צדקה ומשפט חלק א קנט

והוא עיור מעין ימין ובעינו כמין עדשה בולטת בגלגל עינו בודאי דהוו סימנין מובהקים ושריא אתתיה לאנסובי בעדות זו ואנן קיל"ן דבסימנין מובהקים שרינן לה אף באשתהי דדוקא בהעיד העד שהכירו בט"ע ולא בסימנין לא שרינן באשתהי דאפשר דנשתנית צורתו דמתפח תפח לאחר דאשתהי אבל באומר סימנין מובהקים דידיה שרינן אף באשתהי דסימנין אין עשוין להשתנו' כלל וכמ"ש מר"ן ביתה יוסף על דברי הר"ן ז"ל ונראה מדבריו דסימנין אלו שאמר הגוי וכו' לא הוו סימנין מובהקים דא"כ אעפ"י שנשתהה זמן רב הוה ליה למשרי אשה זו ע"כ. וכן כתב הרב מוהרח"ש בכמה דוכתי בקונטריסו לעגונא דאתתא בשם הרב מוהרא"ם ובשם כמה מרבוותא דבסימנין מובהקים שרינן באשתהי אפי' זמן רב דסימנין אין עשוין להשתנות כלל ועוד שהרא"ש והטור ז"ל ס"ל דדוקא בעוד שראה הטביעה בעינן דחזייה בשעתיה שראהו מיד שעלה מן המים והכירו בסימנין אבל במי שלא ראה הטביעה נאמן אפי' שלא ראהו מיד אחר שהועלה מן המים ואפי' בט"ע לחוד בלא סימנין והוא שיראנו שלם בכל גופו אבל אם אינו שלם אלא פרצוף פנים אם החוטם לא סמכינן אטביעות עין אלא אסימנין וכך הוא סברת כמה מרבוותא. וא"כ בנ"ד שהעד לא ראה בעצמו הטביעה אלא שראהו לאחר שפלטוהו המים והכירו בסימנין גם בטביעות עין בודאי דשרי לדידהו אפילו באשתהי ומפשט לשון השאלה שראהו גופו שלם ופרצוף פניו עם החוטם א"כ לסברת הרא"ש ור"ת והטור דמעידין עליו אפי' לאחר כמה ימים כיון שלא ראו הטביעה ובטביעות עין לחודיה סגי לדעתם כ"ש שהכירו נמי בסימנין דכיון דאמרו שראו גוייה אחת מוטלת על שפת הנהר וכו' מסתמא משמע שראו גופו שלם וכמ"ש הרב בעל פני משה בתשובה סי' ל"ו וז"ל שעל הלישיש שלימים בפרצופיהם וגופם נמצאו דכל זמן שלא פירש שנמצא נחבל בפנים או שחסר איזה דבר מגופו על הסתם דיינינן להו שנמצאו שלימים וכמו שמוכיח דבר זה מתשובת ב' המאורות הגדולים מר"ן מוהריק"א בתשובה דף ק"ט ובתשובות מוהרשד"ם סי' ס"ט ע"כ, הרי בהדיא דכשמזכיר העד בסתם שמצא גוייה מסתמא דהגוף שלם ופרצוף ופנים שלם קאמר וכל זמן שלא פירש שהוא חבול בפנים או חסר אבר וא"כ בנ"ד שהעיד שראה גויית אדם א' מוטלת וכו' בסתם דשלם קאמר גופו ופרצוף פנים עם החוטם וא"כ בטביעות עין לחודיה סגי כ"ש שהכירו נמי בסימנין, והרב פ"מ בתשובת הנזכרת התיר באמרו הערלים מצאנו לש"ש צפים על שפת הים והכנום בט"ע וגם בהרת יש בחזה שלו וכתב דאף את"ל דסי' דבהרת לא הוי סי' מובהק מ"מ שרי מטעמא דהכירום בט"ע שעל הסתם שלי שיש מצאום כל זמן, שלא פירשו שנחבל בפנים או חסירי אבר אחת ודון מינה ואוקי באתרין והמרדכי כתב בשם ר"ת דהא דאמרינן אין מעידין אלא עד שלושה ימים דהיינו דוקא היכא דאין כאן כי אם פרצוף פנים דהיינו הלחיים עם החוטם לבד אבל היכא דאית ליה שפתים נמי עם הסנטר מעידים עליו אפילו לאחר כמה ימים אם מכירין אותו והרב פ"מ כתב שם בשם תשובת רב משה שלשון בפסק שכתב כזה שהמרדכי והתו' עולים בקנה אחד ותרוויהו מודו דבצורת פניו שלימה עם השפתים וסנטר דמעידין עליו ואפילו אחר כמה ימים וכן היכא דהגוף שלם אפי' אין כאן פרחת וחוטם מעידים עליו לאחר ג' ימים שהתוספת והמרדכי שניהם אמרו דבר אחד בשם ר"ת. וכתב הרב הנז' באותה תשובה והיא בסי' פ"ז וז"ל עלה בידנו דכל שצורתו שלימה לפי המפרשים על דברי ר"ת דמהני ה"נ מהני אפי' לאחר כמה ימים א"כ בנ"ד שהיתה צורתו שלמה שרינן לאשתו שרוב המפרשים סוברים כר"ת ע"כ, א"כ מכ"ש בנ"ד דשרי דהא בנדון הרב ז"ל מצאו שהכלבים אכלו את בשרו ונשארו העצמות היבשות ומצאו ראשו שלם עם פרצוף פנים עם החוטם וזקנו הכל שלם והתיר הרב כיון שצורתו שלימה, כ"ש בנ"ד שמצאו כל הגוייה שלימה וכמ"ש הרב פ"מ בסימן ל"ו וכמ"ש לעיל משמו דבאומר בסתם מצאתי גוייה אחת וקברתי אותה דשלימה קאמר דהגוף שלם וגם הפרצוף שלם א"כ בין. להמרדכי בשם ר"ת ובין למ"ש התו' בשם ר"ת מעידין עליו אף לאחר כמה ימים בכה"ג דהא בפרצוף פניו שלמים ממש כתב המרדכי בשם ר"ת דמעידין אפי' לאחר כמה ימים והיכא דהגוף שלם אפי' בלא פרצוף פנים וחוטם כתבו התו' בשם ר"ת דמעידין אפי' לאחר כמה ימים ובנ"ד תרוייהו איתנהו צורתו שלימה וגופו שלם ולמ"ש הרב פ"מ בשם המאורות הגדולים דבאומר מצאתי לשיה על שפת הים וכו' ולאשייה היינו גוייה דבסתמא דשלימה קאמר שהגוף שלם והפרצוף שלם א"כ לדעת הרא"ש והטור ור"ת ודעמייהו ס"ל דמעידין עליו אף לאחר ג'.