טוב עין צא

אני הדל בקונטריס כסא דוד דרוש ז"ך בס"ד בענין זה

דין ז' מותר ליכנס בה. בענין ספינה שהגיעה לנמל אם מותר לירד ממנה ליבשה. כתב מהר"ם אלשקר סימן ק"ח שהרמב"ן התיר ושכן כתב ר"ת בתשובה עד שתמה על המחמירים וכיוצא בזה הביא משם הרשב"א. והרב מהר"ר אברהם ן' טוואה בתשובותיו הבאות בסוף ס' התשב"ץ י"ב האריך בהתר זה וכתב שזה דעת רבים מהאחרונים

ולענין סדר היציאה מהספינה כתב מהר"ם אלשקר דיש מחמירים שיהיה דוקא על ידי כבש ולא על ידי ספינה קטנה מפני גוים העושים מלאכה בשביל ישראל. ויש מתירין, ושוב הביא משם רבינו ישעיה ומשם גאונים שהתירו בפירוש גם על ידי ספינה קטנה משום דהגוים לעצמן מכוונים. פירוש כיון דההליכה אינה בשביל ישראל דהא לא ידעי דאיכא ישראל והחזרה אינו אלא לעצמן דהם צריכין לחזור לעיר ומה יעשו בלב ים. נמצא דעל דעת גוים מנהגים וכיון דהרוב הם מלחים גוים שרי לישראל בהדייהו דבהני מילי הולכים אחר הרוב והוא טעם נכון. ואף האוסרים לירד מספינה על ידי מעבורת יתכן שלא אסרו אלא כשהמלאכה כולה בשביל ישראל אבל כל דאיכא רוב גוים ומיעוט ישראל אפשר דמודו להתיר. וכיון דמידי דרבנן הוא יש לסמוך על זה להקל וכן שמעתי מכמה גדולי עולם שהגיעו לנמל בשבת ויצאו. ואם הספינה אינה רוצה ליכנס לנמל ועומדת מרחוק ורומזת לאנשי העיר לשלוח מעבור' להוציא איזה אנשים ואח"כ הולכת לדרכה אל אחת הערים. אם יש שם ישראל שדעתו לבא למקום זה דוקא ולא למקום אחר יש להתיר בשופי לצאת ליבשה גם על ידי מעבור' לכ"ע דאיכא סכנת נפשות בלתי שום הכרח לילך למקום אחר ואין לך דבר עומד בפני פקוח נפש אף למ"ש מהרמ"א דבמקום שנהגו להחמיר אין לפרוץ גדר ולא כתב כן אלא כשהספינה נכנסת לנמל ויכול לצאת בלילה או ליום המחרת דליכא סכנה. אך בעומדת הספינה בלב ים פשוט דאין להחמיר דחמירא סכנתא וצריך ליזהר שלא יוציא שום משא עליו הרב מהר"ר אליהו ישראל בהגהותיו כ"י

וגם כשהספינה נכנסת לנמל אם הנמל הוא מקום קשה שאם יבא רוח סערה יש סכנה. באופן זה יש לסמוך על המתירין לבא על ידי מעבורת. וכן נוהגים בעיירות שהנמל קשה. וכל שכן כשהספינה אינה נכנסת לנמל ורוצה לעמוד אי זה ימים בלב ים. וגם כשהולכת הספינה בו ביום למקום אחר. דיש להקל כמ"ש הרב הנז' ובמקום סכנה אין להחמיר

ע' סי' ש"ם מותר לרשום בצפורן על הספר. יש ליזהר בזה שלא לרשום דיש גדולים אוסרים כמו שכתב מור"ם בדרכי משה וכ"כ מן האחרונים וכבר ראיתי מי שהקשה על מור"ם דאמאי לא הביא כאן בהגהה סברת החולקים כי אורחיה בכל דינים כיוצא בזה.