צדקה ומשפט חלק א קעד

כתב בעל ת"ה סי' רל"ט וכתב ועוד וא"ת אחרי שהגוי האחרון לא פי' דבריו היאך שמע אותה שמועה מחבירו ליחוש דילמא הגוי הא' לא סיפר ממל"ת אלא מחמת איזה אמתלאה מפני רשע או בדרך התפארות וכיוצא בזה וי"ל דלא חיישינן להכי דתלמודא לא מפיק ממל"ת אלא מתכוין להעיד או להתיר א"כ לא דייקינן אשאר אמתלאית ע"כ. מכל זה מוכח דלא חיישינן לשום אמתלאה בסתם גוי מל"ת וגוי ששמע מגוי לא חיישינן דהא' ספר בדרך אמתלאה או להתפארות או לסיבה אחרת וחלינן להקל וא"כ בנ"ד נמי בגוי ששמע מהרוצחים שהרגו לפ' לא חיישינן לומר דלשום אמתלאה קאמרי ותלינן להקל ושריא איתתא לאנסובי, וגם הגוי הב' שהגיד לחמיו מל"ת לא תלינן לומר דלשום אמתלאה או להנאה דיליה קמכוין או לסיבה אחרת כל כמה דליכא הוכחא טובא בדבריו דקמשקר וקמכוין לדבר אחר. והרב כנה"ג דין קמ"ט כתב אהא דהגהות מרדכי דגוי מל"ת שאמר הרגתי לפ' דמהימן שדין זה אמת ולא מצאנו שום פוסק חולק עליו ודברים אלו הם מהרב בעל תומת ישרים סי' ע"ד וכן פסק בסי' קמ"ז וקמ"ח שנאמן וכן כתב שכך הוא דעת הרב מוהרא"ם בח"ב סי' ע"ד ומוהריב"ל בח"א סי' נ"ח ומשפטי שמואל ומוהרשד"ם והר"ם אלשיך דכלהו סברי כהגהות מרדכי דגוי שאמר הרגתי לפ' דמהימן ובכולהו מוכח דבהרגתי לפ' לא בעי קברתיו דכיון דאמר הרגתיו ודאי דפשיטא ליה שמת ויצאה נשמתי לפניו ושהא עד שתצא נפשו דודאי הרגו להפשיטו בגדיי או ליקח ממונו ונגע בו אחר שמת דהוי כקברתיו כמבואר בפוסקים פש גבן הספק שאמרנו אי חיישינן ליצחק אחר שנהרג ולא בעלה על זה האשה שרה וכבר הארכתי בתשובה אחרת של ענין זה דאפליגו ביה רבוותא דאיכא כמה מרבוותא דס"ל דבעינן תלתא מילי דמעליותא שמו ושם אביו ושם עירו ובנ"ד איכא שמו ושם חמיו דודאי הוי כשמו ושם אביו וכמיש הרב כנה"ג בשם הרב משאת בנימין סי' צ"ח וז"ל הרב כנה"ג דף מ' שאל לו על ראובן וחתנו שמעון והשיב שזה שמעון מת היינו שמו ושם חמיו דהוי כשמו ושם אביו מ"ב סי' צ"ח, פש גבן שלא הזכירו שם עירו וא"כ איפשר דחיישינן ליצחק אחר שהוא חתנו של אליה שהוא מעיר אחרת קאמרי ולא על בעלה של זו, אמנם בנ"ד הזכירו שיצחק **( ב) עי' לעיל סימן י"א. המגיה)** חתן אליה הצורף הרגו א"כ הרי הזכירו שם אומנות והגם שהרב פ"מ בח"מ סי' י"א נסתפק באומר שם אומנותו וז"ל מה שיש לספק בעדות הר' יוסף בן סגיכאן ממה שלא הזכיר כי אם שם ההרוג ולכ"ע לפחות בעינן שמו ושם אביו אף בזו יש חולקים דבעינן שלשתן שמו ושם אביו ושם עירו ואעפ"י שבנ"ד הזכיר אומנותו שאמר גירג'י יצחק מטארון מ"מ הרואה יראה בדברי הרב מוהריב"ל שנסתפק בפ' רצען או צורף דלא היו כשמו ושם אביו דבאומנות שכיחי טובא באומנות אחת וכו' עיי"ש באורך מ"מ בנ"ד ודאי דמהני דבכל אותם המקומות זהאיו וסביבותיה לא יש צורף אחר כי אם אליה הנז' חמיו של ההרוג ומכ"ש שלא יש יצחק חתן אליה הצורף בכל אותם המקומות כי אם זה ומכ"ש שהיו מספרים הרוצחים עם הגוי דלי שעבאן ואמרו לו יצחק חתן אליה הצורף הרגנוהו מוכח דעל איש הידוע למגיד ולשומע קאמרי דאם יש צורפים אחרים ויצחק אחר הוה ליה לפרושי דבריהם על איזה צורף קאמרי ואיזה יצחק וכבר מפורש דבר זה בדברי הפוסקים שהתירו מהאי טעמא דהיכא דניכר מתוך דברי המעיד דעל איש הידוע למגיד ולשימעון א"צ אפי' שם אביו ולא שם עירו ובשמו לבד סגי כמו שהארכתי הרבה בתשובה אחרת ב) וכתבו בעין נ"ד דמוכח דעל איש הידוע קאמרי דאל"כ הו"ל למימר איש אחד ששמו יצחק והוא חתן איש אחר ששמו אליה והוא צירף ומדקאמר אליה הצורף בהא הידיעה מוכח דעל הידוע קאמרי וכ"ש שידוע לנו שלא יש צורף אחר בכל אותם המקומות כי אם זה שבא מבגדאד מחדש וקבע שם דירתו, זאת תורת העולה דשריא איתתא זו למהך להתנסבא לכל גבר, וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאית. הצעיר צדקה חוצין סימן י"ג במותב תלתא כחדא הוינא אנן בי דינא דחתימי לתתא כד אתא קדמנא הר' יוסף אל אברהים חושב ענא ואחר האיום והגיזום כדחזי קם על רגליו והעיד עדות גמורה על נפשו ועל יהדותו איך ביום שטבע משה אל עג'מי בנהר פרת הסמוך לענא בו ביום בא גוי אחד ואמר מסיח לפי תומו שהיה עומד