טוב עין צ

וא"ל פ' מודר וכו' ואינו יודע ובא ונוטל מזה פי' אם ירצה לפורעו דלא ע"פ דבריו נתן וכי היכי דהתם שרי באין לא מה יאכל דכוותא נמי הכא במקום צד מצוה שיושב בחשך. הרב מהר"ר אליהו ישראל בהגהותיו כ"י ועוד האריך קצת. ולי ההדיוט נ"ל דאין להקל דאפילו עשה הגוי מעצמו בשביל ישראל אסור. ולדעת מרן לא שרי אלא כשיהיה שבות דשבות במקום מצוה. והראיה שהביא יש לדחות ודוק היטב

ס"ה. סי' שכ"ג דין ז'. ויתן הכלי לגוי במתנה וכו'. הר"ש בן הרשב"ץ סימן תס"ח ערער על מורה א' שהורה כן ואשתמיטיתיה שכן כתב להדיא המרדכי וע"ש שאסר לתת במתנה לעבדו ולא לשפחתו ולא למשרת גוי. הרב מהר"ר אליהו ישראל בהגהותיו כ"י ועמ"ש אני הדל בספרי הקטן ברכי יוסף סי' תק"ט ע"ש

סי' שכ"ה נשמט והוא לקמן אות פ"ט

ס"ו. סי' שכ"ח דין י"ב. אלא על ידי ישראל גדולים ובני דעת. הרמב"ם בחיבורו פ"ג כתב ע"י גדולי ישראל וחכמיה' ומרן שינה הלשון ולשיטתיה אזיל בכ"מ וב"י אבל הרמב"ם בפירוש המשנה ס"פ מפנין כתב בהדיא ולא על ידי עמי הארץ והראיה שהביא מרן יש לדחות. הגהה כ"י לאחד קדוש

ס"ז. סי' של"ז דין ב'. ויש מתירין זה דעת הגאונים ובעל הלכות גדולות והרי"ף והרמב"ן והרשב"א והרב המגיד. וכתב שכן הוא מנהג מקומו. וכן נוהגים בכמה מקומות ואין לאסור להם כי יש להם על מה שיסמוכו. הגהה כ"י לאחד קדוש

ס"ח. סי' של"ח דין א'. כשאינו דרך שיר מותר. כך נהגו בכמה מקומות להתר כדעת מרן אמנם כבר כתבנו במקומות אחרים דאף ע"ג דאנו קבלנו הוראות מרן מ"מ בכמה דברים מחמירים כדעת מור"ם להיות דכמה גדולים אחרים גם כן בעלי סברא זו ופליגי על הגדולים שפסק מרן כמותם וכבר כתב הסמ"ג עשין ג' בענין קרקפתא דלא מנח תפילי דפליגי הר"יף ור"ת ושניהם אין להם ערבות שיהיה הפירוש כדבריהם ולכך יש ליזהר עכ"ד. ומ"מ אין למחות במי שנוהג היתר כמרן מאחר דקבלנו הוראותיו ואין להאריך כאן בזה. ובפרטות בדין זה שלמים וכן רבים מיראי ה' חוששין לדעת מור"ם. ואעפ"י שמור"ם כתב סתם והוה ליה למימר ויש אומרים שאסור. כן ארחות מור"ם לפעמים לכתוב סתם אעפ"י שאינו ניכר שהוא חולק כמ"ש האחרונים כידוע. וכ"ש כאן שהוא מבואר שהוא מחלוקת ודלא כמי שהקשה על מור"ם שלא כתב יש אומרים שהוא אסור. שזהו דרכו של מור"ם בכמה מקומות כמו שכתבו ז"ל

ס"ט. סי' של"ד דין א'. אין רוכבים על גבי בהמה. הקשה רבינו אבי העזרי אמאי לא שרינן הכא כשהם שנים רוכבים דהאחד יזכיר את חבירו כמו שאמרו באיסור אין קורין לאור הנר בסימן ער"ה דאם הם שנים שרי. והאחרונים תירצו ועיין מה שכתבתי