טוב עין עז

שכל אחד יבקש קולת פוסק שלא היה רבו ולא בן עירו ויקל נגד כל ישראל. ומזה יבואו לקולות אחרות באסורין ולכן קהל או יחיד שבקבע ובפרהסיא מחסרים ברכות שכל ישראל שוים ראוי לגדור הפרצה וליסרם ולהענישם עד שינהגו ככל ישראל ועיין בספר גט פשוט בכללים כלל א' דף קכ"ז ע"ד ומה גם עתה שהדור פרוץ ומזלזלי' ח"ו שראו להשתדל להחזירם למה שנוהגים כל ישראל ואין להאריך והחכם עיניו בראשו ועוד שגם הראב"ד מודה שהמברך בשם ומלכות בכל הברכות של שבח לא הפסיד. ומצוה איכא ודו"ק

ל'. סי' ן' לשנות אחר פ' התמיד פרק איזהו מקומן וכו' מרן בב"י כתב הטעם משם הרא"ה שאין בו מחלוקת. ואעפ"י שיש איזה פרקים אחרים שאין בהם מחלוקת בחרו בזה שהוא ענין קרבנות וכתיב בכל מקום מוקטר וכו' כמ"ש הטור. וכן כתב רד"ק בהגהותיו כ"י ועמ"ש במחב"ר בס"ד

ל"א. סי' נ"ה דין י"ד. אפילו גבוה כמה קומות וכו'. נראה דכ"ש אם החלון הוא גובה חצי קומה או יותר קצת אלא שיש ביניהם סריגה קבועה בחלון כל שיש בנקבי הסריגה כמלא מקדח וראיה ממתני' פי"ג דאהלות דנקב כמלא מקדח מביא את הטומאה ופסקה הרמב"ם פי"ד מה' ט"מ וכן פסק התשב"ץ ריש ח"ג דסתימת סבכה לאו סתימא היא בחלון העשוי לאורה אם יש שם אויר כמלא מקדח. והתוספתא שהביא הרב המגיד רפ"ג דעירובין אינה ענין לכאן דהתם בפתח תליא מילתא כמ"ש ריש פרק חלון והכא בראיה תליא מילתא. אחד קדוש בהגהה כ"י

ל"ב. סי' נ"ו דין א'. הגהה ויש לעמוד כשעונין קדיש וכו' מצאתי הגהה כ"י לרב אחד ז"ל שכתב וז"ל בד"מ כתב משם הגהות מרדכי מהירושלמי דפ' תפלת השחר כד ענו אי"שר וכל דבר שבקדושה בעי למיקם ארגלוהי ע"כ. וכן ראינו נוהגים בכל תפוצות ישראל וחדשים מקרוב באו נהגו שלא לעמוד בברכו ואומרים דיש להם טעם בזה ע"פ הסוד וקרינא אנפשאי בסודם אל תבא נפשי ואולי הסוד הוא שוד ושבר ומעיד אני עלי שמים וארץ שימים רבים אחר שכתבתי דברים אלו מצאתי בהסח הדעת בתשובות הרמ"ע סימן צ"א דסבירא ליה ע"פ הירושלמי הנז' דאפילו בשעה שאומרים העולים לקרות בתורה ברכו את ה' המבורך חייבים השומעים אותו לעמוד על רגליהם וכתב על אותם שאינם עומדים האל הטוב יכפר בעדם. וידוע הוא שהוא ז"ל היה מקובל אלה"י ואמיתי בדורו של מהרי"קא וגאוני עולם וכל מקובלי הדור הזה החכמים בעיניהם וקבלתם מפי ספרים ולא מפי סופרים אינם לפניו אפי' כקליפת השום עכ"ל

ועם האדון הסליחה כי מקובלי הדור מפי רבינו האר"י זצ"ל הם חיים ומפי כתב הרב עיר וקדיש מהרח"ו ז"ל ומה לו להרב הכותב להטיח דברים ומאי דתלי זייניה בירושלמי הנה בשער הכונות שסידר מהר"ש ויטאל מכתבי מר אביו מהרח"ו