צדקה ומשפט חלק א קו

חלק אבן העזר סימן א' שאלה נערה בת ישראל שראוה מעוברת והנה הרה לזנונים ושאלו אותה מם טיבו של עובר זה ואמרה מאיש פלוני והוא אחי אביה שהיה דר עם אחיו והיה אוכל ושותה וישן עמהם במקום אחד בין בימות הגשמיים, ובין בקיץ בגג אחד, ואותה הבת היתה עדיין בבית אביה שהוא אחי הבועל ואמרה שפיתה אותה אחי אביה ובעלה ונתעברה ממנו, ושאלו את פי אותו הבועל והכחיש ואמר שלא בעל אותה והיא עודנה מחזקת דבריה ואומרת שממנו היא מעוברת ולא עבר זר בתוכם, אח"כ ילדה אותה הנערה זכר וחיה כמה חדשים ומת יורנו מורנו אם נערה זו אסורה לינשא לכהן או לא, מי אמרינן שנאמנת בדבריה שאמרה לכשר נבעלתי שהוא אחי אביה שמותר לישא אותה, או דילמא דחיישינן שמא נתעברה מגוי ונעשית זונה ואסורה לכהן, ואפי' לפי דבריה שאמרה שנתעברה מאחי אביה איכא לספוקי דדילמא הלכה כמ"ד דפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה והן עתה יש כהן אחד שרוצה לישאנה ושאל את פינו אם מותר לו ליקחנה אם לאו יורנו מורנו ושכמ"ה. תשובה מעיקרא צריכין אנו לפשוט הספק הב' לפי דבריה שאמרה שנתעברה מאחי אביה מי נימא הלכה כמ"ד הפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה או לאו והדר ניפשוט הספק הא' דמי חיישינן שמא נתעברה מגוי דאי אמרינן הלכה כמ"ד פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה תו לא נפקא מידי בין אי חיישינן שנתעברה מגוי או מישראל דהא בין הכי ובין הכי עשאה זונה וכי קא מבעיא לן אם האמת הוא דמישראל לא הויא זונה אז שייך למבעי דמי חיישינן שמא נבעלה לגוי, והנה לספק זה שאמרה שנתעברה מאחי אביה אם עשאה זונה אם לאו בזה כבר כתב הרמב"ם בהדיא בפ"י מה איסורי ביאה דין ב' וז"ל וכן פנוי הבא על הפנויה אפו' היתא קדשה שהפקירה עצמה לכל אעפ"י שהיא במלקות לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי אינה אסורה להנשא לו וכו' וכתב ה"ה ע"ז שם בגמרא מפורש ואין הלכה כר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וכתב רבינו אפי' היתה קדשה ודלא כר"ע דאמר זונה המופקרת אלא כחכמים דאמרי אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילה זנות ע"כ הרי לך בהדיא שאפי' שהיתה קדשה שהפקירה עצמה לכל לא נעשית זונה אלא דוקא כשנבעלה לאדם שהיא אסורה לינשא לו כ"ש בנ"ד שלא היתה בזה קדשה שלא הפקירה עצמה לכל אלא היא בבית אביה והפקירה עצמה לאדם אחד בודאי דלא נעשית זונה ולא נאסרה לכהן וא"כ אי הוה פשיטא לן בנ"ד שנתעברה מאותו האיש שאמרה עליו שהוא אחי אביה בודאי דלא היתה נפסלת בכך לכהונה הואיל ולא נבעלה לאדם שהיא אסורה לינשא לו ואדרבא מצוה לישאנה דהנושא את בת אחיו או בת אחותו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה וכדאמרו רז"ל וכמו שכתבו החו' דבת אחותו לא דוקא אלא ה"ה בת אחיו אבל כיון דמספקא לן מילתא דדילמא נבעלה לגוי דפוסל אותה מכהונה וכדכתב הרמב"ם שם אבל הנבעלת לאחד מאיסורי לאוין או עשה וכו' או לכותי ועבד הואיל והיא אסורה להנשא לו ה"ז זונה וכן פסק מרן בא"ה סי' ו' סעי' ח' עיי"ש והנה עיקרא דהאי מילתא איתא בספ"ק דכתובות דתנן התם ראוה מדברת עם א' אמרו לה מה טיבו של זה איש פלוני וכהן הוא ר"ג ור"א אומרים נאמנת ור"י או' לא מפיה אנו חיין אלא ה"ז בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראייה לדבריה, היתה מעוברת אמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא ר"ג ור"א אומרי' נאמנת ור"י אומר לא מפיה אנו חיין אלא ה"ז בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראייה לדבריה, ואפסיקא הלכתא בגמרא כר"ג ופירש"י נאמנת וכשירה לכהונה ולא מספקינן לה