טוב עין פא

רשאי להפסיק אסור לאומרו' וז"ל וק"ו בברכה שהש"ץ מוציאו ידי חובה כגון ברכת שופר ומגילה שלא יפסיק לענות ב"ה וב"ש עכ"ל וזה דעת מהר"ש אבוהב בספר דבר שמואל סימן רצ"ה. והרב שושנים לדוד פ"ח דברכות חיזק בריחי סברתו. וכבר אני עני כתבתי בספר הקטן ברכי יוסף סימן רי"ג אות ג' כמעט שעברתי לדבריהם דרבנן ולא מצאתי ראיה מכרעת לזה. ומנהג העולם להפך. ואין למחות בידם

והרב אליה רבה כתב וז"ל נראה דלאו דוקא ברכה אלא אפילו אזכרה בלבד דהא כתב בהג"א הטעם וכן מצאתי בסוף סימן שכ"ג עכ"ל ויש ט"ס וצ"ל דהא כתב בהגה הטעם וכן מצאתי בסוף ס' שיורי כנסת גדולה כצ"ל ומ"ש דהא כתב בהגה הטעם היינו שהרב חיבור זה חיברו על ס' הלבוש כידוע ובלבוש יש הגה שכתב ועוד שאפילו כשמזכירין צדיק בשר ודם וכו' ע"ש ומזה מוכח דעל אזכרה לבד יש לאומרו וכן הוכיח הרב שיירי בהשמטות בסוף הספר אבל מה שהוכיח שם הרב שיירי והרב פר"ח סימן קכ"ח ממה שהיו עונים על הזכרת השם כהן גדול ביה"כ בשכמ"לו יש לדחות שאני התם דכ"ג מזכיר שם המפורש

מ"ב. סי' קכ"ח דין י"א. כשמחזירי' פניהם כלפי העם וכו' עיין מ"ש מרן בספר אבקת רוכל הנדפס מקרוב סי' ט"ז ע"ש

מ"ג. סי' קל"ד דין ב'. ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו' הכי איתא במסכת סופרים פי"ד ודלא כמ"ש שלטי הגבורים פ"ק דקדושין בשם ריא"ז ותמהתי דאשתמיט מיניה גם פסוק מפורש כתוב הדר הוא אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך וכתב דלא מצינו בכל התורה דיש חיוב להשתחוות נגד התורה ואפילו להיכל וליתא ומכאן סתירה לתשובת הרשב"א שהביא הב"י בי"ד ר"ס רפ"ב ושם הרב"י לא זכר פסקו ודבריו שבב"י. הרב מהר"ד קורינאלדי בהגהותיו כ"י

ואני עני כבר בספר הקטן ברכי יוסף שם סימן קל"ד הבאתי תשובת מהרי"קש על דברי שה"ג ויש לצדד בזה כאשר הארכתי בעניותי שם

מ"ד. סי' קל"ה לשון הרב מגן אברהם איתא ברי"ף פ"ד דמגילה וכו' בס' דגול מרבבה הגיה הלשון וכתב דנשמט במ"א ע"ש וגם אני בעניי הגהתי כן במ"א כמ"ש בספר הקטן ברכי יוסף ובזה נסתלקה קושית הרב יד אהרן ע"ש באורך אלא דהרב הנז' הגיה כל הלשון כמו שהוא בהרי"ף ע"ש

ומ"ש הרב הנז' בסמוך היכא שביטלו לקרות הפרשה שיקראוה במנחה וכו' אני הדל כתבתי במקום אחר שלא כדבריו ז"ל ומ"ש עוד היכא דבאותה שבוע היו שתי פרשיות אין משלימין וכו' הרב אליהו רבה חלק על זה ע"ש באורך ונראין דבריו כאשר יראה המעיין ועיין מה שכתבתי במה דשייך לסימן זה בקונטריס חיים שאל חלק שני סי' ל"ח אות ע"א והנמשך בס"ד

מ"ה. דין י"ד. אין מביאין ס"ת אצלם וכו'. הגה. והיינו דוקא וכו' ואם