צדקה ומשפט חלק א קלד

אף שלא בפני בע"ד, ויראה בעיני שזה דעת נכון וקרוב אל הדעת דכיון דהך מילתא דאין מקבלין וכו', אף בד"מ אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא וכו' א"כ דוקא בד"מ איכא למימר שראו חכמים לעשות אבל בעדות קידושין כיון דמדאוריתא הוי עדות גמור אף שלא בפני בע"ד והיא עדות גמורה רחוק הדבר לומר שיאמרו דלא מהניא עדותם ויתירו א"א לעלמא וכו', וגם מהר"ר בצלאל אשכנזי בתשובותיו סי' ז' החזיק לזה למעשה והביא מה שכתב הרדב"ז בתשובותיו שמעשי' בכל יום שמקבלין עדות הקידושין שלא בפני בע"ד כגון אם באו עדים שנתקדשה פלוני' וכו' שזכות היא לו לאפרושי מאיסורא ע"כ, וכתב עוד מוהרא"ש וז"ל וגם מן הפוסקי' המפורסמים לא מצינו שכתבו זה הדין דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד דוקא בד"מ אבל לא בעידי קידושין זולת הרב מוהרשד"ם ג) שכתב בסי' כ"א וז"ל אעפ"י ששמעתי אומרים שיש מי שכתב דבקידושין אין צריך שיקובל העדות בפני בע"ד אני אומר לבטל סברא זו שלא מצינו סברא זו בשום פוסק מהפוסקי' כנראה שלא היה לו רק שמיעה בעלמא ולא ראה תשובת הרשב"א והמאירי שהסכים בזה וכו' ואדרבא לא נמצא בשום פוסק מהפוסקי' המפורסמי' שכתב דין שאין מקבלים עדים שלא בפני בע"ד אלא בד"מ עוד כתב ואיברא שהרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל מ"ו סי' א' על אודות עדים שהעידו שנתיחדה עם בעלה אחר שנתגרשה וזאת האשה נשאת כתב וז"ל דבנדון זה לאסור אשה על בעלה הכל מודים דבעינן דרישה וחקירה ולקבל עדות בפני בע"ד והרב מוהרדב"ז הורה בזה וכתב דלאסור אשה על בעלה ולהוציאה מתחת בעלה אין מקבלין שלא בפני בע"ד אבל לעדות שנתקדשה לפלו' דהוי לאפרושי מאיסורא כתב שלא חלק אדם מעולם וא"כ בנ"ד כיון דאיכא תרי טעמי והם גדולים בעיני א' לדעת כמה וכמה רבוותא רוב מנין ורוב בנין דס"ל היכא שאין הבע"ד בעיר מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ורבני פרפנייאן כנר' שהיו גדולי הדור עשו מעשה כדכתיבנא הב' דלדעת כמה גדולים לא בעינן בקידושין בפני בע"ד וגם עשו מעשה וכמו שהעיד הרדב"ז שמעשים בכל יום שמקבצין ורבו העיד מוהראנ"ח מפי סופרים ומפי ספרים א"כ בנ"ד אף מי שירצה להחמיר בכל אחד מהטעמים בהצטרפות שניהם לכ"ע מקבלים שלא בפניה עכ"ל מוהרח"ש, הרי לך בהדיא דבנ"ד דאיכא נמי הני תרי טעמי שכתב הר' מוהרח"ש חדא שיש כמה פוסקי' דס"ל דבקידושין מקבלין שלא בפני בע"ד ואפי' היכא שמצוי בעיר ואפי' אם תמצא לומר דלית הילכתא כוותייהו אלא דאף בקידושין בעינן בפני בע"ד היכא שאינו בעיר מקבלין שלא בפני בע"ד הילכך בנ"ד שלא היתה הנערה מצוייה בעיר של העדים מקבלין שלא בפניה כן היא דעת רוב כל הפוסקי', איברא שמהר"מ אלשקאר בסי' י"ו מחשיבותיו רוח אחרת אתי דס"ל דאפי' בע"ד בעיר אחרת אין מקבלין אלא בפניו וכתב על הרב מוהר"י בי רב שכתב שרוב הפוסקים ראשונים ואחרונים דבעיר אחרת מקבלין שלא בפני בע"ד כתב עליו שלא צדקו דבריו ואפי' מיעוטא דמיעוטא ליכא עכ"ל, וגם כתב על דברי הריב"ש שכתב וז"ל או כגון ששלחו לו ולא בא שכשהעדי' מבקשין לינך למ"ה אין צריך וכ"ש אם היא בעיר אחרת וכתב הרב הנז' ז"ל על זה דלאו כ"ש הוא דאדרבא איפכא מסתברא כשהעדים הולכים למדינת הים כל הדרכים בחזקת סכנה וכ"ש דרך אניה בלב ים משא"כ כשהוא במקום שיוכל ללכת במקום העדים או יבאו הם למקומו עכ"ל, גם כתב שמהר"מ וריב"א וספ' חזקות הדינין וכו' שכתבו סתם דאם קבלו שלא בפני בע"ד דלא מהני ולא חילקו בין מצויין בעיר לאין מצויין ודאי דלא סברי הכי ע"כ, כבר עמד על דבריו הרב מוהרח"ש בתשובה שכתבנו לעיל וכתב שדבריי תמוהים הרבה וז"ל. ותמה אני איך יצאו דברים אלו מפי קדוש לדחות דברי הרשב"א דס"ל מקבלין היכא שאין בע"ד בעיר בקש וכו' כלל הדברים שדברי הרב מוהר"מ הנז' תמוהים בעיני שדחה דברי גאוני עולם בקש והביא הרב הנז' הרבה פוסקים דס"ל דמקבלין וז"ל כלל הדברים דיראה להרבה רבותא רוב מנין ורוב בנין הלא המה הרב בעל העיטור ור"ת והראב"ד והרשב"א והריב"ש וא"ז והר' מנחם הערוך והמרדכי בשם ראב"ן נפיק דינא לכולם שכל שאין מצוי בעיר מקבלין שלא בפניו וכו' וכ"ש בנ"ד שהעדים באלוש והנערה בצלמונה דאין לומר שנמתין עד שתבא הנערה אצלם עכ"ל גם הרב בכה"ג ח"מ סי' כ"ח הביא דעת הרבה **( ג) כן כתב בסי' מ"ב אבל בסי' י"ט כתב וז"ל אבל בקידושין לא ראיתי שכתבו כן זולה מקצת מאחרונים ומכללא הרב מחרא"ם זלה"ה בפסק עזיזא דלא חולק עכ"ל.)**