טוב הלבנון, שער שישי - שער הכניעה א

ושהותה כפיפותה:

ומעוט ערכה אצלה שפל בעיניו:

ממדות הנפש כלו' תלוי בדעת האדם ומחשבתו:

תתישב בה ירגיל בה:

על האברים כלו' ניכר ממעשיו מבחוץ:

השוט השבט להכותו, ובס"א השוטר:

לולא חזקת כעסי שאני כועס עליך הרבה ומתיירא אני לעשות נחת רוח ליצרי בעשות משפטים בך וראוי לי לכבוש כעסי בשעת יכלתי:

איני יודע עון שהוא שוקל יותר מעונותי כלו' איזה עון מזולתי שוקל יותר מעונות עצמי ובדין שאמחול לכל כדי שלא יפגע בי עון כעס. ובס"א מענותי, ר"ל איזה עון שישקול יותר ממדת הכניעה וענוה, כלו' שמדה זו מגנת על כל העונות: