צדקה ומשפט חלק א קז

בנבעלה לפסול לה ואמרינן בתר הכי א"ל שמואל לר"י שיננא הלכה כר"ג ואתה לא תעביד עובדא ומסיק הא לכתחלה הא דיעבד דלכתחילה בעינן רוב כשרים אצלה כדי להנשא לכתחלה לכהן אבל בדיעבד אם נשאת לכהן לא בעינן רוב כשרים אצלה, ותנן תו התם מעשה בתינוקת שירדה למלאת מים מן המעין ונאנסה אר"י ן' נורי אם רוב העיר משיאין לכהונה ה"ז תנשא לכהונה ובגמ' א"ל רבא לר"נ ר"י ן' נורי דאמר כמאן אי כר"ג אפי' ברוב פסולים אצלה מכשר אי כרבי יהושע אפי' ברוב כשרים נמי פסיל איל הכי אר"י אמר רב בקרונות של צפורי הוה מעשה וכדר"א דאמר והוא שהיתה סיעת של בני אדם עוברת דהוי תרי רובי רוב העיר ורוב סיעה לשם וכדרבי ינאי דאמר נבעלת בשעת קרונות כשירה לכהונה אבל פירש אחד מציפורי ובעל הילד שתוקי כי הא דאתא רב דימי אמר ר"ח הולכין אחר רוב העיר והוא דהיתה רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא ולא אחר רוב סיעא גרידתא מ"ט גזירה רוב סיעא אטו רוב העיר ורוב העיר נמי אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש לא צריכא דקא אזלה איהי בהדייהו דהו"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, ומי בעינן תרי רובי והתניא תשע חנויות וכו' ומסיק מעלה עשו ביוחסין, ופירש"י בקרונות של צפורי ביום השוק שסייעות ושיירות ממקום אחר באות שם וכדרבי דאמר והוא שהיתה סייעה של בני אדם כשרין עוברת שם דהשתא איכא סיעה ורוב העיר אבל פירש אחד מצפורי דידעינן ודאי דמן העיר היה אעג"ב דצפורי עיר שרובה משיאין לכהונה הולד שתוקי דבחד רובא לא מכשר דבעינן תרי רובי רוב העיר שיהא כשרין ורוב סיעא נמי דמעלה עשו ביוחסין. והנה בפירושא דהאי סוגיא איכא ג' שיטות דלרש"י ז"ל האי דמסקינא דבעינן תרי רובי הוא כדי לאוקמי למתני' כר"י דאית ליה בראוה מעוברת דאפי' ברוב כשרים אצלה אינה נאמנת והכא במתני' אמרינן בתינוקת שירדה למלאת מים מן המעין ונאנסה דאם רוב העיר משיאין לכהונה דתנשא לכהונה ולהכי אוקמוה בגמר' בקרונות של צפורי הוה עובדא דאיכא תרי רובי רוב בני העיר ורוב סיעא ור"י היא ואפי' דלא מכשר איהו בחד רובא בתרי רובי מודה דמהני אבל אה"נ דלר"ג לא בעינן תרי רובי ואפי' בחד רובא מכשר, והתו' והרא"ש והר"ן הקשו על שיטה זו דקשיא הלכתא אהלכתא דאפסיקה הלכתא בגמ' כר"ג והדר אפסיקא הלכתא כר"י ן' נורי לכך פירשו דהא דאוקימנא דבעינן תרי רובי האי סוגיא אתיא אפי' כר"ג וע"כ לא מכשר ר"ג אפי' ברוב פסולין אלא כשטוענת ברי ואומרת לכשר נבעלתי והיינו דוקא בדיעבד אבל לכתחלה לא תנשא לכהן עד שיהא רוב כשרין אצלה, אבל באינה טוענת ברי שלא ידעה מי הוא הבועל בכה"ג הוא דבעינן תרי רובי, וכן דעת הטור שכתב פנויה שראוה שנבעלה והלך הבועל או אם באה לפנינו מעוברת ואומרת שלכשר נבעלתי נאמנת והיא וביתה כשרה לכהונה אפי' רוב פסולים אצלה ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה שבא כהן לפנינו לימלך אין מתירין אותה לו עד שיהא רוב כשרים אצלה בד"א שאומרת לכשר נבעלתי אבל אם אינה יודעת מי הוא הבועל אפי' בדיעבד תצא עד שיהיה תרי רובי רוב העיר כשרים ורוב שיירא של כשרים הבאה ממקום אחרים עוברים שם. והרמב"ם ז"ל אית ליה שיטה ג' דאית ליה דאפי' בטוענת בריא שלכשר נבעלתי בעינן תרי רובי להשיאה לכתחלה ובדעבד אפי' חד רובא לא בעי כיון שהיא טוענת ואומרת לכשר נבעלתי וכשאינה טוענת בריא אפי' נשאת תצא כל היכא דליכא תרי רובי ומרן ז"ל בב"י ובכס"מ כתב דמשמע מדקדוק לשון רבינו דאפ"י בדאיכא תרי רובי נמי לכתחלה לא תנשא משום מעלה עשו ביוחסין דלא עדיף אינה טוענת בתרי רובי מטוענת בחד רובא ע"כ, ונראה שהוציא דין זה ממ"ש הרמב"ם באינה טוענת דהויא ספק זונה ואם נשאת לכהן תצא אא"כ היו תרי רובין המצוין אצלה כשרין ע"כ ומשמע ליה למר"ן דע"כ לא קאמר הרמב"ם תרי רובי מהני באינה טוענת אלא לענין דאם נשאת לא תצא דאהא דאם נשאת תצא כתב אא"כ איכא תרי רובי לומר דבהכ"ג אם נשאת לא תצא אבל לענין להנשא לכתחלה אפי' בתרי רובי לא מהני באינה טוענת, ונראה דה"ה לא כן דעתו אלא דתרי רובי מהני באינה טוענת אפי' לענין להנשא לכתחלה שכך כתב וז"ל ולא חילקו באינה טוענת בין לכתחלה לדעבד וכן דעת רבינו אלא הכל בתרי רובי באינה טוענת ע"כ ומוכח מדבריו דבעי למימר דבאינה טוענת ליכא חילוקא בין לכתחלה לדיעבד אלא הכל תלוי באיכא תרי רובי דאי איכא תרי רובי אפי' לכתחלה תנשא ואי ליכא תרי רובי אפי' בדיעבד תצא דאם איתא לפי דברי מר"ן ז"ל גם באינה טוענת יש