צדקה ומשפט חלק א קלו

שייכי לנ"ד שלא לפסול העדים שהעידו על קידושי א' מחמת שעברו על הסכמה הקדומה שלא לקדש אשה תוך העיר ועדותן גמורה והרי היא מקודשת לא' וכיון שנישאת לאחר אסורה לזה ולזה וכן נראה לע"ד, וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות הצעיר צדקה חוצין סימן ז במותב תלתא כחדא הוינא אנן בי דינא דחתימין לתתא נדרשנו לבקשת השואל ראובן שקידש את בת שמעון פה בגדאד ויצא קול הברה בעיר שהבת הזאת היא מקודשת לאדם אחד בעיר זאכו וחקרנו ודרשנו אם כנים הם הדברים ולא מצאנו מי שמעיד בדבר ברור באותם הקידושין הראשונים זולתי אבי הנערה ואמה ישלחנו אחריהם והטלנו אחריהם חרם גמור להגיד האמת וקבלו עליהם החרם ואמר אבי הנערה ואמה שבהיותם בזאכו והיו בדוחק גדול באו לעיר אחת הסמוכה לזאכו והנערה עמהם ושם נמצא אדם אחד שיש לו בנים ואבי הנערה מחמת דוחקו מכר את בתו לאמה לאותי היהודי בשמנה גרוש אחר זמן מה חזר אבי הנערה ואמה לזאכו ושם נמצא האיש הקונה הנערה ואותה הבת קטנה היתה באותי זמן רבת שש כבת שבע יהיה נשאר לאבי הקטנה ג'יריק אחד אצל הקונה ותבע אותי לפרוע לי אותו הגי'ריק והיו נועדים אותי האיש הקונה ואבי הבת ואמה בבית אחד ולא היה שם איש זר ביניהם כי אם בחור אחד שהיה שם עמהם באותו בית ובכל החצר לא היה נמצא אדם אחר כי אם הנזכרים וכשתבע אבי הבת לקונה באותו ג'יריק אז הוציא מחיקו ואמר בפני איתי הבחור הט אזנך ושמע מה שאני אומר לאבי הבת ואמר לאבי הבת תקבל ג'יריק זה בשביל קידושי בתך לבני ואמר לו אבי הבת הן וקבלו ממנו וחזר האיש הקונה לעירו והבת ישבה בביתם אחר זמן מת האיש הקונה ובנו הגדול ונשארו לי שני בנים ואותה הבת ישבה בביתם אחרי עבור זמן מה אחד מהבנים הביא הבת עמו לבית אביה ואמר קח את בתך כי אינני רוצה עוד את הילדה הזאת ועתה הנה בתך קח ולך אם תרצה להשיאה לאחרים השיאנה ואם תרצה למוכרה מכור מה שאתה בורר לך לעשות עשה ואחר כך לקח אבי הנערה ואמה את הנערה והביאוה לבאגדד ועתה הבת היא בוגרת ואביה איש עני הוא ואין לאל ידו לפרנסה ואומר אבי הבת שאותו העד שהיה נמצא בעת הקידושין נפטר לב"ע וחלי"ש וא"כ לא נמצא עתה מי שיעיד בקידושין כי אם על פי אביה ואמה ועתה לשאול הגיעו אם קדושין הראשונים הם קידושין וקידושי ב' בטלין או לא הוו קידושין קידושי א', וקידושי ב' הוו קידושין יורנו מורנו ושכמ"ה. תשובה תחלה יש לחקור בדין המקדש בעד אחר אי הוו קידושין אי לאו. דכבר ידוע הא דאיתא בפ' האומר אמר ר"ג אמר שמואל המקדש בע"א אין חוששין לקידושיו אפילו שניהם מודים ר"ל הבעל והאשה מודים שניהם שנתקדשה בע"א ואפי' הכי אינה מקודשת וכן אמרו משמיה דרב וכן פסקו הרי"ף והרא"ש וכן פסק הרמב"ם, אבל הסמ"ג כתב אמנם בסוף הסוגיא אומר מאי הוי עלה רב כהנא אמר אין חוששין רב פפא אמר חוששין ולא נפסק הלכה כמאן וראוי להחמיר כך פסק הרב רבי אליעזר עכ"ל, והר"ש בר צמח בתשובה כתב דאין דברי סמ"ג נכונים בזה שפסק כרב פפא והרשב"א ג"כ כתב לאחד מן התלמידים שהיה רוצה לסמוך על סמ"ג בזה מי סנו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם וכל הגאונים וכל האחרונים שאתה מחמיר יותר מהם ע"כ. ומוהרי"ק בשורש קא כתב שוו כל הפוסקים מלבד סמ"ג שהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואע"ג שכתב סמ"ג והמרדכי בשם רא"ם דיש להחמיר מ"מ חזינא סמ"ק דהוא בתראה טפי ופסק דאין חוששין לקידושיו אפילו שניהם מודים ע"כ. ומר"ן בשלחנו הטהור פסק דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו אפילו שניהם מודים ואפילו קידש בפני עד אחד ואח"כ קידשה בפני אחר זה שלא בפני זה אינה מקודשת ע"כ, והרב בהגה"ה כתב דיש מחמירים אם מקדש לפני עד אחד ע"כ, והרב כנה"ג כתב סברת הסמ"ג דחאוה כל הפוסקים ואם דעתו נוטה להחמיר בטלה דעתו אצל כל הרבנים האדירים אשר זכרנו וכבר פשט המנהג בכל בתי דינים שראינו ושמענו שמעם שאין חוששין לקידושי עד אחד וכתב שכך היא דעת הרב מוהריב"ל ומשפטי שמואל, ומוהרשד"ם כתב שפשטה הוראה שאין חוששין לעד אחד אפילו היכא דליכא הכחשה וכו' וכ"כ הרב בנימין זאב ומהרם אלשיך ומוהר"ם אלשאקר. וא"כ בנ"ד לפי דברי האב והאם שקבל האב קדושי בתו בפני עד אחד לדעת הני רבוותא ולדעת מר"ן בש"ע לא הוי קידושין כלל ואפילו שניהם מודים.