טורי אבן צז
Turei Even 97 · טורי אבן · free full Hebrew text
Open in the reader →נ"ד דהא ליכא למיחש למידי מיהו בגזילות וחבלות דאוקמי אדאוריית' אין עד הרוא' נ"ד כמו בד"נ מה"ט גופא דאין זה נכון דא"כ עידי קידוש החודש דוודאי בעי דו"ח אפי מדרבנן דהא ל"ש בהו חששא דנ"ד ואי מהאי טעמא תלי' הא דהרואה אין נ"ד אכתי מתניתן דעד הרואה נ"ד גבי קה"ח דלא כר"ע ועוד דהגמ' קאמר ע"כ ל"ק ר"ע אלא בד"נ דר"א והצילו העדה אלמא טעמא דר"ע משוה והצילו ולא משום דו"ח וה"ט דוהצילו ליתא אלא בד"נ לחוד דהא בחובל נמי ל"ש לה"ט. ודע דהא דמקצתן נעשו דיינים פרש"י אבל המעידי' לא ישבו וידונו עמהם דהראוי' להעיד א"ל לר"ע דנ"ד אבל עד עצמו ל"ל נ"ד וגבי עדות החודש גופה לא אכשרנא במתני' להיות העדי' נ"ד דא"כ ל"ל יושיבו מחבריהם יעידו בפני היחיד ואח"כ ישבו הן עמו ויקדשו והכי אמרינן לי' בפ"ב דכתובות [דף כ] ועירבובי דברים קא חזינא הכי דמה שייך לומר גבי קה"ח דמיירי במתניתן בראו שלשה והן ב"ד יעידו בפני היחיד מי הוא היחיד שיעידו בפניו הלא שלשתן שוין שראו כאחת והאי דפ"ב דכתובות ענין אחר הוא דה"ג התם שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מכירין ח"י עדים ואחד א"מ עד שלא חתמו מעידין לפניו וחותם ואמר ש"מ עד נ"ד. ופרי' עלה ממתניתן דראו ג' והן ב"ד ואס"ד עד נ"ד ל"ל כולי האי ליתבו בדוכתי' ולקדשו ומשני הנח לעדות החודש דאורייתא וקיום שטרות דרבנן דשם שייך מעידין לפניו המכירין השנים לפני הא' שא"מ אבל מתניתן שלשתן ראו ואי עד המעיד נ"ד צריכין שנים מהם להעיד לפני כל או"א וישב אחד ויעמדו שנים כן יעשו ג' פעמי' כדי שכל או"א מהשלשה ישמע מפי שנים ולמ"ל גבי קה"ח שאין צריך להעיד אלא לפני היחוד אם לא בראו שנים מן הב"ד והג' לא ראה כה"ג דהאי דפ"ב דכתובות הן מעידן בפני היחיד ואח"כ ישבו הן עמו ויקדשו אי עד המעיד נ"ד. מ"מ גם ע"ז אני תמה דהא אפ"ת דעד המעיד נ"ד מ"מ בשלש' שראו א"א שיעידו כל אחד מהן לפני היחיד מאותן הג' לחוד ע"ד דפי' דזה א"א דהא וודאי א"א לקבל עדות אלא בב"ד של שלשה בד"מ ובכ"מ שצריך ג' כמו שפי' המפרשי' וה"ה היכי דצריך כ"ג קבלת העדו' גופא אין הפחות מכ"ג כמנין שראוי להיות דיינים באותו דין. ואף שדבר זה ברור הוא נ"ל להביא ראי' לזה מהא דאמרינן בפ"י דב"ב [דף קסה] שנים שהעידו בב"ד זה וחזרו והעידו בב"ד א' מהו שיבא א' מכל ב"ד ויצטרפו ואדת"ק דר"נ דאמר עדים לא מצטרפין בהעידו בזא"ז דיינים מהו ומדנקט העדו בב"ד זה וחזרו והעידו בב"ד א' ולא נקט בשהעידו לפני זה וחזרו והעידו בפני אחר מהו שיבא ויצטרפו ביחד אדת"ק דר"נ. אלמ' דבכה"ג פשיט לן דלכ"ע אפי' לר"נ ל"מ הואיל ולא הי' במותב תלתא דהוה ב"ד וק"ע אינו אלא בג' בד"מ וכיון שכן איך אפשר שיחיד מקבל עדות השנים ביחידי והא דפריך בהאי דפ"ב דכתובות ואס"ד עד נ"ד ל"ל כולי האי ליתבו בדוכתי' וליקדשו לאו אשעת הגדת עדות קאי ולמימרא שיעידו בפני היחיד ויקדשו דהא ל"א דק"ע צריך ב"ד של שלשה $$ציור בספר$$ אלא ה"פ ל"ל דנקט ויעידו בפניה' ויאמרו מקודש דקאי על השני' הנוספי' עם היחיד הנשאר מן הרואין הוא שיאמרו ל"ל כולי האי ליתבו בדוכתיי' פי' אחר שהעידו עדותן לפני אותן שני' ולפני היחיד ישבו המעידין עם היחיד והנוספים ילכו להם והן עם היחיד יאמרו מקודש והיינו דקאמר ליתבו בדוכתיי' דאי אשעת הגדת עדות נמי קאי איך קאמר ליתבו דהא עדים בעמידה אע"כ כדפ' וליתבו דקא' אשעת אמירת מקודש לחוד קאי ולא אשעת הגדה ומתניתן נמי דייק' הכי דתני ראו ג' והן ב"ד יעמדו ב' ויושיבו מחבריה' אצל היחיד ויעידו בפני' ויאמרו מקודש ואי קבלת עדות גופייהו סגי ביחיד למה מושיבין מחבריהן קודם הגדה יגידו קודם ואח"כ יושיבו כדי לומר מקודש אע"כ ש"מ דק"ע צריך ב"ד של ג' דווקא ועיי' מה שכתבתי בפנים בזה: