טוב עין פו

שיירי העיר על הגה"מ שכתבו דרב צלי של שבת במוצאי שבת בסימן זה וסימן תרצ"ה כמו שכתבתי שם. גם מ"ש בשיורי ברכה סימן רצ"ג וק"ק על הרב שיירי כנה"ג שבסימן קפ"ח וסימן תרצ"ה העיר על זה והכא לא נתעורר על דברי הטור אינו מכוון דהרב שיירי סימן קפ"ח וסי' תרצ"ה העיר על מ"ש התפלל של שבת במוצאי שבת. והטור סימן רצ"ג לא כתב אלא של מוצאי שבת בשבת וה' יצילנו משגיאות ואין להאריך ודוק

נ"ה. סי' ר"י האוכל פחות מכזית וכו' חזה הוית בקונטריס כ"י מהרב המובהק כמהר"ר אליהו ישראל ז"ל שכתב וז"ל כתב הרב מגן אברהם משם הרב כנה"ג שאם אכל חצי זית מז' המינין וחצי זית אחר מצטרף ומברך בנ"ר. ויראה פשוט דלא קאמר הרב ז"ל דיברך בנ"ר אלא כשאכל חצי זית מז' המינין וחצי האחר מדבר שברכתו שהכל או פרי האדמה לפיכך מברך בנ"ר אבל אם אכל פירות אחרות שברכתן בורא פה"ע מברך לאחריו מעין ג' דהא קי"ל אם אכל מז' המינין ואכל תפוחים א"צ לברך בנ"ר על התפוחי' ויוצא בברכת מעין ג' זהו תורף דבריו. ולי ההדיוט הדבר פשוט להפך דאם אכל תפוחים לבד לכתחילה אינו יכול לברך מעין ג' והכא כשאכל חצי זית מז' המינין אינו מברך מעין ג' ואיך יברך לכתחילה מעין ג' על צירוף תפוחים וכן מוכח מהכנה"ג דנקט סתם ע"ש ודוק כי קצרתי

נ"ו. סי' רי"ג דין א'. ראיתי בקונט' כ"י מהרב הנז' שכתב וז"ל אם א' אכל פת הבאה בכסנין ושתה יין אם יכול להוציא בברכתו אחרונה למי שלא אכל אלא פת הבאה בכסנין ובספר ברכי יוסף הביא ראיות דמוציאו ובכלל ראיותיו הביא מדברי הרדב"ז בתשו' במי שלא התפלל ערבית מ"ש ויש מי שדחה ראיה זו דשאני התם דהוי תפלה שלא בזמנה דלא הוי הפסק כמ"ש בסימן ק"ח משא"כ הכא עכ"ד. ולא צדק בזה דאם טעמא דהרדב"ז משום דהוי תפלה שלא בזמנה לא הי"ל להתיר לכתחילה שלא אמרו אלא בדיעבד אלא ודאי דאין טעמו כן ובאמת נדון הברכ"י עדיף במקצת מנדון הרדב"ז דאין היוצא מפסיק בשום דבר אלא המברך ובנדון הרדב"ז אע"ג דמפסיק המברך עצמו נפיק עכ"ל והנה החכם השלם הדוחה ראיתי הנז' הוא נר"ו כתב אלי ואני השבתי לו כמ"ש במחזיק ברכה וכיונתי לדעת הרב מהרא"י הנז' עלץ לבי דהוא ז"ל שר המסכי"ם את יוסף

נ"ז. סי' רכ"ג דין א'. ילדה אשתו וכו' בק"ק טריקולא מנהגם שאבי הבן בס"ת מברך הגומל להצלת היולדת ואף שמרן פסק להפך. אין לבטל מנהגם כיון דהשה"ג וב"ח ול"ח ומגן אברהם העלו לברך. והגם כי אנו אין לנו אלא דברי מרן במקום שנהגו כסברת הרבנים הנז' אין למחות בידם. מהר"חא בר דוד בכ"י

נ"ח. סי' רכ"ט דין ב'. הרואה חמה בתקופתה וכו' בספר גור אריה כתב דמפני שיש פירושים בזה לכך לא נהגו לברך ברכה זו ע"כ והוא