צדקה ומשפט חלק א קי

ביאר מאיזה צד תמוהים עוד כתב שהרשב"א ז"ל לא פליג על הטור דלא כמשמעות הב"י דפליג ע"כ. ונראה לתרץ דמה שנר' מדברי מר"ן דהרשב"א ז"ל פליג על הטור הוא לפי שיטתו דסבר דהטור ז"ל גריס בשינויא דגמרא לא דקא אזלה איהי לגבייהו ועלה קאמר דמדברי הרשב"א מוכח דלא גריס הכי דהא איהו כתב לאפוקי ממאן דסבר דדוקא בדלא יודעין מי הלך למי הוא דבעינן תרי רובי, אבל לא כשידעינן בבירור שהוא הלך אצלה ואיהו ס"ל שאפילו דיודעין בבירור שהוא הלך אצלה בעינן תרי רובי, ואם איתא שגורס לא דקאזלה איהי לגבייהו א"כ באזלי אינהו לגבה לא בעינן תרי רובי ואיך כתב הריטב"א דאפי' באזלי אינהו לגבה בעינן תרי רובי אלא ודאי דגריס בגרסת רש"י אבל אכתי אין זה סברא דהא הטור ז"ל גריס גירסא אחרת ועכ"ז סבר דגם בהולך הוא אצלה בעינן תרי רובי, ואפשר דהרישב"א ז"ל יסבור כמותו ומנ"ל דהריטב"א ז"ל גריס כרש"י, ואפשר שכוונת מר"ן דמדהו"ל להרשב"א ז"ל לאפלוגי בהדיא בין היכא דאזלה איהי לגבייהו לאזלי אינהו כדמפליג הטור ולא אפליג ש"מ דגריס כרש"י. נקטינן מיהא לענין דינא דבנתעברה בשדה או בפרשת דרכים לדעת הרמב"ם בעי תרי רובי להשיאה לכתחלה, ואפי' בטוענת לכשר נבעלתי ולדעת אינך רבוותא בטוענת בריא בחד רובא סגי, ובנבעלה בעיר או שראוה מעוברת בעיר לדעת הרמב"ם אפי' בתרי רובי לא סגי ולדעת הטור אפילו בכה"ג מהני תרי רובי אם הלך הבועל אליה או בסתמא דאין ידוע מי הלך אצל מי, וא"כ בנ"ד שראוה מעוברת בעיר נר' לכאורה דאף לדברי הטור דמיקל מ"מ בעינן תרי רובי והכא בנ"ד ליכא אפי' חד רובא דכשרים דהא רוב העיר ורוב סיעה פסולין נינהו וא"כ נר' דאסורה להנשא לכתחלה לכהן, אמנם אחר העיון נראה דאיתתא זו שריא להתנסבא לכהן לכתחלה לפי שהיא דרה בבית אביה שהם דרים במבוי ארוך הרבה וכל אותם חצרות שבאותו מבוי ישראלים נינהו ואותו מבוי אינו מפולש לר"ה ואין דרך הרבים מפסיקתו ואותו מבוי מצד אחד פתוח להרבה חצרות של יהודים ומצד הא' הוא מפולש למבואות אחרים ואותם המבואות הסמוכים לאותו מבוי רובם של ישראלים נינהו ובית אביה הוא לפנים ולפנים של אותו מבוי ויש כמו עשרים חצרות באותו מבוי וכלם של ישראל נינהו. ומצאתי להרב בית שמואל שכתב וז"ל ונראה הא דבעינן תרי רובי איירי כשיש עכ"פ מיעוט פסולים אבל בדליכא מיעוט פסולין לא בעינן תרי רובי וכשיש לישראלים שכונה בפני עצמה ואין דרך הגוים מפסיק אז הויא אותה שכונה כעיר עצמה וכאלו לא היו דרים שם גוים כמ"ש בת"ה ובטי"ד ס' קכ"א ע"ש וז"ל הרשב"א בת"ה שער ד' בית ה' גנבים שפתחו חביות ואין ידוע אם גוים אם ישראלים אם רוב גנבים של אותם מקום כותים אסור ואם רוב ישראלים מותר וכו', ומסתברא דאפי' בעיר שרובה גוים ואין ידוע אם ישראלים אם גוים, אם ישראל שבאותה העיר דרים בשכונה בפני עצמה שאין דרך הגוים מפסיקתן הרי אותה שכונה כעיר בפני עצמה ואין הולכין בה אחר רוב העיר כולה אלא אחר רוב השכונה ואעפ"י שיש קצת גוים דרים דהרי שכונה זו כעיר בפני עצמה ואעפ"י שאין דלתות השכונה ננעלות, וכדרך שאמרו גבי בשר הנמצא דאין הולכין אחר רוב העיר אלא אחר רוב טבחי העיר ואעפ"י שאין דלתות מדינה נעולות כדאיתא בשלהי פ"ק דכתובות ואמרינן נמי התם חדא בחורבא דמתא וחדא בחורבה דדברא וצריכא דאי אשמעינן חורבה דמתא התם הוא דמכשר ר"נ דרוב כשרים אצלה אבל חורבא דדברא דרוב פסולין אימא לא צריכא אלמא בכל מקום אחר רוב המקום אזלינן אעג"ב דרובא דעלמא כנגדו וכן משמע מדברי רבה דאמר רוב שוארי ישראל נינהו ואי בתר רובא דעלמא אזלינן רוב גנבי לאו ישראל נינהו ע"כ אלמא דשכונה חשיבה כעיר בפני עצמה לפי דברי הרשב"א וא"כ כל היכא דסגי בחד רובא כמו גבי יין של נסך בגנבים שנכנסו לעיר ופתחו חביות דאמרינן אם רוב גנבים גוים אסור ואם רוב גנבים ישראל מותר וכן בבשר הנמצא דאמרינן אם רוב טבחי ישראל מותר וישראלים דרים בשכונה אחת חשבנין לאותה שכונה כעיר בפני עצמה ואפי' שיהיו מעט גוים דרים באותה שכונה אזלינן בתר רוב שכונה דישראל נינהו ושרי אבל בנ"ד דבעינן תרי רובי דמעלה עשו ביוחסין אז בעינן שיהו כל בני השכונה ישראל כדי להתירה לכהן דאם יש מעט גוים דרים באותו שכונה לא מהני דאעג"ב דרוב בני השכונה ישראל נינהו מ"מ בחד רובא לא סגי ומ"מ בנ"ד דכל בני השכונה ישראלים וליתא גוים דדיירי התם כלל בודאי שרי דאעג"ב דבעינן תרי רובי היינו כשיש עכ"פ מיעוט פסולין אבל בדליכא מיעוט פסולין אז לא בעינן תרי רובי וכיון דחשבינן לשכונה כעיר בפני עצמה ובאותה שכונה אין דרים כי אם יהודים