טוב עין פז

מדבר על מקומו. אבל בארץ הצבי וקצת גלילות טורקיאה ואשכנז ופולוניא ששם רבבות אלפי ישראל מברכין ברכה זו. גם פה ליוורנו מברכין אותה. וראיתי מי שכתב וז"ל שני הפירושים תראה בערוך ערך חמה. ובמדינות איטליא לא נהגו לברך ברכה זו רק באיזה מקומות שהלכו חשכים אחר חכמים אורחי' שהנהיגו אותם בכך ושכחו מקרא מלא אל תטוש תורת אמך עכ"ל ושרי ליה מריה דכמעט כל העולם בדבר שהושוו מרן ומור"ם הולכים אחריהם וכאן שוים לטובה וכן בגלילותנו ארץ הצבי וקצת מטורקיא"ה וכן בערי אשכנז ופולין כלם מברכין והמקום שאינם מברכים צריך שיהיה להם בקבלה שרבני המקום הקדמונים מורי הוראות קודם מרן ומור"ם מפני הפירוש האחר הסכימו שלא לברך ובזה נאמר אל תטוש תורת אמך. ועמ"ש הרב דבר משה ומ"ש במח"בר ומשם באר"ה. ועל הרב גור אריה קשה שהוא היה במנטובה והרמ"ע שהיה במנטובה מוכח מדבריו בספר אלפסי זוטא שמברכין

והנה בספר דגול מרבבה כתב דיברך עד קודם חצות ולא זכר דכן כתב הרב תוספת יום טוב הביאו הרב אליה רבה והוא תניא דמסייע ליה ובהקדמת ס' חסדי אבות כתב שמהר"י מינץ בן ק' שנה בירך ברכת החמה והרי שבמנטובה ופאדובה שהיה עירו של מהר"י מינץ מברכין והם מערי איטאליא

נ"ט. סי' רס"ג דין ה'. שמברך אחר ההדלקה הרב מגן אברהם כתב דאשת הגאון סמ"ע הורית דבי"ט תברך אחר הדלקה ואין חכמה לאשה וכו' ובס' דגול מרבבה כתב דהיא אשה אשר נשאה לבה בחכמה דלא שייך לא פלוג הכא שנוסח הברכה חלוקה זה שבת וזה י"ט תדע הרי חנוכה וכו' ע"ש. ויש להשיב דאמר לך הרב מגן אברהם דזה לא מיקרי שינוי משבת לי"ט בתיבה אחת. ונר חנוכה אינו ראיה דשם מדליקין נ"ח להודות לה' ואסור להשתמש לאורה ובמקום מיוחד משא"כ נר שבת וי"ט בשלחן. ואני בעניי כתבתי לחזק הוראה זו בספר הקטן מחזיק ברכה ע"ש

ס'. סי' ר"פ דין ב' מותר וכו'. ראיתי להרב מהר"ד קורינאלדי בהגהותיו כ"י שפקפק בדין זה מתוך הסוגיא דפ"ק דכתובות וכתב דהמחמיר תבא עליו ברכה והב"ח בקונטריס אחרון דאבן העזר הביא תירוץ מהרו"ך דלא אמרינן הכי בגמרא אלא למאן דס"ל חבורי מחבר אבל למ"ד מפקד פקיד מותר לגמרי וכתב עליו דנכון הוא וליתא דהתם ליכא שום מ"ד הכי אלא צדדי הבעיא נינהו דאיבעיא להו מקמי דידעי הברייתות דוקא וכדפירשו רש"י והתוספות שם והאריכות בזה למותר לכל מבין ישר הולך ע"כ דברי הרב רד"ק בקצור. ואני בעניי אומר דהרב בית חדש כתב לשון זה אגב שיטפיה אבל המעיין בדברי הרב דרישה עצמם בעיניו יראה דשפיר קאמר. ומ"ש דהמחמיר תע"ב אין להחמיר בזה דיבא לידי השחתה וכמ"ש הרב תוספת שבת משם הרב של"ה וצווח כמה צווחות.