צדקה ומשפט חלק א קפד

א' אם נכתב ונחתם לפניו ובעי למימר קמייהו בפני נכתב ובפני נחתם ושליח ב' אומר בעת שמוסרו לאשה שליח ב"ד אני אבל הכא בנ"ד שליח א' שהוא יוסף הנז' לא היה בעת כתיבה וחתימה וא' מיר הנז' ספק אם היה בעת כתיבה וחתימה או לא ואת"ל שהיה בעת כתיבה וחתימה הוא איהו לא אמר בב"ד בעת שמסר הגט ליד שמעון בפני נכתב ונחתם ולא עשאו לשמעון שליח בפני ב"ד ושמעון לא הביא שטר שליחות מן א' מיר שעשאו שליח וגם לא אמר שמעון בפנינו שליח ב"ד אני א"כ במאי מתקיים שליחות שמעון שאפשר שעשאו א' מיר שליח בינו לבין עצמו ואפשר דלא מהני, יורנו רבינו כדת מה לעשות ושכמ"ה תשובה תחלה יש לחקור אם הבעל יכול לעשות שליח שלא בפניו או לא ואם יכול לעשות שליח העומד במקום אחר והנה בסי' קמ"א כתב הטור בשם אביו הרא"ש דבין שליח קבלה ובין שליח הולכה א"צ שישמעו מפיהם שממנים אותו שליח לפיכך בין האיש בין האשה יכולים לעשות שליח בפני עדים שליח העומד במקום אחר והעדים כותבין וחותמין שמינה לפ' שליח ופסקה מר"ן בש"ע ולכאורה נראה דבנ"ד נמי מצי הבעל לשוויה שליח ליוסף העומד פה בגדאד למסור הגט לאשתו והעדים חותמין שמינה אותו שליח איברא דקשיא לי על האי דינא דהא שליח הולכה בעי למימר בפני נכתב ובפני נחתם וכיון דיוסף איננו בכאשן ולא נמצא בעת כתיבת הגט ולא בחתימתו מאי מהני שליחותיה גם קשיא לי היכי כתב הטור ופסקו מרן דמצי הבעל למנות שליח העומד במקום אחר והא בעי למימר בפני נכתב וכו'. שוב ראיתי להרב כנה"ג בהגהת הטור ס"ק כ"ח שכתב וז"ל בין האיש והאשה יכולין לעשות שליח העומד במקום אחר ג"כ בגט מקוים או בא"י שאין השליח צ"ל בפני נכתב וכו' רשד"ם חא"ה סי' פ"ג וכן כתב הרב ז"ל בס' הגט בחלק ח' הנקרא מי השליח א"צ שהשליח יהיה עומד בפני המגרש אלא אפי' שלא בפניו יכול למנותו ולא משכחת לה דין זה אלא כשהשליח עומד במקום שנכתב ונחתם שיכול לומר ובפ"נ א"נ בגט מקוים א"נ בא"י שא"צ לקיימו והאידנא דאפי' בא"י צ"ל בפ"נ ובפ"נ לא משכחת לה אפי' בא"י ע"כ וא"כ בנ"ד שהשליח אינו עומד במקום שנכתב ונחתם ואין הגט מקוים לא מהני שליחות הבעל דשוויה שליח ליוסף הנז' וא"כ סגר עלינו המדבר ואין לנו פה להליץ זכות בעד אשה זו להצילה מכבלי עגונה שהיא יושבת תחת תומ"ר שבתה אלמנות חיות זה עשר שנים. אמנם נראה דאיכא לפלוגי בהא דנ"ד למ"ש הרב ז"ל והוא דבנדון הרב ז"ל מיירי שהבעל עצמו לא עשה שליח אחר כי אם אותו השליח העומד במקום אחר וכתבו העדים שמינהו שליח ומש"ה בעינן שיהא אותו שליח יהיה עומד במקו' שנכתב ונחתם או שיהיה הגט מקוים אבל בנ"ד שהבעל עשאו שליח לא' מיר שיוליך הגט וההרשאה ולמוסרם ביד יוסף וגם נתן לו רשות לעשות שליח ושליח שליח עד שיגיע ליד יוסף הנז' וא"כ אם א' מיר נמצא בעת הכתיבה והחתימה אפשר דמהני אם אומר בפני ב"ד בפ"נ ובפ"נ וא' מיר עשאו הבעל שליח בפני ג' להוליך הגט וההרשאה ולמסרם ביד א' יוסף שליח הבעל ליתנם לאשתו ככתוב ומפורש בשטר שליחות שביד א' מיר מלבד שטר שליחות שכתב הבעל ליוסף הנז' וא"כ אפשר דמהניא שליחותיה דא' מיר אם אומר בפ"נ ובפ"נ דהוי כמו שליח א' של הבעל שאומר בפני ב"ד בפ"נ ובפ"נ וכו' ועביד שליח אחר בפני ב"ד אם נתן לו רשות הבעל לעשות שליח ואפשר דשליחותיה של א' מיר מעשה קוף בעלמא והוי שליח שלא ניתן לגירושין ולא מהני אמירתו בפ"נ ובפ"נ לקיים הגט לקיים שטר השליחות דהא לא שוויה הבעל שליח לא לגרש את אשתו ולא לעשות שליח למי שירצה ליתנו ליד אשתו אלא שוויה שליח לא' מיר ליתנו ליד שלוחו שהוא יוסף הנזכר שמינהו הבעל שליח ליתנו לאשתו ודמי נ"ד למ"ש מר"ן בסי' קמ"ב בשם הרשב"ץ על אשה שנתגרשה בגט ששלח לה בעלה ע"י איש שיתנהו ביד שלוחו ולא היו עדים מצויין לקיימו אלא המביא שאמר בפ"נ ובפ"נ אינו דומה לאשה המביאה גיטה דכיון דא"ל שוי שליח שתרצי הרי היא שלוחו של בעל, משא"כ באיש זה שאינו עושה אלא מעשה קוף בעלמא ובודאי אם היה אומר לו עשה שליח שתרצה היה הנדון דומה, וכיון דשליח זה שליח שלא ניתן לגירושין הוא אינו נאמן לומר בפ"נ ובפ"נ דאיני שליח כלל ע"כ, וא"כ בנ"ד נמי שלא אמר לו המגרש לא' מיר לעשות שליח שירצה אלא עשאו שליח להגיע הגט ליד יוסף לבד שהוא שלוחו של הבעל א"כ שליחות א' מיר הוי מעשה קוף בעלמא והוי ממש כנדון הרשב"ץ ואין לומר דשאני הכא בנ"ד שא"ל הבעל לא' מיר ונתן לו רשות לעשות שליח הוי כמו שא"ל עשה שליח שתרצה דכתב הרב דמהני דדומה לאשה המביאה את גיטה דכיון דא"ל בעל שוי שליח שתרצי הוי כשלוחו של בעל דלא דמי כלל דשאני התם באשה המביאה את גיטה דכיון דא"ל לא תתגרשי בו אלא בפני ב"ד פ' ופ' ואת הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם