טוב הלבנון, שער תשיעי - שער הפרישות ד

צהלתו בפניו שמחתו בפניו, מקבל את כל אדם בשמחה:

ואבלו בלבו כמה שאמר החכם לב חכמים בבית אבל (קהלת ז׳:ג׳-ד׳):

לבו רחב מאד אינו דואג כלום בעסקי עוה"ז מגודל בטחונו באלהים:

ונפשו שפלה מאד מאד שפל רוח:

איננו נוטר אינו נוטר שנאה לשום אדם:

ולא מספר בגנות אינו מספר בגנות שום בעל חי וכמ"ש חז"ל אפילו בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, וכמעשה של אחד מן החסידים שעבר על נבלת כלב, שזכר המחבר בפ"ו משער הכניעה:

ולא מדבר באדם בשום דבר וכענין שאמרו חז"ל אל ירבה לספר אדם בשבחו של חבירו שמתוך שבחו בא לידי גנותו:

זכרן זוכר חשבון נפשו תמיד:

מודה על האמת:

מעט נזק רחוק שיכשל שום אדם על ידו:

ואם יכעס לא יתקצף אפילו אם יכעוס לא תהיה עברתו שמורה לנצח אבל יתרצה מהרה או אם מראה פנים של כעס לא יתקצף בלבו כמ"ש הכתוב כעס בחיק כסילים ינוח (קהלת ז׳:ט׳) ר"ל הכעס ינוח ויתקיים בחיק הכסיל דהיינו נוטר הכעס בלבו:

שחקו ריוח שפתים כששוחק אינו ממלא פיו שחוק רק מעט בריוח שפתיו בלבד:

ושאלתו ללמוד כששואל איזה שאלה מזולתו אין כונתו רק ללמוד לא להתפאר או לקפח אחרים בשאלותיו:

הסכמתו חזקה כשמסכים על איזה דבר הוא עומד בדעתו ואינו מתהפך אנה ואנה, כענין שאמרו חז"ל תלמיד חכם שאין בו דעה:

לא ימהר אינו נבהל בדבורו ובמעשיו:

ולא יסכל שומר עצמו מן הטעות:

מחלוקתו נאה כשהוא מחלק בין איזה ענינים החילוק נאה וראוי לאמרו:

צדיק אם יכעוס אפילו בעת כעסו הוא צדיק ומודה על האמת:

חומל אם יבוקש אם יבקשו ממנו שום דבר הוא חומל, היו"ד בשו"א והבי"ת בשור"ק:

ידידותו זכה אהבתו שהוא אוהב לשום אדם היא זכה בלי שום פניה וערמה:

ואסורו חזק קבלתו שמקבל על עצמו וקושר עצמו בשום דבר חזק ומתקיים אצלו:

רוצה בדין הבורא שמח ביסורים:

לא יתנקם לאיד כשיגיע איד וצרה לשונאו לא ישמח על מפלתו ויבקש ממנו נקמות:

ולא יזכור לאדם רעה כשיעשה לו אדם רעה אינה זוכרה ומסיח אותה מלבו:

משאו קל אינו מכביד על בני אדם:

הודאתו רבה בעת הרעה כשיגיעו עליו צרות רבות ורעות מודה ומשבח לאל, כדרך שאמרו חז"ל כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה:

וסבלו ארוך בעת הנזק כשיפגענו איזה נזק מאריך בסבלנותו ואינו מהרהר אחרי מדות הש"י:

ואם ימנעו ממנו יתנדב אף אם ימנעו בני אדם מלעשות לו טובה עכ"ז הוא מתנדב ומבקש טובתם ומשלם להם טובה תחת רעה:

עוזב מאויו עוזב תאותיו:

מצפה ליומו ליום פקודתו, וע"ד מצפים אל המות שכתב לעיל (פ"ג מזה השער):

לא יחשוף לשון גלוי כמו מחשוף הלבן (בראשית ל'):

כשיראה טוב בחבירו:

מזכיר למשכיל כשטועה באיזה דבר מזכירו ומיישר אותו ואינו מתכבד בקלונו:

כל מעשה אצלו זך ממעשהו כל מעשה טוב שיראה בחבירו הוא יותר טוב בעיניו ממעשהו מפני שפלות רוחו שאינו מחזיק טובה לעצמו בשום מדה טובה:

ברה זכה:

לא ינקם לנפשו אינו מבקש נקמות לנפשו ואף שהוא מענין שזכר לא יתנקם לאיד כפל הענין במלות שונות לחזק המליצה והרבה ענינים כפולים בכאן:

חבר למזכירים מתחבר למעוררים אותו על עבודת ה' ומזכירים אותו נטיותיו ממצות הבורא:

נאמן לאנשי אמת בריתו נאמנה לאנשי האמת