טוב עין פט

כתבו דהא דמר הוה ציים אפילו בשבת היינו משום דהיה מצטער לאכול וזה מותר וכמ"ש כאן בש"ע בסמוך. והרב מור"ם בד"מ מייתי מהמרדכי דמר סבר כר"א כלו לה' ע"ש באורך

שם דין יו"ד. וכן נהגו לומר מצלאין בשבת וכ"ש דשרי לברך המקשה לילד. ומהר"י וייל סימן קט"ו אשתמיטתיה תוספתא דשבת פי"ז. זה תורף דברי הרד"ק בהגהותיו כ"י והוא האריך ועיין באחרונים

ס"א. סי' רצ"א עיין מ"ש אני בעניי בספר הקטן מחזיק ברכה בקונט' אחרון סימן זה אות ד'. ומצאתי סעד לדברי מדברי הרמב"ן והר"ן פ' כל שעה וכמו שכתבתי בספר הקטן חיים שאל סימן ע"א אות ז' דף פ"ו ע"ב וח"ב סימן ל"ח אות פ' ע"ש

ס"ב. סי' ש"א דין כ"ה. אין יוצאין בקמיע שאינו מומחה וכו' עמ"ש אני הדל בספרי הקטן ברכי יוסף ובקונטריס חיים שאל ח"ב סימן ל"ח אות פ"א. והשתכחת באחמתא דחד דפקיע תשובת הרמ"ה כ"י וז"ל יכול אדם לצאת בקמיעא בשבת בין בצוארו בין בזרועו אחד חולה שיש בו סכנה ואחד חולה שאין בו סכנה. כך שמעתי מפי ה"ר אהרן הלוי ז"ל. ועוד אמר שכותבין כל קמיע אפילו בשבת לחולה שיש בו סכנה או ליולדת היכא דאיהו תבעיה ליתובי דעתיה אעפ"י שאין אנו יודעין אם הוא מומחה אם לאו. אבל אם אינן תובעין אלא שיאמר חכם אחד אני יש לי קמיע אחד שמועיל לאותו חולי אפשר שאין כותבין אותו מספק אא"כ יודע דאתמחי גברא או אתמחי קמיע שרוצה לכתוב אותו קמיע על פיו עכ"ל

ס"ג: סי' ש"ב דין ח'. אין מגררין מנעל וכו'. מהרי"ל היה מקנח המנעלים בברזל שלפני בית הכנסת ויש מי שמחמיר ונ"ל כמהרי"ל דבאותו ברזל לא שייך לומר מפני שקולף שהוא עב. רד"ק בהגהותיו כ"י

שם דין ט'. מותר ליתן מים ע"ג מנעל וכו'. כתב הטור בשם מהר"ם מרוטנבורג שמותר ליתן מים על בגד צמר שנפל עליו יין והוא ז"ל תמה עליו ובספר התשב"ץ ראיתי כדברי מהר"ם וכן משמע מדברי הרמב"ם פי"ב והיא סברת יש מתירין שכתב לקמן סימן של"ד דין כ"ד לתת מים על טלית שאחז בו את האור וכן הוא פשט הגמרא והביאה הכ"י שם ולדעתו צ"ל ה"ה שמותר לתת מים על בגד צמר שנפל עליו יין וכדעת מהר"ם. והתשב"ץ. מהר"ד קורינאלדי בהגהותיו כ"י. ועמו הסליחה דחשיב מהר"ם והתשב"ץ תרי והתשב"ץ חיברו תלמיד מהר"ם ממה ששמע מרבו מהר"ם בבית הסוהר כידוע. ובעיקר דבריו עיין בספר הלבוש סימן של"ד שם ובספר אליה רבה שם וכאן בדין זה

ס"ד. סי' ש"ז דין כ"ב. הגהה. אסור לרמוז לו לעשותו. היה נ"ל לומר דמותר לומר דגוי הנר אינו מאיר איני יודע מה אעשה ואם היה מתקן הנר שרי וראיה לדבר מההיא דהמודר הנאה מחבירו הולך אצל חנוני הרגיל אצלו