צדקה ומשפט חלק א קסב

ושם אביו ושם עירו, וכמה מרבוותא ס"ל דבעינן תלת מילי מעליותא ובמותב תלתא כחדא תהוי אתתא שריא וכמה מרבוותא אית להו דבתרי סגי שמו ושם אביו, או שמו ושם עירו, אמנם כחדא בלבד לכ"ע אסיר וכאן שלא אמר הגוי כי אם ג'קיני נהרג שהוא שמו שקורין לו כן באותם המקומות וא"כ חיישינן לג'קיני אחר שנהרג ואינו בעלה של זו אמנם כבר הר"ן ז"ל האיר עינינו במאור תורתו שכתב בתשובה וז"ל שאף על פי שאמרו באותה תוספתא אין מעידין עד שמכירין שמו ושם עירו לא בא למעט אלא שאין סומכין על אומד הדעת כגון שמעידין על גופו דאריך וגוץ וכן למעט שאין סומכין על עדות שמו בלא שם עירו אבל ודאי כל שמעיד בדבר ברור שאין לספק באחר משיאין את אשתו אעפ"י שלא הוזכר שמו ודבר ברור הוא מדאמרינן בפ' האשה שלום אלא ה"ד כגון דאמרי אסקינהו קמן וחזנהו לאלתר וקא אמרי סימנין ע"כ. ואחריו נמשכו להקת הנביאים גדולי הפוסקים שהתירו בתשובה שלהם כל שמעיד בדבר ברור שאין לספק באחר והרש"ך והרשד"ם חלק א"ה סי' קס"ה ומשפט צדק ח"ב סי' כ"ג התירו בעדות העד שאמר ואזינ"ו מספינה פ' מת לבד אעפ"י שלא הזכיר שמו ושם אביו ושם עירו כיון שלא היה באותו ספינה יאזיג"ו אחר כי אם זה דבר ברור מיקרי. גם הרשד"ם בחלק א"ה סי' מ"ג התיר באומר אצלן נהרג ודאי דעל אצלאן הידוע קאמר והרבה מהפוסקים התירו בנדון כזה וכבר הארכתי א) במקום אחר בפרט הלז ועת לקצר כי הדבר נחוץ והאשה מרת נפש יושבת בכבלי עגונה זה ארבע שנים והיא שכולה וגלמודה עניה סוערה לא נוחמה ואין לה משען ולא. תומך, גם מוהר"א גליקו בתשובה סי' ח' התיר באומר העד למה אין אתם תופשים לשגל שהרג את העני יעקב ודאי דעל הידוע קאמר, א"כ גם בנ"ד ודאי דהגוי המספר להאשה חורי בסתם ג'קיני נהרג נראה דעל איש הידוע למגיד ולשומע קאמר ובאותם מקומות לא נודע להם אדם אחר שיכונה בשם ג'קיני כי אם בעלה של זו שהוא נודע להם מקודם והיה מתקן להם טבעות ונזמים שהיה צאייג' להם באותם המקומות כמו שכך העידה האשה מרים ואמר הגוי באותה שעה שהיה מתקן לנו טבעות והרב מוהרח"ש בתשובה חלק א"ה סי' ל"ה כתב הא דבעינן כל זה ר"ל שמו ושם אביו ושם עירו הוא כדי לידע שזה שמעיד עליו העד שמת הוא בעלה של זו ולא איש אחר וכיון שכן כל שנודע מצד אחר סגי אף שלא הוזכר שמו וכן כתב הר"ן דכל שמעיד בדבר ברור שאין לספק באחר משיאין אשתו אעפ"י שלא נזכר שמו וכן כתב הרב ב"י בשם תשובת הרמב"ם על אשה שאמרה ליהודים שרצו להלוך לכפר פ' לא תזוזו מכאן שלא יארע לכם כמו שאירע ליהודי א' שאלוה מה אירע לו אמרה יצא מעיר פ' ללכת למקום פ' יצאו אחריו והרגוהו שאלוה מאין תדעי לאיש הזה אמרה הוא היה מודעתנו והיה עושה מלאכתנו והשיאו האשה על פיה וכן כתב הרמב"ם באומר הגוי איש שיצא עמי מכאן מת ולא יצא אחר עמו כי אם זה שריא אתתיה לאנסובי בעדות זו ע"כ ודון מינה ואוקי באתרין שלא נודע להם איש אחר ששמו ג'קוני כי אם בעלה של זו שהיה עושה מלאכתם בצייאג'ה דאם איתא דיש ג'קיני אחר באותו מקום לא הו"ל למימר הגוי סתמא גיקוני אולדי משלר והכי הו"ל איש אחד ושמו ג'קיני נהרג או ג'קוני פ' נהרג אלא ודאי דליכא ג'קיני אחר כי אם בעלה של זו שהיה נודע להם שעושה מלאכתם והיו משחקים עמו, וכן התירו הפוסקים מהאי טעמא דאמר יצחק סתמא או דהוד סתם דעל איש הידוע קאמר ולא עת האסף הלא בספרתם. גם איכא לספוקי בעדות מרים שלא אמר הגוי מת וקברתיו ואנן קיל"ן דבע"א או גוי מסל"ת בעי שאמרו מת וקברתיו, והנה הרשב"א בתשובה על דברי הרי"ף והרמב"ם והרז"ה שאמרו דבעינן קברתיו בע"א וגוי מסל"ת כתב אבל מקצת מן האחרונים אמרו שהוא נאמן באומר מת סתם ולא אמר קברתיו אעפ"י שאין דעתי מכרעת מ"מ כך דעתי נוטה ומ"מ, מי יקיל ראשו להקל בדבר של ערוה נגד אבות העולם ואין לנו אלא לשית לב לדעתם ע"כ מפשיטות דברי הרשב"א מוכח שדעת הרז"ה והרי"ף והרמב"ם דגם בע"א ישראל בעי למימר קברתיו ומכ"ש בעד גוי מסל"ת ואעפ"י דדעת הרשב"א נוטה כסברת האחרונים דלא בעי קברתיו לא רצה להקל נגד אבות העולם ולכאורה קשה על זה ממ"ש ה"ה ז"ל וז"ל והרשב"א נראה שסובר כדעת רבינו שהוא מצריך בכל גוי המסל"ת שיאמר קברתיו והשיב עליו מן