צדקה ומשפט חלק א קמג

וראיתי להרב בס' מקור ברוך סי' כ"ה שכתב וז"ל והרא"ש בפסקיו כתב דצריך שיהיה תרי מתרי כלומר שישמעו שנים מפי שנים ולא כמ"ש הרשב"א בתשובה דאמאי דמסהיד האי לא מסהיד האי כן מוכח מלשונו אעפ"י שהרב מוהרי"ק כתב שהרא"ש כתב כהרשב"א לא הבנתי דבריו דהא ודאי מוכח דלא כוותיה ע"כ ר"ל דהרשב"א מוכח דס"ל דהיכא דראובן מעיד ששמע משמעון ולוי מעיד לפנינו ששמע מיאודה ושמעון ויאודה הנזכרים אינן לפנינו אבל ראובן ולוי באו לפנינו והעידו מפי שמעון ויאודה כל חד מפומא דחד הוי קלא בכה"ג ואילו לסברת הרא"ש בעינן שיבאו ראובן ושמעון ביחד ויעידו ב' ששמעו שניהם ביחד מפי לוי ויאודה שהיו ביחד והגידו להם שנתקדשה דבעינן תרי דשמעו מתרי ביחד ולא מהנו חד מפומא דחד דלא כהרשב"א דאית ליה דמהני כהאי גוונא ומקשה הרב הנזכר על מרן בב"י שכתב וז"ל וכתב ה"ה שהרשב"א פירש דוקא בדאיכא תרי דשמעי מתרי כדפירש הרא"ש ע"כ דמוכח דס"ל למרן דהרא"ש והרשב"א בחדא שיטה אזלי ודחוקים זה מזה וקשה לזווגן. אמנם אנכי העבד נראה לי כי התירוץ פשוט ולא קשיא על מרן מידי דאיהו נמי לא קאמר דפירוש הרא"ש כהרשב"א ממש אלא בהא מלתא הם שוין דבעינן שישמעו תרי מפי תרי לאפוקי מהרמב"ם ז"ל דס"ל דאפי' תרי מתרי מהני כל שבאו שנים ואמרו ששמעו מחד שאמר ששמע מחד שנתקדשה פלונית בפני פלוני ופלוני והלכו למ"ה וכמ"ש הרמב"ם וז"ל וכן אם באו שנים ואמרו שמענו מפלוני ששמע מפ' שנתקדשה פ' בפני פ' ופ' וכתב על זה ה"ה ז"ל וז"ל ומדברי רבינו שאפילו באיש אחד מוחזק הקול וכו' עיי"ש וכך כתב הר"ן בשם הרמב"ן וז"ל וכרבי אבא אף על פי שלא שמעו אלה מאחד ועלה כתב מרן וז"ל וכתב ה"ה שהרשב"א פירש דדוקא בדאיכא תרי דשמעו מתרי וכדפירש הרא"ש ע"כ ר"ל דגם הרשב"א סבר כהרא"ש דבעינן תרי דשמטו מתרי. אמנם להרא"ש בעינן תרי מתרי ביחד אבל להרשב"א נהי דבעינן תרי מתרי מ"מ אפילו כל חד מנייהו שמע מפומא דחד דהיינו ראובן משמעון ולוי מיאודה מ"מ הא איכא תרי דשמעי מתרי דהיינו ראובן ולוי מיאודה ושמעון ולא כסברת הרמב"ם דמהני ראובן ושמעון שישמעו מלוי בלחוד דהיינו תרי מחד אלא בעינן תרי מתרי ובהא מילתא שוין הם הרשב"א והרא"ש ולא קשיא על מר"ן מה שהקשה עליו הרב מקור ברוך דבהא מלתא הוא דקאמר מרן דהרא"ש סבר כהרשב"א דבעינן תרי מתרי ולא תרי מחד כפשיטת הרמב"ם ודוק כי נכון הוא, ואם נפרש דמ"ש הרא"ש בפסקיו וז"ל ומיירי בתרי דששמעו מתרי כגון ראובן ושמעון מלוי ויאודה דר"ל דסגי שישמע ראובן מלוי ושמעון מיאודה כל חד מפומא דחד ולא בעינן תרי מתרי ביחד שיהיו השומעין והמשמיעין שניהם ביחד והשתא הוי הרא"ש כשיטת הרשב"א ממש וכן כתב הרב כנה"ג בשם מורו הרב דפירש כן דברי הרא"ש והסכים גירסת הטור עם פירוש זה ונוסחת הטור מוטעה ומבולבלת דלנוסחתינו בדברי הטור מוכח דבעינן שיעיד ראובן מפי שמעון ולוי ויאודה מפי יששכר וזבולון דכל חד מפי תרי וזו אינה לא כשיטת הרא"ש ולא כשיטת הרשב"א ועיין בכנה"נ בהגהת הטור ס"ק י"ב דכתב דהנסחא הנכונה בטור ודוקא תרי מתרי כגון דשמע ראובן משמעון ולוי מיששכר והשתא מכוונת גירסא זו עם שיטת הרא"ש והרשב"א והרא"ש והרשב"א אחים ולא יתפרדו, זאת תורת העולה דלא חיישינן לקדושי א' ולא הוו קידושין כלל וליכא בהו אפילו קול בעלמא והויא מקודשת לשני, וצור ישראל יצילנו משגיאות. הצעיר צדקה חוצין סימן ח' שאלה ראובן שבא מערי פרס פה בגדאד והניח אשתו ובת קטנה בערי פרס ובאותו זמן היו היאודים עליהם גלות הרבה ועול משא מלך ושרים צועקים הב הב ואת מתכונת הלבנים תתנו ומכין ועונשין שלא כדין טף ונשים ואשתו הגיעה לפרק אלו הם הלוקין מלקא להו וממונא משלמי והכו אותה והיו חובטין אותה במקלות ובעו למשקל סלעין דינרין והיא עניה לית לה מגרמה כלום לקחה בהלואה מאדם אחד זוזי בהלואה ונתנה לגיים ואחר כמה ימים והנושה בא לקחת ממנה את הכסף שהלוה אותה ואמרה לו אנכי אין לי מה ליתן אמר לה יש לך בת קטנה תתני אותה לבני לאשה ומתחלה לא קבלה אח"כ זוזי אנסוה ומחמת