צדקה ומשפט חלק א קיא

וליכא גוים כלל ואין דרך גוים מפסקת א"כ ליכא מיעוט פסולין ולכ"ע לא בעינן בכה"ג תרי רובי וכמ"ש הרב בית שמואל וליכא למימר שדוקא כשכל הישראלים שבאותה העיר דרים בשכונה אחת אז הוא דחשבינן לאותה שכונה כעיר בפני עצמה, אבל כשהם דרים במקומות אחרים ומקצת ישראל שבאותה עיר דרים במבוי אחר כנר' לא חשבינן לאותה שכונה דאותה מבוי כעיר בפני עצמה, הא ליתא דהא כיון שבני כל אותה שכונה ישראל נינהו מה יתן ומה יוסף שיש ישראלים במקומות אחרים וכי גרע אם יש ישראלים אחרים, הגע עצמך שלא יש יהודים אחרים באותה העיר אלא אלו מי לא הוה שרינן לה וכי משום דאיכא ישראלים אחדים סמוך להם במבואו' אחרים מי גרע גרע ? ומאי דנקט הרשב"א בההיא דגנבים שפתחו החביות דאם ישראלים שבאותה העיר דרים בשכונה אחת משום שפתחו חביות של כל ישראל שבאותה העיר מש"ה בעי שיהיו דרים כולם בשכונה אחת כדי להתיר יינן של כל בני העיר בתר רוב שכונה דהוו ישראלים אעפ"י שיש קצת גוים דרים באותה שכונה דאם היו דרים ישראל גם במקומות אחרים הישראלים לא הוה משתרי יינן אלא דוקא של בני אותה שכונה, ומש"ה כתב שהיו ישראלים שבאותה העיר דרים בשכונה אחת אבל לעולם להתיר יינן של בני השכונה לא בעי ליהו וכולהו ישראל שבאותה העיר בחד שכונה, וכן כדי להתיר פנויות הנבעלות באותה שכונה לא בעינן שיהו כל ישראל שבאותה העיר בשכונה אחת אלא אפי' במקצתם סגי להתיר בני אותה שכונה, וא"כ בנ"ד שכל בני אותו מבוי שהוא ארוך הרבה כולם ישראלים מתחלתו ועד סופו ובית אביה הוא לפני ולפנים דאותו מבוי ואין דרך גוים מפסקת באותו מבוי א"כ ליכא מיעוט פסולין אצלה הו"ל כאילו דרה בעיר שאין בה כי אם יהודים דודאי שרי דחשבינן לאותה שכונה כעיר בפני עצמה ולא בעינן תרי רובי, וכן נר' מדברי הרא"ה ז"ל שהבין מדברי הרשב"א דס"ל שמחלקין כל העיר למבואות וכל מבוי ומבוי חשבינן ליה כעיר בפני עצמו שהקשה עליו וז"ל ואיני מבין דבריו וכי מחלקין העיר למבואות ותנוקת שנבעלה בשכונה אחת ורוב העיר פסולין ורוב שכונה כשרין ושבקינן רוב העיר ואזלינן בתר רוב שכונה וכו' ע"כ, הרי לך בהדיא דהבין מדברי הרשב"א שמחלקין העיר למבואות וכל מבוי ומבוי חשבינן ליה כעיר בפני עצמו, ומה שהקשה וכי מחלקין העיר למבואות ותנוקת שנבעלה בשכונה אחת היכי שבקינן רוב העיר ואזלינן בתר רובא דשכונה, ועוד הקשה עליו דהא קיי"ל כר"ח דאמר רוב וקרוב הלך אחר הרוב והכא היכי אזלינן בתר קורבה תירץ ע"ז משמרת הבית דבשכונה מיוחדת שאין דרך גוים מפסיקתה היא בודאי כעיר בפני עצמה, וכתב שכן אנו נוהגין בבשר הנמצא בשכונתינו להתיר ואין הולכין אחר הרוב העיר מפני ששכונתינו מיוחדת ואין דרך גוים מפסיקתה וכתב וה"ה והוא הטעם לתנוקת הנבעלת שם, וכתב עוד דההיא דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב מיירי כשאין המעוט הקרוב מובדל ומיוחד בעיר בפני עצמה אלא בשביל של כרמים ורובן ישראלים ומיעוט גוים שאין שכונת כרמי ישראל מובדלת ומיוחדת לישראלים שרגל הגוים נמי ורגל הכל מצוי שם ע"כ, וא"כ בשכונה שדרין בה ישראל לבד כנ"ד שאין רגל גוים מצוי שם ואפי' אם יבא באקראי גוי אחד לשם הוי מלתא דלא שכיחא שרי כיון שהיא מובדלת ומיוחדת לישראל. אמנם אכתי פש גבן לברורי אי בעינן שיהיו דלתות השכונה ננעלות או לא, והנה מר"ן ז"ל גבי יין נסך סי' קכ"א הביא דברי הרשב"א שכתבתי לעיל שכתב אעפ"י שאין דלתות השכונה ננעלות ואח"כ כתב וז"ל אבל הרא"ש כתב על האי עובדא דגנבי דפומבדיתא וכן במקומות שיש ליהודים מגרש בפני עצמו ונעול בלילה תלינן בגנבי ישראל ע"כ, ומרן שם בס' הקצר העתיק דברי הרשב"א וכתב ואם יש ליהודים שכונה לבדם שאין דרך הגוים מפסיקתה הולכין אחר רוב בני השכונה ע"כ, ולא הזכיר לההיא דהרא"ש דבעי שיהו דלתות השכונה ננעלות בלילה אלמא דלא ס"ל כוותיה ולא בעו שיהו דלתות השכונה ננעלות בלילה וא"כ בנ"ד נמי אעג"ב דאין דלתות השכונה ננעלות בלילה שרי, אבל אם באנו לחוש לדברי הרא"ש בנ"ד הוה אסור כיון דאין דלתות השכונה ננעלות בלילה, ועוד בנ"ד לא שייך דלתות השכונה ננעלות בלילה, דהתם דחיישינן מגנבים ושודדי לילה מש"ה כי ננעלות דלתות השכונה בלילה שרי אבל בנ"ד כי דלתות השכונה ננעלות בלילה מאי הוי כיון דביום פתוחות חיישינן שנבעלה ביום, וכן מצאתי להרב בכנה"ג בא"ה שחילק בהכי א"כ לדעת הרא"ש דבעי גבי י"נ דלתות נעולות בלילה בנ"ד נראה דאסור, איברא שמצאתי להש"ך וט"ז שכתבו דהרשב"א והרא"ש לא פליגי דהרשב"א דמיקל אפי' כשאין דלתות נעולות מיירי באין דרך גוים מפסיקתן והרא"ש דמחמיר ובעי שיהו דלתות נעולות בלילה מיירי כשדרך גוים מפסקת, וא"כ בנ"ד דאין דרך גוים מפסקת גם להרא"ש שרי ומכ"ש לפי