טוב טעם ודעת צז

אמצעית של ימין פחותה מט"ד אם לסמוך על הסמפון או לא והראש אפרים כתב בכה"ג לסמוך על היתר סדק. הנה הוכחת הסמפון לא מהני רק אם אם יהי' באונא הסמוכה ב' סמפונות אבל אם בהקטנה הוי סמפון אז אדרבא זה הוכחה דהוי אונא ולא תלתולי בשר והיא פחותה מט"ד וטרפה (עוד לסי' הנ"ל) באונה ארוכה ועבה שנתפצלה מקמא ואין ידוע אם הוי פיצול או יתרת הנה נראה להקל בזה. ומה שהי' לו כיס אדרבא זה הוי מעלה דאפי' המטריפין בב' כיסין היינו רק אם הם ביחד במקום הורדא אז הוי כאלו נטלו שתיהן אבל אם היתר כיס עומד בפ"ע שלא במקום הורדא ודאי דכשר. א"כ כיון דלא הוי ריעותא מחמת הכיס אדרבא הוי עוד מעלה דהחשש הוא אולי הוי פיצול ולא יתרת א"כ הכיס מעיד עליו דיתרת מקמא הוי וכשר מדזה הוי יתרת ה"ה גוף החתיכה כנ"ל ודו"ק: תשו' כ"ז (שייך לסי' ל"ה) ע"ד השאלה בסרכא ממקום למקום בריאה וקצרה מבשר הריאה עד שהבשר מקמיט תחת הסרכא, והסרכא לא עברה ע"י מיעוך רק ע"י קליפה ובדק השו"ב ברוק ובצבצה והשו"ב הטריף אותה כדין כל סרכא של"כ דמבצבצה, והמורה אמר שכשרה היא וטעמו כיון דעברה הסרכא ע"י שהשוחט מצא בריחוק מקום מהסרכא קרום דק וקלף הקרום ההוא וגם הסרכא עברה עם קליפת הקרום, א"כ הרי הוא מתורת מעשה דריינוס וסרכא היוצאת ממנה כשרה ובמעשה דריינוס אין הנפיחה מעכב והבצבוץ תלינן בחוזק יד הטבח. הנה לדעתי היא טרפה גמורה דהנפיחה מעכבת בדיעבד א"כ ממ"נ אם קלפוה בנחת א"כ מנין נקב זה ודאי הוי מעיקרא ואם קלפוה בחוזק שוב מעכבת הנפיחה והכא א"א לבדוק וטרפה: תשו' כ"ח (עוד לסי' הנז') בריאה שהיה אונה אמצעית שוה לתחתונה והיה עוד ריעותא שהיה יוצא ממנה סרכא כסדרן למטה מחציין והיה בה חלון הדבר פשוט דטרפה הן מטעם הרש"ל שהביא הט"ז סי' ל"ה ס"ק ב' והש"ך ס"ק כ"ב והן מטעם תרתי לריעותא כדעת התב"ש והמשבצות סי' ל"ז: תשו' כ"ט (עוד לסי' הנ"ל) בריאה שהיה חסר מקצת מן הוורדא והיה בה פיצול מקמא ורצה השו"ב להכשיר לומר דזה שייך להשלמה. הנה לדינא טרפה דלא אמרינן דמשלים רק אם היא כעין יתרת ולא אם הוי כעין פיצול איך נאמר דזה הוי השלמת הורדא לכך היא ודאי טרפה. תשו' ל' (עוד לסי' הנ"ל) באונה ארוכה ועבה שנתפצלה מקמא והי' להפיצול כיס. הנה אם הי' להארוכה ועבה התואר שלה בלי הפיצול פשוט שכשרה. דהכיס יגיד שכשרה כמו דהכיס יתר הוא כן זה הוי יתרת ואף להמחמירין בפיצול מקמא היכי דאין לה תואר רק עם הפיצול מ"מ ביש לו כיס עדיף דמוכח מזה דהוי יתרת ובהשמטות (תשובה י"ג) בריאה שהי' בה כעין פיצול באומה בצד שכנגד שומן היורד בין ב' ערוגות וגומא תחתיו ונפחו הריאה והי' הפיצול מונח בגומא. הנה נראה דזה הוי בכלל מקמא דאם שורש הפיצול הוי למטה מחובר לערוגה וסופו הוי למעלה אז דרך הפיצול להתפרק וטרפה. עוד בהשמטות (תשו' י"ד) בריאה שהתחיל להתפצל חוד האונה סמוך לשרשה ונמשך האונה אל תוך האומה והי' יוצא עד נגד אונה שבצדה וחלק הפיצול שבתוך האומה הי' גומא תחתיו גם החלק שסמוך לאומה ניכר שהוא פיצול כי נחסר שם מן החוד וכשמצטרפין ראש הפיצול נשלם החסרון. הנה זה ודאי טרפה דהגומא מעיד שהוא פיצול וטרפה בתשו' ל"ה בריאה שהי' יוצא מן האונה באמצע יתרת מקמא ויש לזה תואר ורד לדברי הש"ך שפוסק דיתרת ורדא אפי' בשמאל טרפה. הנה זה דוקא אם היתר ורד יוצא מגוף הריאה כענין מוצא האונות או האומות אבל אם יוצא היתר מן האונה או מן האומה הוי רק דלדול וכשר ואף דיש לה כיס כה"ג נמי כשר וז"ב ובהשמטות (תשו' ט"ז) בריאה שהי' הכל כדרכה רק האונה אמצעית היתה גדולה מן הארוכה ועבה, הנה זה טרפה באמת דאם רק אחת נשתנה אף דהשניה לא נתקטנה מדרכה הוי חליף וטרפה עוד שם (בתשו' י"ז) אם נמצא שתי וורדות בכיס א' ושורש א' רק שגובה השורש אינו גבוה רק כל דהו ואחת רחוקה מחברתה כשיעור רוחב עובי אצבע נראה בזה שכשרה כיון דמונחין בכיס א' אף דגובה השורש אינו אלא כל דהו כיון דהוי בכיס א' מורה דהם לאחדים לכך כשר עכ"פ בהפ"מ או לכבוד שבת ויו"ט ודו"ק. עוד שם (תשו' י"ח) באונה של ימין הסמוכה לגרגרת נמצא כעין יתרת בדרי נוטה לגבה למטה מחציה כשיעור ציפורן אגודל ובשיפולי היתרת הי' קצת צימוק והרוח נכנס בו אך שלא עלה בשוה לשאר הריאה. לדעתי הוא טרפה דהצימוק מקטין היתרת ומתחכך וסופו להתפרק וטרפה: תשו' ל"א (לסי' ל"ו) האריך ללמד זכות על הנוהגין להקל בנקבי מורנא לחפש אחר מורנא בפנים ואפי' בלא בדיקה כי י"ל בימי רגמ"ה עדיין לא נבחנו הני נקבים אם ממורנא נינהו אבל עכשיו כבר נבחן ונתנסה דהנהו מורנא דרכן לבקש חמימות ויכולין לסמוך ע"ז תמיד וכן אם נמצאו על היד או על הבגד מכ"ש דיש להקל ובע"כ מן הריאה היא. וע"ד הורדא שנתפצלה לשנים באורכה יותר מרוחב אגודל ואחר הנפיחה לא נתקרבו הפיצולים להדדי והי' סרכא מפיצול לפיצול. הנה אם אין להם שורש א' טרפה בלי הסרכא מטעם יתיר ורדא ואם יש להם שורש א' כעובי אצבע הוי ורדא א', א"כ אם הסרכא הוא בענין שבין אונא לאונא לא הוי בעי מיעוך ומשמוש ה"ה הכא לא בעינן ואם הוי שלא כסדרן גם כאן בעי מיעוך: ובהשמטות (תשו כ"ג) סרכא היוצאת מן הריאה לשומן הלב וכפתור יוצא מתוך הסרכא והסרכא הלכה ע"י קליפה ובתוך הכפתור הי' מוגלא נראה דטרפה דסרכא תלויה לאו ריעותא היא לכך גם הכפתור היוצא ממנה אינו מזיק אבל בדבוקה הוי ריעותא וצריכה בדיקה והכפתור מרע הבדיקה לכך נשארה בחזקת טרפה. עוד בהשמטות (סי' כ"ז( אם היו החיתוכים שבין עליונה לאמצעית ולשלישית הולכין באלכסון באופן שהשורש של האמצעית הי' עומד בפנים מן העליונה ושם הי' סרכא מחיתוך לחיתוך. הנה זה ברור דהוי שלא כסדרן כיון דדרך מקרה אירע שנתעקמו וסופן להיות חוזרים לקדמותן וסופן להתפרק וטרפה. עוד שם (סי' כ"ח) בעגלים וגדים אם יש בהם סרכא תלויה או מנה ובה יש להכשיר כמו בגסה אבל סרכה דבוקה שהלכה בהכנסת יד הטבח יש להטריף דבעגלים כיון דעדיין רכה מתנתקת אפי' בנחת לכך יש להטריף בזה. עוד שם (תשובה ל"א) בשתי אונות דבוקות יחד ואין שם היכר סדק אך בתחתית האונות בשפולם נפרדו ממש כשיעור טרפא דאסא ובתוך מקום הפירוד יש שם סרכא מחיתוך לחיתוך בין אונא לאונא למטה מחציין נראה ברור דהוי שלא כסדרן משום דהוי כלמעלה מחציין וטרפה וז"ב: תשו' ל"ד מעשה בריאה שהי' בה בשר בלוי למעלה וקלפוהו והי' יפה רק שהי' תחתיו נגלד פורתא ובדקוהו ולא הי' מבצבץ ולדעת התב"ש הוי זה תרתי לריעותא דבשר בלוי הוי ריעותא וגם נגלד הוי ריעותא וצריך בדיקה הנה אין זה תרתי לריעותא מכמה טעמי חדא דכדאי הוא הט"ז לסמוך עליו דבשר בלוי לא הוי ריעותא וגם כדאי הוא הש"ך וסייעתו דס"ל נגלד פורתא לא הוי ריעותא וא"צ בדיקה וכדאי הם לסמוך עליהם בהפ"מ ואפי' בלא הפ"מ נראה להתיר דהרי אם יש רוחב קש ביניהם לא מקרי תר"ל כן, ה"נ בנגלד פורתא והבשר בלוי שניהם הם על עור העליון והחשש הוא בעור התחתון שמא ניקב והרי בשני אין בו ריעותא כלל ומעור לעור לא מחזקינן ריעותא ואפי' בלא הפ"מ כשר: ועוד בעובדא כעין זה בריאה של בהמה שהי' בה בשר בלוי סמוך למקום הנגלד פורתא ואחרי אשר קלפו הבשר בלוי נתקלף על מקום הנגלד ובצבצה במקום הנגלד והבודקים אמרו שלא הי' בשר בלוי רק קרום רחב. הנה ל"מ לדעת התב"ש פשיטא דטרפה דהוי תר"ל ואפי' לדעת הט"ז דבשר בלוי לא מקרי ריעותא מ"מ כיון דהי' בשר בלוי וגם נגלד עכ"פ בעי בדיקה מדינא וכאן דיש נקב לא מהני בדיקה ולא תלינן ביד הטבח וטרפה בלי ספק וז"ב: בהשמטות סי' ל"א) מה שנוהגין השו"ב לשפוך פושרים על הסרכא בעת המיעוך יפה הם עושים דהוא רק שלא תתקרר הסרכא: עוד שם (סי' ל"ב) דבעגלים הרכים נמי לא די בבדיקת פנים רק צריך לבודקן נמי בחוץ ואדרבא בהו צריך יותר לבדוק מבחוץ יע"ש: תשו' ל"ה (לסי' ל'"ו) אם נמצא מורנא בריאה הנקרא מאטיליצע. זה היא טרפה גמורה אחרי שהנקבים שחורים וגם בלוי סביבם וצרורות דם דזה ניכר דהוי מחיים בודאי וטרפה תשו' ל"ח (עוד לסי' הנז') באונה שצמקה מקצתה והיא אטום כ"כ שאין הרוח נכנס בה כלל אם יש להכשיר כדין צמקה מקצתה או הוי כדין אטום בריאה. הנה להלכה היא טרפה אם אין הרוח נכנס בה כדעת הנקה"כ רק בהפ"מ וצורך גדול הרוצה להכשיר עכ"פ בעי בדיקה, אם יהי' סימן דהוי ב"ש אז יוכל להכשיר אבל בלי בדיקה אין להכשיר כלל בזה, ואם יש עוד ריעותא טרפה אפי' בהפ"מ וצו"ג תשו' ל"ט (לסי' הנ"ל) אם נמצא תולעים בתוך הריאה לא סמוך לנקב והשו"ב מכירין היטב שהם ניקבי מורנא יש להכשיר דהפוסקים לא דברו רק באין ניכרין הנקבים ממה הם אבל בניכר היטב תולין במצוי. ובענין זיעת הריאה