טוב עין פד

מ"ה שכתב בהדיא דמ"ש מחזיק במחלוקת עובר בלאו הוא אסמכתא והו"ל להרבנים הנז' לאתויי דבריו של גדול בראש אמי"ר

והוי יודע שאני הצעיר בסוף עין זוכר בקלורית לעין כתבתי שמה שהקשה הרב הגדול מהר"ש לאנייאדו בספר הבהיר לחם שלמה על הכנה"ג ח"מ סי' טו"ב שנסתפק אי איסור שמיעת בעל דין א' דאורייתא או דרבנן שהרי הרמ"בם כתב פכ"א דסנהדרין עובר בל"ת. יש לישב דמצינו דהרב ק"ס ודעמיה ס"ל דמ"ש הרמ"בם המניח תפילין בלילה עובר בלאו הוא אסמכתא. ועל זה השיב לי הרב הגדול הנז' דכי אמר עובר בלאו אסמכתא אבל לשון עובר בלא תעשה הוא לאו גמור כמו שהבאתי דבריו בקונטריס חיים שאל ח"ב סי' ח"י

ועל פי חילוק זה מוצל הרא"ם ז"ל מקושיית הרב באר שבע דמברך ברכה שאינה צריכה והקורא אברהם אברם והמחזיק במחלוקת בש"ס בכולן אמרו עובר בלאו ומ"ש הכנה"ג על ברכה שאינה צריכה עובר בלא תעשה הוא אגב שיטפיה או הרב כתב בל"ת ור"ל בלא תשא והמדפיס כתב בלא תעשה. וא"כ לפי דברי הרב מהרש"ל הנז' אפשר לומר דגם הרא"ם מודה דכשאומר בש"ס עובר בלאו אפשר דהוא אסמכת' אבל לשון עובר בלא תעשה נראה שהוא מדאוריית' ובהכי נתישבו דברי הרא"ם

ואולם אני בעניותי כתבתי להרב הנז' והוא שם בחש"ב דלא שמיע לי חילוק זה בכל עת אשר אני רואה דעובר בעשה כתבו ז"ל שהוא אסמכתא ועובר בלאו אסמכתא ה"ה נימא דגם לשון עובר בלא תעשה הוא אסמכתא ועוד הרב שבא לחלוק על הרב כנה"ג במה כחו אם כה יאמר הרב כנה"ג דלדידי' אין חילוק בין עובר בלאו לעובר בל"ת כמו שתראה שם בחש"ב ע"ש. והן עתה שמח לבי שראיתי דברי הרב כנה"ג בשיורי הנז' דמוכח בהדיא דאינו מחלק בין עובר בל"ת ושפיר קאמינא בפרט להרב מהרש"ל הנז'. וגם הרב באר שבע ז"ל מדבריו בהקשותו על הרא"ם מוכח בהדיא שאינו מחלק בין עובר בלאו לעובר בל"ת כמבואר. וליישב לדברי הרא"ם אפשר דלא קאמר הרא"ם אלא על הספרי דרגיל לומר זה עשה וזה לא תעשה ומשמע לרא"ם דבספרי כי קאמר עובר בלא תעשה הוא מדאוריית' כי כן ארחות הספרי אבל בש"ס אינו מוכרח ודו"ק

נ"א. סי' קס"ז דין יו"ד. אנכי איש צעיר כתבתי על הברכים דאם בירך על הפת בורא מ"מ יצא. ורב חביבא הרב מהר"א ישראל בספר קול אליהו א"ח סימן י"ב פלפל בדברי ומסיק דיצא כמו שכתבתי. ולא אאריך בשקלא וטריא ותסגי לן דהעלה לדינא כמ"ש כי עינו ראה מ"ש בקונטרס שיורי ברכה ע"ש

נ"ב. סי' קס"ח על המלבי"ן שעושים בעה"ק חברון ת"ו כתב הרב המופלא כמהר"חא בר דוד בחידושי דינים כ"י וז"ל על המלבין כתב הרב זרע אברהם אם אכל שעור שהיה בו כזית בכדי אכילת פרס מברך על