טוב עין עט

הכל הם בנויים על פי הקבלה באותו פרק השייך לאותו מקום בעליית העולמות וכל הדברים רזין עלאין במספר במפקד התיבו' ורמוז בדברים כמה שמות הקדש. רק סברו שהדברים כפשטן והם שבחים פשוטים. ולפי זה גם הם חיברו פיוטים ותקנו לאומרם. ואם ידעו שהראשונים תקנו כל ענינם על פי הסוד. גם הם נסוגו אחור ולא תקנום בתוך נשמת וכיוצא. ומאחר עלות כן מאי דתקנו שלא לומר מי כמוך בתוך נשמת הדין עמם וכן ראוי לעשות והדברי' פשוטים ואין להאריך יותר ודוק כי קצרתי

ל"ו. סי' ע' דין ד'. היה עוסק בתלמוד תורה כתב הרמב"ם פוסק וכו'. ועמ"ש אני הדל בספרי הקטן ברכי יוסף ועמ"ש על זה בספר הקטן מחזיק ברכה סימן תמ"ג ועיין עוד מאי דכתיבנא בעניותין בספר הקטן פתח עינים במסכת שבת דף ל"ג בסייעתא דשמיא ע"ש

ל"ז. סי' פ"ה דין ב'. אפילו להרהר בד"ת וכו' ובמקום הטנופת וכו'. נסתפק גדול אחד ישראל שחבשו השר בבית האסורי' והמקום מקום מטונף ובודאי אסור להתפלל ולברך אפילו בהרהור אמנם יש להסתפק אם יכול לקיים מצוה במעשה בלי שום הרהור רק שהוא עושה מצוה ולא עוד ויעמיד על עצמו שלא להרהר עוד. וכגון אשר בעד חלון צר וזעף יושיט לו לולב ואתרוג אם יכול ליטלם בידו. או"ד גם מעשה המצות אינו יכול לעשות כי אם במקום נקי. ולכאורה יש להביא ראיה ממ"ש פ"ק דקידושין יכול יעמוד לפניו בבית הכסא ובית המרחץ ת"ל תקום והדרת קימה שיש בה הדור ואי אמרת דגם מעשה המצות אינו יכול לעשות במקום מטונף אמאי אצטריך קרא תקום והדרת קימה שיש בה הדור תיפוק ליה שאינו יכול לקיים מצוה במקום מטונף אלא מוכח דיכול לקיים מצוה שם דעל מעשה המצוה לא קפדינן ומשו"ה הוה אמינא דיקיים מצות קימה והדור בבית הכסא ובבית המרחץ ולזה אצטריך קרא תקום והדרת דבעינן קימה שיש בה הדור

אמנם בזהר הקדוש פ' תרומה אמרו הביאו הרב ס' חרדים דף ז' דהמצות בעי למקני להו באגר שלים ובאתקנותא דגרמיה ובאדכאותא דמשכניה הרי דצריך שיהיה הבית נקי וטהור כשמקיים המצוה. ויש לדחות דאפשר דהיינו כשיש בידו לטהר המקום אמנם בנ"ד דאנוס גמור הוא מגזרת השר ואין בידו בעידן רתחא לפייסו יהיה מותר לקיים המצות במעשה בלי הרהור ועדיין צריך ישוב

ל"ח. סי' פ"ט ונמשך זמנה עד ד' שעות וכו' לענין שנהגו קצת לאחר זמן ק"ש ותפלה עמ"ש בעניותי בקונטריס חיים שאל ח"ב סימן ל"ח אות ם ע' ע"ש

ט"ל. סי' צ"א דין ג'. שלא ליכנס בב"ה בגלוי הראש. זהו דעת ה"ר פרץ שכתב בב"י בשם הכלבו ולא הביא על זה שום טעם. ומ"מ כך פשט המנהג בכל המקומות ואעפ"י שאין איסור בדבר כדמוכח מהמדרש שהביא רשב"ם בפירושו על התורה פ' ואתחנן