צדקה ומשפט חלק א קט

לכתחלה דאפי' אזל בועל לגבה חשיב כקבוע גזירה אטו היכא דאזלה איהי לגביה ולא מכשרינן אלא כשנבעלה בפרשת דרכים והיו שם תרי רובי ע"כ, הרי לך דתרי רובי בעיר לא מהני לדעת הרמב"ם ומר"ן שנמשך אחריו בס' הקצר וא"כ בנ"ד שראוה מעוברת בעיר אפי' תרי רובי לא מהני כ"ש דליכא אפי' חד רובא בנ"ד, ואפי' לדעת הטור דפליג בהא אדברי הרמב"ם וס"ל דאפי' נתעברה בעיר אם הלך הבועל אליה שרינן לה בתרי רובי ולא מיקרי קבוע אלא בהלכה היא אצלו וס"ל דבסתמא נמי שאין ידוע מי הלך למי תנשא לכתחלה מ"מ ע"כ לא שרי הטור בנתעברה בעיר בהלך הבועל אליה או בסתמא, אלא דוקא היכא דאיכא תרי רובי וכמו שמבואר בדבריו עיי"ש אבל בנ"ד דליכא אפי' חד רובא, ליכא מאן דשרי לכתחלה, ודעת הטור לא יכולתי להולמה לפי סוגית הגמ' דהא לפי דעת הטור בהלך הבועל אליה או בסתמא שרינן לה לכתחלה בתרי רובי ואלו בהלכה היא אצלו אפי' בתרי רובי לא שרינן ואילו מדברי הגמ' מוכח לפי מאי דכתב מר"ן ז"ל דהטור גורס לא צריכא דקא אזלא איהי לגבייהו אז בעינן תרי רובי ולא סגי בחד רובא ואילו באזלו אינהו לגבה בחד רובא סגי דהא אמאי דקאמר רב דימי הולכין אחר העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא מ"ט גזירה רוב סיעה ואטו רוב העיר פריך בגמ' ורוב העיר נמי אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש כלומר ותסגי ברוב העיר גרידתה ומכ"ש ברוב סיעה גרידתא דכל דפריש מרובא פריש, ומשני לא דקא אזלא איהי לגבייהו דהו"ל קבוע וכו' כלומר ובכה"ג הוא דאמרינן דלא מהני רוב העיר גרידתא וגזרינן נמי רוב סיעה גרידתא אטו רוב העיר גרידתא ולא שרינן אלא ברוב העיר ורוב סיעה בהדה וא"כ דוקא באזלה איהי לגבייהו בעינן תרי רובי אבל באזלי אינהו לגבה בחד רובא סגי והיכי כתב הטור באזלה איהי לגבייהו לא מהני תרי רובי ובאזלי אינהו לגבה בעינן תרי רובי ובשלמא אי גריס כגרסת רש"י בשנויא דגמרא איכא דאזלא איהי לגבייהו כלומר כיון דלזמנין איהי קא אזלה לגבייהו מש"ה באזלי אינהו לגבה נמי גזרינן אטו היכא דאזלה איהי לגבייהו ומש"ה בעינן תרי רובי גם באזלי אינהו לגבה. אמנם אכתי קשה דא"כ גם בהלכה היא אצלם הו"ל למשרי בתרי רובי דהא מאי דבענין תרי רובי באזלי אינהו לגבה כולה משום גזירה דאזלה איהי לגבייהו ואפ"ה שרינן בתרי רובי א"כ באזלה איהי לגבייהו הוה לן למשרי בתרי רובי ונראה דדוקא באזלי אינהו לגבה דמשום גזירה היא דאסרינן לה ולא מדינא שרינן בתרי רובי משא"כ באזלה איהי לגבייהו דמדינא הוא דאסורה מחמת כל קבוע ס"ל להטור דאף בתרי רובי לא שרי ובסתמא נמי דלא ידעינן מי הלך למי אזלינן לקולא היכא דאיכא תרי רובי וכמ"ש מר"ן בב"י דכיון דאין איסור זה מין הדין אלא משום מעלה בעלמא כל היכא דלא ידעינן אזלינן לקולא א"כ מ"ש מר"ן בגירסת הטור לא נהיר כלל דאיהו נמי גריס כגירסת רש"י גם מה שנר' מדברי מר"ן ז"ל דהריטב"א ז"ל ס"ל כהטור ז"ל ליתא ולא ידענא מנ"ל לשווי פלוגתא ביניהו דהא הריטב"א אתא לאפוקי ממ"ד דע"כ לא בעינן תרי רובי אלא בדלא ידעינן אי אזלי אינהו לגבה ואי אזלה איהי לגבייהו אבל היכא דידעינן בבירור שפירש אחד דמבני העיר והלך אצלה בחד רובא סגי ברוב בני העיר גרידתא וקאמר הריטב"א ז"ל דליתא לסברא זו אלא אפי' ברי לן שפירש אחד מבני העיר אצלה לא שרינן עד דאיכא תרי רובי רוב העיר ורוב סיעה וקאמר דכולה סוגיא רהטא כשיטא זו והכי דייקי דברי רבי ינאי דאמר אבל פירש אחד מצפורי ובעל הולד שתיקי דמוכח מינה דאעג"ב דפירש ודאי וזהו דברי רב דימי דאמר דבעינן תרי רובי וא"כ דברי הרטב"א והטור עולים בסגנון אחד דגם הטור סבר דאפי' הלך הבועל אליה בעינן תרי רובי ולאו בסתמא דוקא הוא דבענין תרי רובי אבל לא גילה הריטב"א ז"ל דעתו בהלכה היא אצלו מה דינו אי מועיל תרי רוב או דסבר כהטור דלא מהני בהכ"ג תרי רובי דאפשר דאיהו נמי מפליג כסברת הטור בין אזלה איהו לגבייהו ובין אזלי אינהו לגבה גם הרשב"א שהביא מר"ן הב"י שרצה להסכים דעתו אם דעת הרמב"ם דלא מפליג בין אזלי אינהו לגבה ובין אזלה איהי לגבייהו ובעי למימר מר"ן דהרשב"א פליג על הטור דמפליג בינייהו לא ידעתי מנ"ל דמדבריו שהביא לא מוכח מינייהו מידי דמפליג על הטור דהא כל מה שהביא מר"ן משמו הן הנה דברי הטור דהא הרשב"א בעי למימר דמאי דאמרינן בגמ' דהולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה דהיינו דלא ידעינן מאיזה מקום פירש הבועל אם מהעיר אם מן הסיעה אבל אם נודע שפירש מן העיר או פירש מן הסיעה לא שרי ואיפשר דמודה בה הטור ומ"מ במאי דמפליג הטור בין היכא דקא אזלי אינהו לגבה לאזלא איהי אפשר דגם הרשב"א מפליג בהכי. שוב ראיתי להרב בית שמואל שכתב שמ"ש מר"ן בגירסת הטור דבריו תמוהים בעיניו אבל לא