טוב הלבנון, שער שביעי - שער התשובה ד

שיעזבם ויסור מהם שיעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו תיכף בהתנדבו לעשות תשובה ולא יהא כטובל ושרץ בידו:

שיתודה בהם יפרט חטאיו ויבקש עליהם מחילה:

שלא ישוב לעשותם עוד לעולם ולא יהרהר מהם בלבו:

מי יודע ישוב ונחם וגו' ותרגם יונתן מאן דידע דאית ביה חובין יתוב מנהון ויתרחם עלוהי:

בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצוף וילך שובב בדרך לבו. ופירש"י ז"ל סרס את המקרא וכן פירושו בעון בצעו וילך שובב בדרך לבו קצפתי ואכהו והיינו מי שמתמיד חטאיו:

אחר החרטה בצירוף החרטה:

מן הנטירה ליקום וליטור אותו:

אבל הקבלה שלא ישנה ר"ל שלא יעשה עוד פעם שני מרוע מעשיו שעשה והוא מל' שנו וישנו (מלכים א י״ח:ל״ד) והוא הענין השני שזכר למעלה:

אשור לא יושיענו אשור שבטחנו בו ידענו כי לא יוכל להושיע לנו כי אין בו כח בלתך ה':

בהפכו היינו השב בפיו ומתודה ואינו יכול לקבל על עצמו שלא יעשה עוד כמעשהו:

היהפוך כושי עורו ונמר חברברותיו כלומר הכושי שהוא שחור בטבעו לא יתכן שיתהפך עורו למראה לבן וכן הנמר שמנומר בהרבה גוונים א"א שיהפך הגוון שלו כן הרשע המלומד הרבה ברשעתו לא יוכל להסיר רשעתו מעליו וכמו שכתוב שם גם אתם תוכלו להטיב למודי הרע כי נעשה להם הרשע כאלו הוא טבעי:

ויראה החרטה והעזיבה יהא מראה לחבירו החרטה והעזיבה:

והסר האשמה ממנו ולהסיר האשמה ממנו:

אלו הארבעה גדרים וכו' הגדר הוא כמו הכלל והתנאים הם הפרטים השייכים לכל אחד מן הכללים:

ואם יהיה העון וכו' אף על פי שיהיה העון חמור מאד עם כל זה אין לך דבר שעומד בפני התשובה:

ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב ושם בענין שלמעלה כתיב פשע וכחש בה' והיינו שבועת שוא ועכ"ז אם ישובו בתשובה יבא הגואל:

אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב ושם בענין שלמעלה כתיב אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל, כמו שהאשה בוגדת בבעלה והולכת לאיש אחר כן בגדו בית ישראל, ועכ"ז אמר אם תשוב ישראל אלי תשוב אפילו בעון חמור מועיל תשובה:

אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד מביא ראיה שהבעל תשובה נכנס בכת הצדיקים כמו שנאמר לפני תעמוד אמור מעתה שנכנס במחיצתו של הקב"ה: