טוב עין פ

בענין ק"ש משל למלך ששלח פרדוזיגמא וכו' ועמדו על רגליהם ופרעו את ראשם וכו' וכ"ש לאותם שיש להם פי"רוקא או מצנפת קטנה תחת ראשיהם דאין כאן נדנוד עבירה כלל אלא דטוב ליזהר משום אל תטוש תורת אמך ומשום דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור וכו' הרב כמה"ר דוד קורינאלדי בעל בית דוד בהגהותיו כ"י

ומה שהביא ראיה מהמדרש שהביא רשב"ם. של כת הקודמין היא מהרש"ל סימן ע"ב והמדרש עצמו הוא ויקרא רבה פ' ז"ך. וכבר דחו האחרונים ראיה זו כמו שכתבתי בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף סימן ב"י וממ"ש וכ"ש לאותם וכו' משמע שמותר בראש מגולה לגמרי וכ"ש וכו' והוא הפך מה שהסכים הוא עצמו לעיל בסימן ב' והבאתי דבריו בספרי הקטן חיים שאל ח"ב סימן ל"ה. אך כונתו פשוטה דקאי על המדרש. אבל להלכה נקטינן כמס' סופרים דאסור בגלוי הראש. ובסוף הגהה זו כתב ולא יהיה הראש מגולה לגמרי ורמז מ"ש סי' ב'

מ' סי' קי"ב דין א'. אבל צרכי צבור וכו' פי' כגון תקון הטל והמטר וזכרנו ומי כמוך בג' ראשונות ויעלה ויבא ועל הנסים באחרונות. ומ"ש בסעיף ב' דאין לומר פיוטים קאי אפיוטים דיוצר כדלעיל סי' ס"ח וחדשים מקרוב באו בטלו לומר תקוני הט"ל והמטר תוך התפלה ואומרי' אותם קודם ולא ידענ' מאי שנא להו מזכרנו ומי כמוך ובכן דאינהו נמי לא הוזכרו כגמרא. הרד"ק בהגהותיו כ"י. ועמו הסליחה דהשוה לשאול צרכיו לפיוטי טל ומטר. וחמיר ליה פיוטים דיוצר מלומר פיוטי טל ומטר בתוך ג' ראשונות בלחש. והדבר פשוט דיותר חמור לומר פיוטים בתוך ג' ראשונות בלחש. ומה ענין שאלת צרכי צבור לפיוטים. והרי באמור משיב הרוח שהוא ההזכרה כמו שתקנו רז"ל סגי ואינו זמן שאלה דתקון רבנן בתוך התפלה. ומה ענין פיוטי' וחרוזים שחיברו אחרונים לזכרנו ומי כמוך שהם במסכת סופרים והם מיוסדים על אדני רזין עלאין כמ"ש רבינו האר"י ז"ל וכבר כתבתי לעיל בסימן זה אות ל"ה שכל זה בא לאחרונים שלא ידעו שהתנאים והאמוראים כל דבריהם הלא ברז"י כס"ף וחכמת האמת שתו בשמים פיהם. וסברו שהדברים כפשוטם ולכן נפשם אוותה ליסד גם הם אמרות טהורות לפי דעתם על פי הפשט. ומ"ש בתוך דבריו ובכן נראה שכונתו על קדושות כפור. וגם אלו. מנהג אשר הריחו בסוד ה' שלא לאומרם. והאומרים אותם ואינם אומרים פיוטי טל ומטר טעמם שפיוטי טל ומטר שאלת צרכיה' ובלחש. והקדושות שבח השי"ת ובחזרה ודוק כי קצרתי ודעת לנבון נקל

מ"א. סי' קכ"ד דין ה'. על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו. ראיתי בספר חדש דגול מרבבה להגאון מהר"ר יחזקאל ז"ל שכתב על דברי הרב מגן אברהם בדין זה ס"ק ט'. דבמקום שאין