טוב הלבנון, שער שני - שער הבחינה ב

המקויימים בכל העולם כלומר הנמצאים בכל הנבראים:

מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו ר"ל שאע"פ שגם לבהמות הארץ ועופות השמים נמצא עניני החכמה ודברים נפלאים כנודע לחכמי הטבע. עכ"ז אינם בהם רק לפי צורך קיום מינם. משא"כ יתרון המדברים הוא שחכמתם מקפת להבין סודי שאר הנבראים כדי להבין חפץ ה' ית' וחכמתו. וזש"ה מלפנו ר"ל למד אותנו יותר מבהמות הארץ והחכים אותנו יותר מעוף השמים:

אך יותר גרוע ממנה הנה הבהמה יש לה הכרה גדולה מה שהוא צריך לה לקיום מינה למזונותיה כמו שאמר הכתוב ידע שור קונהו וגו'. והאדם אינו מכיר בזה:

באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו ר"ל בעוד שהאדם חי צריך לחקור על תכלית האדם וסופו:

ואורח צדיקים כאור נוגה כלו' הצדיקים הולכים לאור נכון שהם הולכים לאור שכלם וצופים בחכמה לבחון איזה הוא הדרך הישרה שלא יכשלו בו:

הוי מחשב הפסד מצוה וכו' צריך לחקור ולעיין ההבדל שבין קיום המצות ובין מרעתה:

למדנו צניעות מחתול וזה מצד שאנו חייבין לבחון בברואיו:

צניעות מחתול שאינו מטיל גללים בפני בני אדם והיונה אינה מזדווגת רק לבן זוגה והתרנגול מפייס ואחר כך בועל והנמלה אינה גוזלת ממה שהכינה חברתה לעצמה: