טוב הלבנון, שער חמישי - שער ייחוד המעשה ו

מכל משמר נצור לבך יותר מכל דבר שמירה שאפשר נצור ושמור לבך:

כי יצר לב האדם וגו' הרי שכל המעשים תלוים ביצר לב האדם וכן שאר הכתובים מורים מענין זה:

תשקלו כסף בלוא לחם כלו' תעשו מעשים טובים ולא תקבלו בעדם שכר מחמת העדר שלמות לבו ומחשבתו אליהם:

כמעט שאין להם קץ כי תן לחכם ויחכם עוד ואיש נבוב ילבב וכל אחד לפי ענינו ושכלו יסתעפו לו פרטים הרבה בתיקון עבודתו ושלימותו:

ונהוג בו מנהגך כעניני עולמך נהוג במעשה עבודה לשמים כמנהג שאתה נוהג בענין תיקון מעשיך בעניני התאוות והנאות עולם ותיקון הגוף:

אחריתך הקיימת העולם שמגיע לך בתכלית כל עניני גופך הקיים לעולם ועד:

לזכך מעשיך לבור לנקות מעשך:

ואם ימעט אע"פ שהוא יותר מעט ממה שתרבה במעשים הבלתי זכים וברורים וכמה שאמרו טוב מעט בכוונה וכו':

כי המעט הזך הוא רב שאעפ"י שהוא מעט בכמותו הוא רב מצד איכותו ובהירותו:

וכ"ש שיהיה וכו' שאין בו תועלת:

בלתי זך בלי כוונה זכה:

עד שיפסידוה שאר בע"ח וכן אם לא תשגיח ותשמור מעשה עבודתך בכוונה שלמה תהיה כל פעולת העשיה לבטלה כמו הביצה הנפסדת ולא תצלח עוד לשום ענין:

כנף רננים נעלסה עוף ידוע שמשמח עצמו בנוצותיו ועם כל זה משליך ביצתו על עפר ואינו זוכר ההפסד המגיע כך האדם השמח במעשיו הטובים ואינו נשמר מן הפגעים:

ואם הוא חלש אע"פ שהוא חלש:

ואל תקוץ בו בענין מעשה העבודה שזכרנו מחמת רבוי הסכנות וההפסדים המשיגים אותו:

מעלות חשיבות המלאכות כו' כל עוד שהמלאכה של איזה דבר יותר דקה ויותר נפלאת יקרו אותה יותר מן הקלקולים ועניני ההפסד: