טוב עין פב

הוא אדם חשוב וכו' לטעמיה בדרכי משה אזיל ואין נראה לי כן מן הירושלמי שהביא הב"י כאן ולקמן סימן תקפ"ד ומימי לא מלאני לבי להקל בזה אפילו ע"י הכנה יום או יומים קודם ובהגהות אשרי שכתב הרב שם בד"מ שמצא בפ"ק דברכות בגמרא שלפנינו לא מצאתיה ואין בידי להורות נגד הירושלמי בלא ידיעת שום טעם ובשו"ת מהר"ם מפאדובה סימן פ"ח האריך בזה ע"ש. ובמקומי אני עומד ואיני מוחה ביד העושים כן אבל להורות להם היתר לכתחילה לא משום דמשמע לי מפשט דברי הירושלמי דאפילו גבי ריש גלותא לא יאות עבדין אלא שהחזיקו בזה מכח גדולתם. ואם נפשך לומר דגירס' מהר"ם פאדובה עיקר אין דעתי להקל ולהכריע נגד כבוד התורה ומה גם דאחסור דרי וכל מאן דאלים בונה במה לעצמו. זה תורף דברי רד"ק בהגהותיו כ"י והוא האריך בזה

מ"ו. סי' קמ"ג דין ה' וחוזר לברך תחילה וכו' כאן קצת סמך למקום שנוהגין כשיש שם שתים או שלש שורות כמנין אבות הבנים הנולדי' באותו שבוע ומוהל אחד לכלן שקורין אותו בכל שורה ושורה וחוזר ומברך בכל הפעמים דאין למחות ואעפ"י דאין הנדון דומה לגמרי ואל ישנה אדם מפני המחלוקת הגהה כ"י לאחד קדוש. ועמ"ש הרב מהר"י זיין בפרח שושן

מ"ז. סי' קנ"ג דין כ"ב. אין לקנות מעילים שנשתמש בהם הדיוט וכו' בספרי הקטן מחזיק ברכה הבאתי משם הרב מר וקציעה והרב באר יעקב שהביאו ראיה ממשנת פכ"ח דכלים להתיר לעשות מבגד אשה לס"ת ע"ש ועתה ראיתי להרב מהר"ד קורינאלדי בהגהותיו כ"י שהוא גם כן מדנפשיה הביא ראיה זו (כי בימיו לא נדפסו הס' הנז') ודחאה והביא מתוספתא דמגילה פ"ב כלים שנעשו מתחלתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה ומסיק שאין להקל ומראות הצובאות היה ע"פ הדיבור זהו תורף דבריו בקיצור והגם שעל דחייתו למשנה יש להשיב. מ"מ לענין דינא נראה להורות כדברי מרן ואין להקל. ועוד נראה דאפילו תימא דמאי דתנן פכ"ח דכלים כפה שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר כן הוא הדין דיכול ליקח מטפחת שבראש האשה ולעשותה תשמיש לס"ת וכמו שפירש"י בסנהדרין דף מ"ח (אף שרמב"ם ורבינו שמשון והרא"ש ורבינו עובדיה שום חד מיניהו לא פירש כן) וגם לא נדחוק דסבר הנותן דשרי והגם דאח"כ אסרו לו הוצרך ללמד דהוא טהור דזה דוחק וגם אינו מתישב במשנ' וגם לא נאמר דדוקא בדיעבד. מ"מ שאני בזמנם דהיו נוהגים בטהרות וידענו דכפה זו טהורה כי נשמרה מכל טומאה. אמנם בזמנינו דמעילי וכל בגדי האשה לובשת כשיוצאה לחוץ אף כאשר איננה טהורה נטמאו כמה טומאות בימי נדתה ונקבעה הטומאה בהם כמה זמן. ולכן אינו לעשות תשמיש לס"ת מבגד אשה. ואין ראיה ממראות הצובאות גם כן מטעם אחר דהיו נשים צדקניות ובזכותן נגאלנו ממצרים ולא נשתמשו בהן אלא למצוה וקדושה.