעיקרא פרנסת הבת לפחות עישור נכסי כיון דלא ידעינן אומדן דעת האב ומה גם דרובא מרבוותא ס"ל דאין אומדין דעת האב אלא לגרוע מעישור נרסי ולא להוסיף כמבואר בסי' קי"ג בב"י ועיין בכנה"ג שם דהביא בשם כמה מרבוותא דסברי הכי, א"כ מוציאין עישור נכסי לפרנסת הבת והדר חשבינן מזונות דידיה עד שתבגור ולא ישאר לבנים כלום ולפ"ז כח הבנים ממ"נ גרוע דאם באין בטענה כב"ד מזונות הבת ופרנסתה קודמין לכב"ד ואם באו מחמת מזונות הבת ופרנסתה קודם דהבנות יזונו עד שיבגרו והשאר לבנים אם ישאר מאומה, דמטלטלו הוי כמקרקעי לענין כתובה ולענין מזונות הבת ולענין כב"ד, והרב המגיד כתב בפי"ט מה' אישות דין י"ז דבנכסים מועטין מניחין מזונת ביד ב"ד או ביד אפטרופוס שמנוהו ב"ד לצורך הבנות ע"כ וא"כ בנ"ד נמי צריך להניח מזון הבנות ביד ב"ד או אפטרופוס שימנו אותו ב"ד לצורך הבנות. שוב ראיתי להרב כנה"ג שכתב בשם הרב בעל שארית יהודה בהגהותיו ולהרב מוהר"ש עוזיאל הובאו דבריו בס' תומת ישרים סי' ע"ט שכתבו דיש לדון עמ"ש מר"ן ז"ל דאידנא דכותבין מטלטלי אגב מקרקעי שדין מטלטלי הוו כדין מקרקעי וקשה לזה מ"ש ה"ה בפ' ט"ז מה' אישות ומרן בשם הרשב"א דאם קנו מיד האיש על המזונות דאשתו שלאחר מיתה שהיא ניזונת מנכסים