טורי אבן קפא

לענין בתי ערי חומה לא מיבעי' לי' כי קמבע"ל לענין מקרה מגילה וכו' הקשו התוס' לעיל (דף ג) גבי כרך שישב ולבס"ה נידון ככפר ולענין מ"מ איירי כדפי' לעיל ונ"ל מקרא דבית מושב עיר חומה דכתב רחמנא גבי בתי ערי אומה אלמא בתי ערי חומה ומ"מ לענין הקיף חומה כהדדי נינהו וכיון דהקיף ים לא חשיב חומה לגבי בתי עיר חומ' הוא הדין לגבי מקרא מגילה ומאי מספקא לי' ותי' התוס' דשאני טברי' כיון דחזינן דהיקף ים מהני כהיקף חומה לענין מגילה ג"כ דין הוא שיקראו המגילה בט"ו שהרי היקף של' קדמה לישיבה והוי בשאר היקף דמהני בבתי עיר חומה אבל ישב ולבסוף הוקף לא מצינו בשום מקים דחשיב חומה שלה וא"י מ"ק דהיכן מנינו דהיקף ים חשיב כהיקף חומה אדרבה לענין בתי ע"ח שוה לישב ולבסוף היקף דל"ח כהיקף חומה $$ציור בספר$$ וכ"ת דהיקף ים חשיב כחומה לענין מצורע המשתלח חוץ לג' מחנות ודוקא מעיר חומה הוא משתלח ולא משאר ערים כדתנן בפ"ק דמס' כלים אבל ישב ולבסוף היקף א"צ שילוח דמנא לן לחלק בניהן לגבי שילוח כיון דדינם שוה לגבי עיר חומה דשניהם לא חשיבי כחומה ועוד הא תניא בת"כ גבי אבנים מנוגעות אתהן מחוץ לעיר ואין אדם חוץ לעיר אלא חוץ לעיר מוקף חומה בלבד ופי' התוס' בשם ר"י בפ"ט דערכין (דף לב) אע"ג דלא כתי' חומה גבי אדם מצורע דגמר' חוץ למחנה מושבו דכתיב גבי מצורע ממושב גבי עיר חומה וכיון דמיני' גמור הא ודאי אין ג"ש למחצה ומה דאינו חשיב כמוקף חומה לגבי בתי ערי חומה ה"ה דא"ת לגבי שילוח הילכך ישב ולבס"ה א"צ שילוח והר"ן תי' דהא דריב"ל פליג אדחזקי' דלריב"ל אינו נדון כחומה לענין מקרא מגילה אע"ג דמיכסי ומגני אלא מה שנידון חומה לענין בתי ערי חומה אלא שהקילו בסמוך ונראה כיון שחומת הכרך חומה גמורה וק"ל מהא דא' לעיל רבי בר ארביסר הוי ופריך והא טבריא מוקף חומה מימות יהושע בן נון הואי ומסיק אלא רבי בר חמיסר הוה ואע"ג דלחזקי' מבעי' לי' לרבי פשיטא לי' והשתא אמאי מסיק לרבי בר חמיסר הוי דה"ל דלא כחזקי' דמבעי לי' ולא כריב"ל הל"ל בר ארביסר הוה דה"ל מיהת כריב"ל ועוד קשה לי למאי דמפ' הגמ' דה"ט דמבע"ל לחזקי' פרזים דמ"מ אי משום דמיגלי א' משום דלא מיגלי והיקף ים דמיגני כמק"ח חשיב והשתא לה"ט דמיגני אתיא כרבי דקרי בטבריא בט"ו לפי המסקנא דלעיל אבל לטעמא דמיגלי לא אתי' כרבי דחשיב לי' כמוקפין חומה מדקרא בט"ו ולא כריב"ל דלא חשיב מוקף חומה לענין מ"מ אלא מה דחשיב מוקף חומה לענין בתי ערי חומה דא"כ מ"א משים דמיגלי ת"ל בלא"ה ל"ח מק"ח לגבי מ"מ כמו דל"ח חומה לגבי בתי ערי חומ' מגזרת הכתוב $$ציור בספר$$ ואפי' אם תדחוק לומר דה"ט דל"ח ים כמ"ח לענין בתי ערי חומה משו' דמיגלי מ"מ בע"כ פליג חזקי' אדר' עוד בפי' דפרזים דלר' משום דלא מיגני הוא אבל משום מגני ל"ל בה ולחזקי' מספקא לי' דילמא משום מיגלי הוא הל"ל דחזקי' מפרש נמי לפרזים משום דלא מיגני כרבי ומ"מ לא סגי לי' בקריאת ט"ו לחוד כרבי משום דמספק' לי' אי כרבי אי כריב"ל דישב ולבס"ה אינו כמק"ח לענין מגילה אע"ג דלא מיגלי ומיגני הואיל ול"ח גבי בתי ע"ח ה"ה לים אע"ג דמיגני כדמפ' רבי לפרזים אפ"ה אינו כמק"ח לענין מגילה כמו לענין בתי ע"ח ול"ל להגמ' לעשות מחלוקת חדש בניהו הא כל למעוטי במחלוקת עדיף טפי וכן דרך הגמ' בכ"מ

דף ו ע"א חמת זו טברי' פסוק היא ביהושע בחלקו של נפתלי וערי המבצר צר חמת ורקת וכנרת ולפי"ז ר"י דמפ' רקת זו צפורי בחלקו של נפתלי היתה ל"ל הא דאמר זעירי קטרון זו צפורי דהא קטרון בחלקו של זבולן היתה א"א רבא כו' חמת זו חמי גרר א"י למה נקרא גרר חמת ע"ש חמי גרר ולא נקרא טברי' חמת ע"ש חמי טברי' ושמא חמי גרר היו יפים וטובים וידועים לכל יותר מחמי טברי' מש"ה זו נקראת ע"ש חמי אבל לא זו א"נ טברי' היו לה מעלות אחרות החשובי' יותר שראוי' לקראתו ע"ש כדמסיק ואזיל משא"כ חמת שלא היתה בה מעלה יתירא אלא זו של חמי' מש"ה נקראת ע"ש

למה נקרא שמה רקת שאפי' רקנין שבה מלאין מצות כרימון א"י מאי עדיפותא דטברי' בדבר זה מכל ערי א"י וכ"ת דקדושה יתיר' יש בה הגורם שאין יצה"ר שולט בה כ"כ א"י במה קדשה יותר מכל א"י ועוד הרי ירושלים דקדישא יותר מכל א"י כדתנן בפ"ק דמס' כלים ולא מצינו לה מעלה זו ועק"ל מאי רבותא דטברי' הא דרשינן בפ"ד דסנהדרין (דף לו) כפלח הרימון רקתך אפי' רקנין שבך מלאין מצות כרימון ואכל ישראל מעיד הכתוב כן וא"כ מאי רבותא דטברי'

רבא אמר רקת שמה הדבר ברור שיש כאן טעות סופ' בספרי' דידן דהא לעיל גרסינן רבא אמר רקת זו טבריא ולמה נקרא שמה רקת וכו' וכאן אמר איפכא רקת שמה ול"נ שמה טברי' וכו' ואי נימא דבקמייתא גרסינן רבא בא' וכן רבה בה': אין דרך הגמ' להקדים דברי רבא לדברי רבה שהי' דור קודם לו. ואי נימא איפכא דבהא גרסינן רבא בקמייתא רבה בה'. דהא ליתא דלפי"ז צ"ל דהאי כי נח נפשי' דר"ז רבה קאמר לה וזה א"א דרבה נפטר קודם לר"ז כדמוכח בשלהי מס' הוריות (דף י"ד) דאמרי' התם אביי ורבא ור"ז ורבה ב"ח הוי יתבי והוי צריכא רישא אמרי כל דאמר מילת' ולא איפרך להוי רישא דכולהו איפרך דאביי לא איפרך חזי' רבא לאביי דגבה רישא א"ל נחמני פתח ואימא אלמא כי מלך אביי אכתי הי' ר"ז קיים והא בתחילה מלך רבה והדר אביי כדאמר' בספ"ה דגיטין גבי ההוא שופרי דהוי מעיקרא בי ר"י ולבסוף בי רבה ולבסוף בי ר"י ולבסוף בי' אביי והיינו כל חד כי מלך הוי שופרי בביתו כדפרש"י שם וכיון דלא מלך אביי עד כמה שנים אחר פטירת רבה ר"ז שהי' קיים כי מלך אביי חי כמה שנים אחר רבה $$ציור בספר$$

דף ו ע"ב ואבעית אימא הא והא במילי דידי' ולח קשיא הא בצדיק גמור. לפי סוגי' דשמעתין משמע דהא דמחלק בהאי שנויי בין צדיק גמור לאינו גמור הוא דוק' במילי דידי אבל במילי דשמי' אין חילוק ביניה' ושנוי' בתרא דמשני שעה משחקת לו שאני נמי דוקא במילי' דידי' ולא במילי' דשמיא דהא שנוי' זה אשנוי' דקמאי קאי דמוקי לתרווייהו במילי דידי' ואי שנוי' בתרא אמילי דשמיא קאי שעה משחקת לו שאני הוי מפ' כן בהדי' הוא והא במילי דשמיא וש"מ לו שאני וק"ל דבפ"ק דברכות סוגי' זו לגמרי להיפך דגרסינן התם (דף ד') איבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשי' הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו ואי' בעית אימא הא והא ברשע שהשעה משחקת לו ול"ק הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור אלמא אפי' במילי דשמיא רשע שהשעה מש"ל לא לשנוי' מצעיתא ואפי' לשנויי בתרא רשע שהשעה משחק' לו ובצדיק גמור אפ"ה דוקא במילי דשמי' אבל לא במילי דידי' ומ"מ אפי' במילי דשמי' אפ"ה ברשע שהשעה משחקת לו בצדיק שאינו גמור לא. ושמא י"ל לכל סוגי' מגלות על של חברתה ולא פליגי ולהני תרתי שנוי' דמחלקין בין צדיק גמור לשאינו גמור ודשעה משחקת לו שאני אין חילק בין במילי דידי' למילי דשמיא אלא בין דשמיא ובין דידי' בצדיק גמור א"נ באין גמור ברשע שאין השעה משחקת לו ש"ד ובצדיק שאינו גמור ובשעה משחקת לו בין דשמי' בין דידי' תרווייהו לא והכא נקט בשנוי' מצעי ובתרא לחלק במילי דידי' והתם מחלק במילי דשמיא למימרא דתרווייהו איתנו והכא נקט לחלק במילי דידי' לרבותא דאפ"ה בצדיק גמור א"נ ברשע (שהשעה) [צ"ל שאין השעה] משחקת לו ש"ד והתם נקיט לחלק במילי דשמיא נמי לרבותא דאידך צד דאפ"ה בצדיק שא"ג א"נ ברשע שהשעה משחקת לו לא יתגרה

סדר פרשיות א"ב. ק"ל מ"ט דת"ק ורשב"ג דס"ל סדר פרשיות בשני בסמוך לענין מגילה אמ' בשלמא ראב"י אין מעבירין על המצות אלא רשב"ג מ"ט ומפ' אי משום מסמוך גאולה לגאולה עדיף. אי משום דכתיב השנית והא ה"ט ל"ש גבי סדר פרשיות וה"ל למעבד בראשון מה"ט דא"מ על המצות וי"ל דסדר פרשיות ודאי שייכי בשני דהוי סמוך לניסן דטעמא דקורין בפ' שקלים בר"ח אדר שחל בשבת משום דבניסן בעי לאקרובי מתרומה חדשה קדמינן וקרינן בא' באדר ל' יום קודם. כי היכי דליתי שקלים למקדש למ"ד שואלין בהל' פסח ל' יום קודם ולמ"ד ב' שבתות קורין בר"ח אדר משום שולחנות היושבים במדינה בט"ו כדאמ' בפ"ד (דף כט) הילכך א"א לאקדומי מר"ח ניסן יותר ולקרות באדר א' וכן בשני זכור ה"ט למסמוך מחיית עמלק לשל המן וכיון דשל קריאת מגילה בשנית קרינן נמי לפרשה זכור סמוך לה בשני וכן פרשה פרה קרינן סמוך לפסח להזהיר את הטמאי' לטהר לעשות הפסח מש"ה קרינן לה בשני סמוך לפסח וכן פרשה חדש קרינן סמוך לר"ח ניסן שנא' בפ' זו החדש הזה ר"ח שקאי אניסן וגם כל דיני חה"מ וקרבן פסח נא' בה מש"ה צריך למסמוך קריאתו סמוך לר"ח ניסן דהא ה"ט דקריאות פ' הללו בזמנים אלו ואדרבה אדראב"י קק"ל אמאי מקדים סדר פ' באדר א' ושמא י"ל הואיל וס"ל דקריאת מגינה באדר א' בע"כ צריך לסמוך לה פ' זכור מחיית עמלק לשל המן כי היכא דלא תקדום את עשיי' לזכירה כדאמ' התם גבי פורים שחל בע"ש ואגב פ' זכור שצריך לאקדומי באדר א' סמוך לקריאת מגילה אליב' דראב"י מה"ט קרינן כל ד' פ' כסדרן סמוך לה לפניה ולאחריה שלא לשנותן מסדר כל השנים

ושניהם מקרא א' דרשו. ק"ל מכדי קרא לא כמר דייקא ולא כמר דהא איכא למידרשי' להכי ולהכי מ"ט דראב"י וכה"ג דייק לה הגמ' בפ"ק דב"ק (דף ג) גבי מבעה בשלמא רשב"ג דייק לה מהשנית וצריכא תרווייהו כדמסיק אבל ראב"י מ"ט ל"א ככל שנה ושנה לאדר הסמוך לניסן: ועק"ל כיון דמסיק טעמא משום אין מעבירין ל"ל לר"י למימר דדרש לה מבכל קנה כיון דסברא היא וי"ל דודאי מקרא דכל שנה לחוד לא ב"ל לראב"י הא דהא איכא למידרשי' איפכא כרשב"ג אלא משום דאיכא נמי סברא דא"מ דמגלי אקרא דכל שנה דאדר א' הוא מיהו אי מסברא לחוד ה"א אי לא קרא באדר איחייב לקרותה באדר ב' דהא ה"ט דא"מ דעבד אינו מעכב קמ"ל קרא דבכל שנה דאפי' דיעבד מעכב דומיא דכל שנה

מסתבר טעמא דא"מ. נ"ל הא דנקט א"מ ל"ד דבכל מקום דאמ' א"מ. פי' דכל היכא שיש לפניו ב' מלות שיש לו לעשות תחילה להאי דפגע ברישא מה"ט דא"מ וכי הא דפ"ג דיומא (דף ל"ג)