טוב הלבנון, שער שישי - שער הכניעה ח

סמוכה למדות הטובות טפלה למדות הטובות ומדות הטובות הם העיקר:

שיתנצל לו שיהיה מוסר ומופשט ממדת האדנות כמו ויתנצלו בני ישראל את עדים (שמות ל"ג):

משער המצטרף ממאמר המצטרף, שבתשעה מאמרות שמן המקריים שזכרו ההגיונים, והוא ברוח חן פ"י:

מציאת כל אחד במציאת האחר ר"ל שם מקרה אשר יתואר גוף אחד בגוף אחר, כמו שם אדון לא יתכן לומר אם לא שיש לו עבד, וכן שם עבד לא יאמר רק מפני שיש לו אדון:

שהאדם איננו ראוי לשם עבד וכו' עבד שזכר ר"ל עבד קנוי מקנת כסף וכמו שאמר אח"ז בענין הקונה והקנוי כי על עבד כזה נאמר שם עבד בהחלט ולא יצוייר בו שם אדון כלל דמה שקנה עבד קנה רבו וכן האדון נקרא אדון בהחלט שאלו היה זה האדון גם הוא קנוי לאחר היה גם עבדו קנוי לזה האחר, ומן הידוע שהעבדות אשר בנבראים הוא בענין עבדים קנוים כמ"ש הוא אביך קנך ולא יתכן שם אדנות לאדם כי לא יצוייר שיהיה לו עבד מאחר שהוא עצמו עבד לאל עליון קונה שמים וארץ ומה שקנה עבד קנה רבו:

בענין הקונה והקנוי ששם זה איננו מרמז רק שהאדון הוא הקונה והעבד הוא הקנוי ובאותו הענין שמסומן גוף האדון יהיה ג"כ סימן לגוף העבד ושם אדון נאמר בערך העבד ושם עבד נאמר בערך האדון:

בשם שא"א שיקדם אחר לחבירו בשם זה או בערך זה:

מן האדם לאלהים כי כביכול אין הקב"ה נקרא אדון אם לא בערך האדם העובד אותו בבחירתו, והוא ר"ל האדם מופשט ממדת האדנות:

מעטה הבורא לבוש הבורא, כמו מעטה תהלה (ישעיה ס"א):

להכנס עליו במעטהו ללבוש לבוש אשר לבש בו המלך ה' צבאות, והמנוח הלבבות שפירש מעטה מן לשון מיעוט שגה מאד:

יהדפנו ידחפנו:

ואין מדה טובה למאמין כלו' במה שהוא מאמין שהוא עבד ה':

עד שיפרע החובה שיהיה נראה עליו ענין הכניעה:

הנה שמוע מזבח טוב הכניעה בקיום מצות ה' בקבול עול מלכותו ואדנותו טוב מזבח אשר לא נצטוה עליו כי אין נראה בזה סימן אדנות מאחר שלא נפקד עליו:

באומן כניעתו מל' כאשר ישא האומן את היונק (במדבר י״א:י״ב). וס"א באופן כניעתו:

והשחות כפיפת ראש: