טוב הלבנון, שער שישי - שער הכניעה ז

כשיראו בו כשיהיו הסימנים אלו נראים בו תתברר הכנעתו:

אחר היכולת אף שיש בידו יכולת להנקם מיד עכ"ז מוחל מחמת ענותנותו:

לכן המשכיל בעת ההיא ידום כי עת רעה היא. ר"ל בעת רעה ידום ולא יהרהר אחר מדות הש"י:

כניצוץ מן האש בים כמו שמים רבים כמי הים יכולים לכבות ניצוץ אחד מן האש:

מפגעי ההפסד ענינים המבטלים המצוה וכמו שזכר בשער יחוד המעשה:

די לך אחי בקצורי וכו' כלו' לא די שעלי עון מה שאני מקצר בעבודת ה' שאתה מוסיף עלי עון השבח לשבח אותי במה שאין בי:

אמתלאות לבדות תירוצים והתנצלות לנקות עצמו בשקר:

ומה שעור מה שהשקפת עלי וכו' מה נחשב זה המעט מעונותי שנגלו אליך בערך עונותי שלא ידעת אותם ועכ"ז הבורא ית' האריך להסתיר אותם מבני אדם ומלהענישני עליהם בגלוי:

אין מן התימה וכו' אין זה תימה שהציל אותי הבורא מעון זה שחשבת עלי נגד רוב טובות אלהים עלי אין חידוש שמנעתי עצמי מעון זה:

סתרו עלי מה שהוא מסתיר עלי:

הרף אחי רפה ועזוב אמריך, הרף ל' רפיון:

מזמרת ארצו רמז על שהמובחר מזכיותיו ניתנו לאותו שספר עליו, סמך לדבר הנזקין גובין מן העדית:

מנחה מזכיותיך שהמספר בגנות חבירו על שקר עונשו שמנכין לו מזכיותיו ומוסיפין אותם על מי שספר ממנו וזה שספר ממנו מנכין לו מעונותיו ומוסיפין על המספר וכמה שאמרו חז"ל:

חובות שלא עשו וכו' אף שלמעלה אמר שמנכין מזכיותיהם אולי מדבר ברשעים שכבר הפסידו כל זכיותיהם:

על זה הזהירנו הכתוב מוסב למעלה שהזהיר הכתוב מלספר בגנות חבירו על שקר:

וכבוד וטובה מכבד בני אדם ומטיב עמהם:

עת ששבחו הבורא בזמן שהי' בתכלית גדולתו ששבחוהו הבורא עכ"ז השפיל עצמו ואמר ואנכי עפר ואפר:

אם רוח המושל תעלה עליך וגו' מקומך אל תנח. אף על פי שרוח המושל עליך וידך תקיפה עכ"ז אל תנח מנהג הכנעה שהיית נוהג מקודם:

דין הבורא מעצמו פורש מן העבירות שבידו בלי הכרח ומתודה עליהם ברבים:

יכולת לדין אין יכולת לדין לכופו על זה: