צדקה ומשפט חלק א קפט

בעלמא וא' מיר הא אית ליה שטרא דנתן לו הבעל רשות לעשות שליח עד כמה שלוחים עד שיגיע הגט ליד יוסף הילכך אעג"ב דשמעון לית ליה שטרא דמני ליה א' מיר שליח מ"מ מהימן איהו בדיבוריה למימר דשוויה א' מיר שליח באפי סהדי ואיהו עולה במקום א' ואחר מצטרף עמו, והכא נמי הא אתא שמעון ואחר עמו ואמרו שמינהו א' מיר שליח בפניהם להוליכו ליוסף ונתן לו בפני הא' שהיה עם השליח הגט וההרשאה וא"ל תוליך זה הגט וההרשאה ליד יוסף א"כ הא שווייה שליח באפי תרי סהדי השליח דמחשיב כחד ואחר מצטרף עמו, ומרן בשלחנו הטהור פסק בסי' קמ"א דין י"א דאין שליח הולכה צריך עדים אם היה השליח והמשלח וי"א ששליח הולכה צריך למנותו בעדים וכתב מורם בהגה"ה מיהו השליח נאמן לומר שעשאו בעדים וא"צ עדות על כן ונוהגים להצריך בהרשאה ועדים על הרשאה שנעשה שליח ע"כ והגם שנהגו להצריך הרשאה מ"מ לא מעכבא בשעת הדחק והכא אין לך שעת הדחק גדול מזה דהבעל אנסוהו ע"י גוים ולקחו ממנו גט דאשתו היתה אסורה דזה לה כעשר שנים דהלך בעלה למ"ה והיא מחמת חסרון לקחה גוי אחד לאשה וישבה בביתו קרוב לשנה ואח"כ בא בעלה ולקחה מיד הגוי ואנחנו אסרנו אותה עליו ואמרנו לו לגרשה ולא קיבל והניחה והלך י' שנים אלמנות חיות ועתה על ידי כפייה שלח לה גט ממקום רחוק ולאו כל שעתא מתרחיש ניסא והגט ושטרי השליחות כשרים זולת ששמעון לא הביא עדים שמנהו א' מיר שליח ואפ"ה שמעון ואחר עמו העידו שא' מיר עשאו שליח אם כן מילתא דפשיטא דשריא בגט זה למהך להתנסבא ולית דימחה בידה. וכן כתב מרן בשלחנו הטהור סי' קמ"א דין כ"ד מה שנהגו לכתוב שטר הרשאה בשולח גט ממקום למקום א"צ אלא לפי שכתוב בה שנותן הבעל רשות לעשות כמה שלוחים אפי' שלא יחלה ולא יאנס, וכתב הרב בהגהה וז"ל ולכן אם נאבד שטר הרשאה או נפסד והוא שעת הדחק נותנין הגט בלא הרשאה ע"כ, וכתב עוד והשליח נאמן על השליחות ולומר שעשאו שליח בעדים כדי שנאמן לומר בפ"נ ובפ"נ אבל לכתחלה כותבין הרשאה ע"כ. פש גבן האי מלתא שכתוב ובשטר הרשאה מן הבעל שמינה ליוסף ן' רפאל תושב בגדאד שיוליך גט זה לאשתו שרה בת בנימין ויתן אותו בידה בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי ודיבורך כדיבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח וכו' א"כ בתחלה מדבר שלא לנוכח ולבסוף מדבר לנוכח שוב ראיתי להרב כנה"ג בהגהת הטור דין ס"ב שכתב וז"ל אם ממנה שליח שלא בפניו צריך ליזהר שלא יכתוב שום דבר כמי שמדבר לנוכח אלח יכתוב פב"פ יוליך גט זה לאשתי ותהא ידו כידי וכו' תומות ישרים בשם מוהר"י ציפסק, ונראה מדבריו דלעכב אמרה ובעל ת"י כתב שטוב שיהיה בזה הלשון יוליך גט זה לאשתי ואח"כ אם ירצה להכפיל הענין בלשון נוכח הרשות בידו, ובדין נ"ב כתב הרב כנה"ג בשם הרא"ם ז"ל ח"א סי' פ"ה דאם כתוב בהרשאה דברים לנוכח ושלא לנוכח אינו נפסל בכך וכתב ועיין בס' תומת ישרים סי' קפ"ה ע"כ, וא"כ כיון דהגאון מוהרא"ם מכשיר בדיעבד אם כתב בהרשאה דברים לנוכח ושלא לנוכח וגם הרב תומת ישרים מכשיר אם כתב תחלה שלא לנוכח והדר כתב לנוכח א"כ להם אנו שומעין דרבים נינהו והלכתא כבתראי א"כ בדיעבד יש להכשיר ופרט שהוא שעת הדחק והמקום דחוק והבעל אינו מקבל לכתוב פעם אחרת ואסתגר בקמייתא ויש להכשיר גט זה והרשאה ועוד דסתמא דמלתא בזמנים אלו שכל מסדרי גיטין מזמינים קודם כתיבת הגט וחתימתו השליח וד' עדים שנים עידי חתימה ושנים לעידי מסירה בשעה שמסרו הבעל בפניהם לשליח ועידי מסירה כותבין הגט בפניהם וחותמין אותו בפניהם ומוסרו הבעל לפניהם תיכף אחר כתיבה וחתימה בודאי שראו עידי השליחות כתיבת הגט וחתימתו כ"ש שכתבו בהרשאה שהגט שנעשה עליו פ' שליח נכתב ונחתם במתא פ' ומה שראינו ונעשה לפנינו דלדעת כל הנך רבוותא ס"ל דמוכח מהני מילי דמעידים שראו כתיבה וחתימה א"כ לית דין צריך בשש דאתתא זו שריא להתנסבא לכל גבר די חצבי בגט זה וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות. שוב התבוננתי דאכתי איכא לספוקי בנ"ד דא' מיר שוייה שליח לבנו של יוסף הנזכר להביאו ליד אביו יוסף הנזכר ויוסף ימסרהו ליד האשה ואפשר דקרוב לא מהני דאיפשר דא' מיר לא מצי משוי שליח שיהא קרוב לאותו שליח שמינהו הבעל ואעג"ב שנתן לו הבעל לא' מיר לשוייה שליח ושליח דשליח עד שיגיע ליד יוסף איפשר דדוקא רחוק משוי אבל לא קרוב אמנם נראה דבכה"ג ליכא למיחש למידי דהא כתב הרב כנה"ג דלכתחלה אם אפשר טוב שלא יהא השליח קרוב לאיש ולאשה ולא לדייני הגט אבל אם בדיעבד כשר בקרוב, והטור בסוף סי' קמ"א כתב דהאב