צדקה ומשפט חלק א קס

והרב מוהרי"ק כתב מאחר שרבותינו בעלי התו' כתבו דדבר פשוט להתיר כשאין חבלה בפנים וגם הגוף שלם וגם הר"ר עזריאל דבתראה הוא פסק הכי וכו' פשיטא דכדאי הם לסמוך עליהם אפילו שלא בשעת הדחק כ"ש בשעת הדחק ע"כ ואפילו לדעת הרשב"א והריטב"א והרא"ה דפליגי בזה וכמ"ש הרב הנ"י וס"ל דבכל גוונא אין מעידין לאחר ג' ואשתהי שעה דינו שוה לאשתהי ג' ימיה מ"מ בנ"ד יודו דשריא שאמרו סימנין מובהקים וסימנין אין עשוין להשתנות כלל לעולם וכ"ע יודו דשריא אפי' לאחר כמה ימים דהא סימנין מובהקים דאבר אחד לבד די כמבואר לעיל בתשובת מוהר"ב שחתך ידו והביאה והיה בה סימן מובהק דעיקום אצבע והתיר לאשתו וכן כתב הרב מוהרח"ש דבסימן מובהק אפילו בחתך אבר ממנו ויש סי' מובהק סגי ואפי' אשתהי טובה מעתה בנ"ד שאמר העד שהכירו בט"ע וגם בסימניו שהיה לו תבליל בעינו וגם אמר שהיה מסינא ובא מבבל ליקח נדבה וכולהו איתנהו בבעלה של זו פשיטא דאתהיה שריא ומעתה איפשיטא לן ספק השני שכתבנו לעיל אם סימנין אלי מהני להתיר אשה זו אם לאו ואפשיטא בעיין דמהני סמנים אלו. פש גבן הספק הראשון שכתבנו שלא הזכיר העד בנימין וחבירו לא שמו ולא שם אביו ולכאורה נראה דאסורה אתתא זו דכמה מרבוותא ס"ל דבעינן שמו ושם אביו ושם עירו. אמנם אי מהא לא תברה דהא כיון דאמר העד סימנין מובהקים דליתנהו בגברא אחרינא סגי בהאי ולא בעי לא שם אביו ולא שם עירו ואמינא לה ממ"ש הר"ן בתשובה וז"ל אעפ"י שאמרו בתוספתא אין מעידין עד שמכירין שמו ושם אביו לא בא למעט אלא שאין סומכין באומד הדעת כגון שמעידין על גופו דארוך וגוץ וכן למעט שאין סומכין על עדות שמו בלא שם עירו אבל כל שמעיד בדבר ברור שאין לספק באחר משיאין את אשתו ואף על פי שלא הזכיר שמו ודבר ברור הוא מדאמרינן בפרק האשה שלום הר' כגון דאמרו אסקונהו קמן וחזינהי לאלתר וקא אמרי סימנין ע"כ. הרי במעיד בדבר ברור דליכא לספוקי באחד לא בעי שמו ושם אביו ומוכח לה מדברי הגמרא דקאמר אסקינהו קמן וקא אמרי סמינין ר"ל שלא הזכירו שם אביו אלא בסימנין לחוד סגי, וכן מוכח מתשובת הרב בעל ת"ה שכתבנו בגוי אחד שאמר מסל"ת שסומך לאותו כפר נהרג יהודי אחד שהיה לו עין עיורת וסתומה ומאותו עין יצא לו פצע וצלקת עד סמוך לפה וקודם לכן נאבד יהודי אחד שהיה בו סימנין אלו והתיר אשתו על פי עדות זו, ואייתי ראייה משום דאיתא בא"ז בגוים שאמרו מצאנו הרוג וקברנוהו והגידו על פרצופו ופדחתי וחוטמו ועל חוטמו היה גבשושית והתיר את אשתי בעדות זו ע"כ והרי בנדון הר"ן ז"ל לא הזכיר הגוי שמו ושם אביו ובסימנין לחוד התירו לאשתו כיון שהיו סימנים מובהקים ובנדון דידן נמי הרי הזכיר העד סימנין מובהקים כמבואר לעיל וא"כ לא בעינן שמו ושם אביו ושרייא אתתא לאנסובי לכל גבר די הצבי. ואגב אורחין אבא לתרץ מה שהקשה הרב מוהרח"ש ז"ל אמ"ש הרב מוהרא"ם ז"ל בתשובה סי' ל"ט על גוי מסל"ת שהגיד שמצא אדם מת מוטל על שפת הים והכירו היטב בפרצוף פניו שהיה דוד בן פוטו ומעשה היה שהגוי הזה כשמצא אותו האיש היה לאחר עשרה ימים שנטבע, ונסתפק הרב בזה דכיון שלא ראהו אלא לאחר עשרה ימים שנטבע איכא למיחש דילמא קודם שמצאו כבר הועלה מן הים יום או יומים וכו' ונשתנית צורתו ואין מעידין עליו, והתיר הספק הזה וכתב וז"ל ואם כן בנד"ד שהיה אדם ידוע למעידין וניכר להם בחייו והכירוהו בט"ע שהיה כולי שלם בלתי שים חבול בפניו ובלתי שום חסרון באיבריו אפילו אם היה ידוע לנו שכבר הועלה מן המים יום או יומים קודם שמצאו זה מעידין עליו כל שכן כשלא ידעו מתי הועלה כמו בנד"ד שבודאי אנו תולין שעתה הועלה מן המים ומעידין עליו עד כאן תשובת הרב מוהרא"ם. וקשיא ליה להרב מוהרח"ש בקונטרוסו דף מ"ט שסברא זו שכתב הרב מוהרא"ם דאף על גב דידעינן שעלה יום או יומים קודם שמצאו זה שמעידין עליו היא דוקא לשיטת הרא"ש והטור ור"ת דס"ל דהיכא דהגוף שלם ולא ראה הטביעה לא בעי לאלתר אבל כל שאר רבוותא קמאי ובתראי רבו מספר ס"ל דבכל גוונא בעי לאלתר וכו'. גם מה שכתב וכל שכן היכא דלא ידעינן מתי היעלה דתלינן לקולא דהשתא הועלה דזה הפך דעת הר"ן ז"ל בתשובה שכתב דדוקא בשלשה ימים דיבשה תלינן לקולא דספק דתוך שלשה ראהו, אבל בספק אשתהי דום שהוא שעה אחת יותר יש לתלות דאחר שעה ראהו ע"כ ואנכי העבד נראה להליץ בעד הרב הגאון ולומר ששפתיו ברור מללו ויפה דן וסברתו מוסכמת לכ"ע והוא כמה שכתב ר"ת בתשובה הביאה מוהר"ם