צדקה ומשפט חלק א קסג

המעשים שאמרו בגמרא מאן איכא ביחסא מאן איכא ביה חיואי שכיב חיואי ואסכרה דבה לדביתהו בלא אמר קברתיו וכו' ע"כ, ואם איתא עדיפא מנה הו"ל לה"ה לומר בשם הרשב"א שסובר כדעת רבינו דאף בעד אחד ישראל נמי בעי קברתיו ואמאי נקט גוי מסל"ת לחוד. וגם מדברי מר"ן מוכח דהבין שדעת הרשב"א דלהרי"ף והרמב"ם והרז"ה בכל גוונא בעינן בעד אחד אפילו ישראל ואפילו שלא במלחמה ומים בעי קברתיו א"כ תקשי לה"ה ז"ל שכתב דלהרשב"א כדעת רבינו בכל גוי מסל"ת בעי קברתיו והא אפילו לע"א ישראל בעי קברתיו, אמנם מר"ן ז"ל הדר קאמר דאפשר הרשב"א ז"ל בתשובה דנקט ע"א להרז"ה נקטיה ולא להרמב"ם ולהרמב"ם דוקא בנוי מסל"ת בעי קברתיו ולא בישראל והשתא ניחא דברי ה"ה ולא סתרי לדברי הרשב"א בתשובה הנז'. אמנם מה שהבין מר"ן ז"ל בדעת הרשב"א דבכל ע"א קאמר דבעי קברתיו ואפילו שאינו במלחמה ומים אלא ביבשה ולא בעת מלחמה, דבריו תמוהים הרבה דהא תשובת הרשב"א הנזכרת היא בתשובה להרמב"ן סי' קכ"ח ומיירי התם דוקא במלחמה ומים ועלה הוא דקאמר דהרי"ף והרמב"ם ס"ל דבעי קברתיו ומקצת מן האחרונים פליגי בהא וס"ל דגם במלחמה ומים לא בעי קברתיו ושדעתו נוטה לדבריהם וכתב דמי יקל ראש להקל נגד אבות העולם וזה לשונו שם ודע שזה הענין של מים ומלחמה אם עד א' נאמן או לא ונחלקו בפסק הדבר גדולי הדורות דהרי"ף והרמב"ם אמרו שצריך לומר מת וקברתיו אבל אם לא אמר שקברו אינו נאמן דבכל מקום סכנה כגון מלחמה ומים בן מים שיש להם סוף ובין משאל"ס משעה שירד וטבע, או שירד למלחמה אמר בדדמי ויחשוב שמת וכו' ע"כ תשובת הרשב"א. הרי מוכח בהדיא דהרשב"א בע"א במלחמה ומים מיירי ועלה הוא דקאמר דהרי"ף והרז"ה והרמב"ם ס"ל דבעי קברתיו ולא בע"א ביבשה, וא"כ מאי קאמר מר"ן ומ"מ משמע לי מדברי הרמב"ם שלא הצריך קברתיו אלא בגוי ולא כדמשמע מדברי הרשב"א ואמאי הוצרך לדחוק ולומר דמאי דנקט הרשב"א ע"א להרז"ה נקטיה והא הרשב"א מיירי בע"א במלחמה ומים ובכה"ג גם הרי"ף והרמב"ם יודו דבעי קברתיו אפילו בישראל בע"א וכמ"ש מר"ן לקמן וז"ל והוי יודע שיש מקומות שצריך לומר מת וקברתיו לד"ה כגון במלחמה ומים ואדרבא כתב שם דלהרי"ף אפילו בתרי סהדי במלחמה ומים בעי קברתיו וכבר תמה על דבריו הרב מוהרח"ש בתשובה סי' ה' וכתב על מרן דכד ניים ושכיב אמרה לכל הני מילי, עוד תמה היאך כתב מרן דלד"ה במים ומלחמה בעי קברתיו והא איכא פלוגתא וכתבו הרשב"א והריב"ש שכך היתה הסכמת האחרונים שלא להצריך קברתיו ושכך דעתם נוטה אלא שכיון שיצא הדבר מפי הרי"ף והרמב"ם ראוי לחוש לדבריהם. ונראה לתרץ דמאי דכתב מר"ן לד"ה בעי קברתיו במלחמה ומים לאו למימרא דליכא מאן דפליג בהא אלא כלפי מ"ש לעיל, בשם הר"ן והריב"ש וה"ה דלהרמב"ם דוקא הוא דס"ל דבכל גוי מסל"ת בעי קברתיו ורבו החולקים עליו דהרשב"א והריטב"א תמהו עליו בזה וכמ"ש הרב הנ"י והביאו מר"ן לעיל והשתא קאמר דיש מקומות שצ"ל קברתיו לד"ה ור"ל דגם להרי"ף והרז"ה דפליגי בגוי מסל"ת דלא בעי קברתיו יודו בע"א במלחמה ומים דבעי והרשב"א והריטב"א שתמהו על הרמב"ם בגוי מסל"ת ולא חשו לדבריו להצריך קברתיו עכ"ז בע"כ במלחמה ומים אעג"ב שדעתם נוטה דלא בעי קברתיו חששו לסברת הרי"ף והרמב"ם להצריך קברתיו אח"כ כתב מר"ן דהרי"ף ז"ל אית ליה חומרא יתירה דאף בתרי סהדי בעו דלימא קברתיו במלחמה ומש"ה כתב מר"ן דיש מקומו' דלד"ה בעי קברתיו אם אמר שמת במלחמה וכוונתו על הרי"ף והרשב"א והריטב"א והר"ן והריב"ש וה"ה דס"ל דראוי לחוש לדעת הרי"ף והרמב"ם בהא כללא דמילתא בגוי מסל"ת ביבשה לא אשכחן מאן דס"ל דבעי קברתיו כי אם הרמב"ם לבד והרשב"א והריב"ש לא כתבו דראוי לחוש לדברי הרי"ף והרמב"ם להצריך קברתיו אלא במים ומלחמה לבד אבל בסתם גוי מל"ת ביבשה ולא בשעת מלחמה לא חששו לסברת הרמב"ם ולא בעינן קברתיו וכן כתב הרב מוהרח"ש בתשובה סי' ה' וז"ל סוף דבר שלא כתבו הרשב"א והריב"ש שראוי לחוש להרי"ף והרמב"ם אלא במים ומלחמה ולא בסתם גוי מסל"ת ביבשה דלית ליה האי סברא דבעי קברתיו אלא הרמב"ם לבד ורבו החולקים עליו וכתב משם מוהר"ר אסרלן בכתביו דמסקנא דמלתא שלא נהגו העולם לומר קברתיו בסתם גוי מסל"ת. גם העיד הרב הגדול מוהר"י טיטאצק שמעשים בכל יום בעיר הזאת שלונקי עיר ואם בישראל עיר גדולה של חכמים מתירין על פי גוים בלא קברתיו וכן כתב הרב מוהריב"ל גם הרב מוהרשד"ם סי מ"ב כתב שאין ספק שכן נתפשט המנהג וכן כתוב בתשובה מוהרשד"ך בפשיטות. א"כ בנ"ד נמי לא בעי קברתיו דלא הוי במלחמה ומים ומלבד זה כבר כתבו ה"ה והר"ן והריב"ש