טוב הלבנון, שער שביעי - שער התשובה ה
Tov haLevanon, Seventh Treatise on Repentance 5 · טוב הלבנון · free full Hebrew text
Open in the reader →תנאי גדרי התשובה הפרטים שבתוך הד' כללים הנזכרים:
רבים מאד כל השב בתשובה צריך הרבה תיקונים לפי ענין החטא וטבע החוטא והענין אשר הביאו לחטוא:
היראה ממהירות עונש החוטא יהיה דומה בעיניו כאילו החרב מתוחה עליו והוא עולה לגרדום לידון על פשעיו תיכף:
בטרם יחשיך בטרם שיחשיכו הצרות עיניו או יקדמנו המות:
ויכלימנה במצפונו שיכלים ויבייש את נפשו אשר הטביעה אותו בתאות והרהורים רעים במצפוני לבו:
וקרעו לבבכם לשבור תאות נפשו ולפשט העקמימות אשר בלבו:
עזיבת כל מה שהזהיר הבורא שכל מה שהזהיר עליו הבורא יעזוב אותו לגמרי ויעתק מהם חשקו מלבו ולא יתאוה אליהם כלל כמו שאין אדם מתאוה לדבר הנשגב ורחוק ממנו הרבה, כמו ד"מ אדם שיש לו מנה ודאי שלא יתאוה לאלף אלפים דינרי זהב והוא דומה לדבר נמנע בעיניו כ"ש שלא יתאוה לדבר שאסרו הבורא שהוא נמנע יותר ממנו:
עזיבת המותר קדש עצמך במותר לך:
כדברים המסופקים וכו' כמו שאדם צריך לפרוש עצמו מן ספק איסור כן צריך לפרוש עצמו מן ההיתר מפני חשש סרך איסור:
משבעים שערים לאו דוקא אך תפס מספר המורגל:
אחר יכלתו עליהם והזדמנותם לפניו בעת שבכחו לעשות אותם והם מזומנים לפניו לאפוקי העוזב העבירות מפני שאין לאל ידו לעשותם או מפני שאינם מגיעים לידו ואולם נפשו שוקקת אליהם אין פחד אלהים נגד עיניו:
ולא לתקותו אותם שמקוה טובות מבני אדם ומתירא שלא תפסק טובתו מהם מחמת רוע מעשיו:
מצות אנשים מלומדה מעשה אבותיהם בידיהם ובושים לשנות מנהג הידוע להם:
ואמר ויעש וגו' כלו' וכמו שנאמר ביהואש:
עזיבת היאוש כלו' יסיר חשקם מלבו וימאס את העבירות בטבעו:
ושירבו בעיניו ובלבו כשישער פחיתותו ושפלותו נגד רוממות ממ"ה הקב"ה אשר חטא כנגדו:
שיזכור אותם תמיד וכו' כדי שיכנע וישבור לבו תמיד:
ויעטוף אליו תמיד מל' תפלה לעני כי יעטוף ופי' הרד"ק שמי שהוא בצרה גדולה כופף קומתו כאלו מתעטף קצתו בקצתו:
לעת מצא בעת שימצא לבו פנוי מטרדות העולם:
מכמות עבירותיו שלא יכשלו באותם עבירות כמו שנכשל הוא:
ולהזכירם בתשובה להזהיר אותם שישובו:
מי יודע וגו' מי שיודע בעצמו שחטא ישוב בתשובה:
ערבות מהרה וכלה מעורבבת מתיקות עוה"ז והנאות העבירות החולפת מהרה וכלה בכליון ואף בעת שהיא קיימת היא מעורבת תמיד בצער:
בערבות מתאחרת וכו' נגד מתיקות ותענוגי עוה"ב הנמשך כאחד בלי הפסק בינתים ומתמדת לעדי עד:
מהר כלה וכו' צער עוה"ז יש לו הפסק בינתים וגם כלה לגמרי נגד צער עוה"ב שהוא בלי הפסק ומתמיד:
וראיתם ושש לבכם כלו' שתהא השמחה שלמה מבלי תערובות צער:
ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. והוא צער מתמיד ובלי הפסק:
כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שרש וענף:
שקדם לו מן הקצור אשר קצרה ידו להשלים עבודות הבורא מה שהוא חייב לו וכ"ש במה שחטא כנגדו בעבור אזהרותיו:
ומי מכלכל את יום בואו מי יוכל לסבול יום הדין הגדול והנורא:
עם התמדת טובותיו בשגם שהש"י התמיד עליו טובותיו:
וירף ירפה ידו מלהזיק לשום אדם:
חבול ישיב רשע הרשע ישיב מה שמשכן בזרוע שלמת רעהו:
תשא פניך ממום תסיר ממך מכות וחלאים:
ומסורת תורתו הוא ג"כ לשון קשר כמו והבאתי אתכם במסורת הברית (יחזקאל כ׳:ל״ז):