טורי אבן קנ

בערלה וכה"כ פי' זה תמוה לי דל"מ מדומע בכל הגמ' אלא ע"י תערובת תרומה בחולין ולא על שאר איסורים וקרא נמי כתב מלאתך ודמעך לא תאחר ומיני' נ"ל דמקדים תרומה לבכורי' עובר בל"ת דדמעך היינו תרומ' כדתנן בספ"ב דתרומה ועק"ל אי מדומע דרישא מערלה וכ"ה נמי מיידי מאי ואצ"ל ערלה וכ"ה דקאמר בסיפ' דהא מדומע דרישא נמי בהא מיירי ואי משום דרישא ע"י תערבות וסיפא בעיני' הכי הל"ל ואצ"ל בערלה וכ"ה עצמן ומדנקט סתמא ש"מ דריש' לא איירי בהו ול"ל דריש' מדומע מיירי בשאר איסורים ואצ"ל בערלה דקאמר היינו בעיני' דאכתי תיקשי מ"ש דנקט לי' בתרי גוונא תערובת דמדומע משאר איסורים ובעינו מערל' ה"ל למינק' תרווייהו בחד גוונא אלא ע"כ פי' רש"י עיקר דמדומ' היינו תרומ' ואפ"ה לא יביא הואיל ואינה מותר לישרא' וא"כ הא הפרשתי לתוכו קדש היינו שיחדו לקדש דיחוד מהני מיהו למאי דפי' דמיירי באומר בשעת גיתות רביעית שאני עתיד להפריש שיהא קדש מעכשיו וא"כ אפ"ת דיחד לחוד לא מהני כיון דלא אקדישו בשעת גיתות מ"מ בכה"ג מהני כיון דאמר שיהי' קדש לכשיפרישנו למפרע משעת הגיתות חל קדושה למפרע וכדפי' בירושלמי ההיא דמ"ש ומ"מ אינו מדומע כיון דיש ברירה דמיירי דגם על התרומה לא קרי שם סתמא אלא א' שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה וכהאי דלוקח יין מבין הכותי' דמהני בכה"ג למאן דא"ל ברירה

ואם אמ' הפרשתי לתוכו רביעי' קדש נ"ל דהאי רביעי' אינו כסתם רביעי' דכולה תלמודא כדמוכח בפ' ו' דנזיר (דף ל"ח) גבי עשר דרביעית הן דמאי פסקא רביעית הלוג לנסכים אפי' לרבי הא ס"ל בפ' דזבחי' (דף מ') המתנדב לא יפחות מלוג אלא האי רביעית הוא רביעית ההין שהן שלשה לוגין והוא פחות שבנסכים לנסכי כבש מפני שהתורה נתנה קצבה לנסכי' למדת הין שלישית הין רביעית הין חצי הין נקט תנא נמי להאי שיעורא והוא פחות שבנסכים אבל רש"י פי' דרביעית הלוג קאמ'

מפני שרצועות של כותי' מפסקת הקשה התוס' בשם הר"א איך עולין לרגל מן הגליל כיון דאפסיק לי' רצועה ניטמא ובעי' הזאה ג' וז' כדאמ' בפ' כה"ג בנזיר (דף נד) וא"י מאי ק"ל אין ה"נ שהי' מקדימין ובאים קודם ימי הרגל כשיעור ימי הזאה

דף כ"ה אין הקדש ניצול בצ"פ ואפי' קודם שהקדישו אין ניצול ואסור להקדישו ולהקריבו תדע מדפריך אהא דרצוע' מפסק' מהא דחבריא מדכן בגלילא ובע"כ חבריא לא הקדישו ממש יינן ושמנן לנסכי' ומנחות דהא תניא אין מקדישין בזה"ז משום תקלה ומה"ט בטלו לגמרי למעשר בהמה בזה"ז כדאמ' בפ"ט דבכורות (דף נג) אע"כ האי מדכן שעשו אותן ע"ט קודש דשמא יבנה בה"מ ויהי' להם יין ושמן טהור מזומן להקרבה ואי קוד' שהקדישו ניצול מה ק"ל מהא דחבריא מדכן הא לכשיבנה בה"מ אפשר להן להביא ע"י צ"פ קודם הקדישן בעודן חולין אלא ש"מ אפי' קודם הקדישן אין נצולים ע"י צ"פ ומ"מ תרומה ניצלת בצ"פ אפי' לאחר קריאת שם כדאמ' בפ"ה דגיטין (דף ס"א) מפקידין תרומה אצל ע"ה במוקף צ"פ וק"ל הא לענין השקה וזריעה דהקדש וכן לענין ענבים שנטמאו ואח"כ דרכן בהשיקן או דרכן קודם הקדושן לא עבדי מעלה וטהורין להקדש אא"כ השיקן או דורכם לאחר שנתקדשו בכלי כדאמר בפ"ב דפסחים כמש"ל ואפ"ה גזרו בתרומה אפי' לאחר קריאת שם והשתא הא מעלה דאין קודש ניצל בצ"פ שהחמירו בו אפי' קוד' הקדשן לא כ"ש שגם בתרומה לא תציל בצ"פ וכה"ג אמר ק"ו במעלות דרבנן של מעלות שבנדה בפ"ק דנדה מה כ"ח המוקף צ"פ הניצול באוהל המת אין ניצל במעת לעת שבנד' משכב ומושב שא"נ באוהל המה א"ד שא"נ במעת לעת שבנדה. וי"ל דודאי טעמ' רבה איכ' בהא משים דאמר לעיל כ"ח אינו מציל בצ"פ אלא על אוכלים ומשקים וכ"ח דבר שאין לו טהרה במקוה ולא על כלי שטף שיש לו טהרה במקוה וטעמא דדבר שאין לו טהרה אין חבר שואל מע"ה דהא מאכלן מאכלן וכליהן בחזקת טומא' הן הלכך כי מטהרינן לה כשהי' בתוך כ"ח המוקף צ"פ לעצמן טהרנו אבל דבר שיש לו טהר' במקום חיישינן לשמא ישאל החבר ממנו ויטבל וישתמש בו בלא הזאה שלא ידעי שניטמא באוהל המה כשהי' בתוך כ"ת מוקף צ"פ של ע"ה שהוא טמא ואין כלי טמא חוצץ מש"ה אמ' שאין כ"ח מצ"פ מציל על דבר שיש לו טהרה במקוה ואע"ג דהא ב"ש קאמ' לה הא חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש כדתנן בספ"א דמס' עדיות וכיון שכן ה"ט ל"ש לפלוגי בין מדבר שיש לו טהרה במקוה לאין לו דהא ניצול בצ"פ והא לא ה"מ בחולין ותרומה דהא אין ע"ה נאמן ע"ט תרומה אלא בשעת הגיתות והבדי' שהכל מטהרין כליהם אבל כל ימות השנה לא הלכך ל"ח לשמא ישאול החבר ממנו אבל קדש שנאמנין עליו ע"ה כל השנה אפי' אוכלים ומשקים של קודש אפי' קודם הקדישן א"נ בצ' פ דאי אמ' ניצולין אתי לידי תקלה שיבא מאותן שהי' בתוך אוהל המת בתוך כלי ע"ה מצ"פ מיהו כי דייקת כו' תמצא בסוף המסכתא

והתניא אין חטאת ניצול בצ"פ מאי לאו הא קדש ניצול אין לפ' דהכי פריך מדתני אין חטאת דחמיר לענין מעלות דרבנן כמש"ל מכלל דקדש דקל מהם ניצול דהא ודאי בהא מעלה קדש חמיר מחטאת דהא מים שאינו מקודשים ניצולין כשרין אח"כ לקדש באפר פרה ואלו בקדש אפי' בעודן חולין פשיטא לי' להמקשה דאפ"ה א"נ ואין כשירין להקדישן אח"כ מדפריך מהא דחבריא מדכן וכדפי' בסמוך וש"מ דבהא מעלה החמירו בקדש מבחטאת והשתא אי מדייק מדתני אין חטאת ניצול מכלל דקדש דקיל ניצול א"כ הי' סברת המקש' הפוכה לגמרי מלפי המסקנא דקדש חמיר בהא מחטאת הלכך נ"ל לפ' דה"פ מדתני אין חטאת ניצול ולא. תני אין חטאת וקדש ניצולין מכלל דקדש ניצול ומשני הא מים שאינו מקודשין ניצלין מש"ה לא תני לקדש בהדי חטאת משום דלא דמי משום דגבי חטאת מים שאין מקודשין ניצולין אבל בקדש אפי' בעודן א"מ אין ניצולין והשתא פריך שפיר מהא דחברי' דבקדש אפי' בעוד שלא הקדישן אין ניצולין למה מדכן ולמאי אהני ורש"י פי' ואי רצועה מפסקת למה מדכן וק"ל א"כ ה"ל להקשות הא לעיל קודם וליתא בכ"ח המוקף צ"פ ולמאי דפי' א"ש מ"מ הא דקדש אין ניצול אינו אלא מדרבנן אבל מה"ת ניצול אבל הא דחטאת א"נ הוא מה"ת כדתנן בפ"א דמס' פרה דחטאת א"נ בצ"פ ופי' הר"ש דדרש לה בסיפרי דכתיב במקום טהור שיה' מקומה טהור מכאן אר"א הקפר ברבי קלל של חטאת המצ"פ ונתן באוהל המת טמא שנא' אל מקום טהור אין זה מקום טהור והשתא ק"ל מאי פריך הא קדש ניצול הא ודאי מה"ת קדש ניצול ול"ד לחטאת ומ"מ מדרבנן משום מעלה אין קדש ניצול ועק"ל אדמקשה מברייתא אמאי לא אקשה ממתני' דפי"א דפרה ומדקאמ' והתניא ש"מ דמברייתא מקשה מדלא א' והא תנן ועוד דמשני לא הא מים שאינו מקודשין ניצולין ול"ק דתנא סיפא דהכי תנן התם בהדיא החטאת שא"נ בצ"פ ומים שאינו מקודשים ניצולין בצ"פ אלמא הא דמייתי ברייתא היא ולא תני בה ההיא בבא דמים שאינן מקודשין ניצולין והשתא אמאי שביק מתני' ומותיב מברייתא לותיב ממתני' מיהו בהא י"ל מה"ט גופי' לא מייתי' ממתני' דתני חטאת משום דבעי למיתני בסיפא אבל מים שאינו מקודשין דהא ל"ש לחלק גבי קדש מש"ה מקשה מברייתא דלא תני בה ההיא בבא דסיפא ואפ"ה משני דמש"ה תני חטאת משום דיוקא דמים שא"מ ניצולין אבל קושי' א' קשיא ושמא י"ל כיון דחטאת א"נ בצ"פ מה"ט דפי' נ"ל קדש מיני' בק"ו דהא מה"ת לענין טומאה קדש חמיר מחטאת דט"י כשר לחטאת ופסול לקדש אלא דלפי"ז קשה א"כ תרומ' אמאי ניצולית בצ"פ כמש"ל לא תנצל מהאי ק"ו גופי' דהא ט"י פוסל נמי בתרומה מיהו למ"ד בפ' הערל שפרה במח"כ פסול' דמח"כ פוסל בפרה מש"ה א"א ללמוד תרומה מחטאת בק"ו דמה לחטאת שכן מח"כ פוסל בו משא"כ בתרומה אבל קדש דמח"כ פוסל בו נ"ל שפיר בהאי ק"ו דחטאת מיהו הרבה יש לדקד' על זה מכמה מקומו' דמס' פרה ובמ"א יתבאר יותר ענ"ל דהא דפי' לעיל דקדש חמיר מחטאת בהא משום דחטאת מים שא"מ ניצולין ולאחר קידוש א"נ משא"כ בקדש אפי' קוד' קידש א"נ ופסול לקדשו אח"כ דהא ליתא דהא בחטאת ה"ט דא"נ משום דכתי' במקום טהור שיהא מקומו טהור וזה אאפר קאי אבל אמים ליכא קפידא והא דתנן מים שא"מ ניצולין דמשמע הא מקודשים א"נ לאו משום לתא דמים אלא משום לתא דאפר המעורב עם המים הא דא"נ ושם יתבאר יותר

והא אמ' עולא חבריא מדכן בגלילא ק"ל מאי פריך דילמא ס"ל לחבריא כר"י ב"י דס"ל אוהל זרוק שמי' אוהל ואפשר למיתי בשידה תיבה ומגדל

הגומר זיתיו ישייר קופה א' ויתננ' לעיני כהן פי' רש"י ויראנו שלא הוכשרו הזיתים והכהן יעשנה בטהרה וק"ל במאי נודע שלא הוכשרו דילמא הוכשרו כבר ונגבו ועק"ל למה יראה הכהן שלא הוכשרו הא ע"ה עצמו נאמן בכך כדתניא לעיל (דף כב) נאמן ע"ה לומר פי' הללו לא הוכשרו והי' נראה לפרש הגומר את זיתיו לסוחטן בבית הבד להוציא שמן ויפריש תרומה מן השמן ישייר קופה אחת של זיתים לצורך תרומה ולא יסחטו הוא הע"ה אלא כהן חבר שלא יטמא ע"ה את השמן במגעו אבל אם יסחוט חבר ל"ל בה אע"ג שכבר נטמאו הזיתים במגע ע"ה דמשקים מפקיד פקידי ולא נטמא השמן עם הזיתים ע"י מגע ע"ה וכדאמ' ר"י בפ"ב דפסחים (דף ל"ג ע"ב) ענבים שנטמאו דורכן פחות מכביצה ויינן כשר לנסכים דמשקה מיפקיד פקידי לאימת קא מטמאה לכי סחיט להו ליתא לשיעורא אבל לא יקרא להם ע"ה שם תרומה קודם סחיטה בעודן ברשותו דאמ' התם ענבים שנטמאו וקרא להו שם תרומה קודם דריכה טמאים פי' היין היוצא מהם עביד רבנן מעלה שנטמאו אגב הענבים ואפי' לרב חסדא דאמר התם משקין מיבלע בליעי ונטמאו עם הפי' הא אמר התם דהא דתנן טמא מת שסחט זיתים וענבים כביצה מכוונת טהורין בענבים שלא הוכשרו אימת הוכשרו לכי סחיט להו לית בי' שיעורא וה"נ ההוא דגומר את זיתיו מיירי באומר ע"ה זיתים אלו לא הוכשרו ונאמן ע"ז ולר"ח האי ישייר קופה אחת דקאמ' לאו אקריאת שם קאי דכיון שלא הוכשרו אפי' קרי' שם תרומה עליהן ל"ל בה כיון דלאו בני קבלה טומאה נינהו בלי הכשר רק שיטלה הכהן קודם שידרכן והכהן ידרכן בפחות מכביצה דלית בהו שיעורא וה"נ לר"י אי לא הוכשרו אבל אי הוכשרו לר"י דס"ל